חשיבה חופשית

גם כשאני חייב להגיב לדברי אנשים נבזים, שקרנים ומניפולטיבים , למדתי לספור עד עשר ואפילו להמתין כמו הפעם שלושה ימים עד שאני משחרר את חרצובות לשוני במלוא ההכרה, כפי שאני עושה עכשיו. וזאת כדי להגיב יותר  באיפוק ובשיקול דעת כלפי מי שהתאמץ מאוד להוציא אותי משלוותי באלימות מילולית והשתוללות היסטרית , כפי שתראו מיד בהמשך.

מדובר כאן במישהו (אם בכלל ראוי להקרא מישהו) שהתעורר לאחרונה בחתרנות בלתי נלאית מתרדמה אדישה וחוסר איכפתיות, מלבד שחרור כמה נפיחות קנטרנות פה ושם. ובאחרונה הוא כותב פוסטים בקצב של אחד ליום או יומיים ומגיב כטרול מצוי בפוסטים של אלו שהוא רואה בהם את אוייביו המרים. מסתבר שהבלוג בלי פואנטה שלו הפך לבלוג עם פואנטה - בלוג הקונספירציות. והמישהו הזה יחד עם מספר חברים שלו מנהלים נגדי מסע השמצות והכפשות חסרי תקדים, על כך שאני שואף לכאורה לנהל את ישרא או מה שלא יהיה. ומצד שני על שאני מבריח לטענתם בלוגרים מישרא (ואיזה חלילון אפילו הגדיל להאשים שבגלל אנשים כמוני ישרא יסגר). אבל איך פור גוד סייק שתי הקביעות האלו (רצון לנהל ורצון להבריח) מסתדרות יחדיו? נו, סתירות כאלו כנראה מסתדרות רק בראשם הקודח של עדת הקונספירטורים המרושעת זו, שמיד תבינו שרשעותם נובעת משיקולים אינטרסנטיים ומניפולטיביים לעילא ולעילא.

מצד אחד העומד בראשם כותב פוסט שבו הוא מודה שמחשבותיו 'אמביוולנטיות'. ברחובית, הפירוש מחשבות מבולבלות.

מיטב הבילבול מוצג בפוסט שכתב, אגב מדובר במתקרא הגנן:

אז בתחילה הוא אומר: "בואו נציא את גברת קנקן מזה (ונעזוב מה משרתת הקידומת גברת, שמעידה משהו על אישיותו של הכותב, שכל בר דעת יכול להבין מעצמו). אבל מצד שני כמה משפטים אחר כך הוא כותב: ", צריך יהיה לבדוק מה יהיה הקשר של קנקן התה לאתר החדש או לפחות לדאוג שלא יהיה לו קשר ניהולי אליו". אז קודם כל שיחליט - להוציא את קנקן מהמשוואה, או לא? חשדן מאוד הבחור, אבל השאלה הגדולה היא מדוע בכלל צריך לדאוג שלא יהיה לי קשר ניהולי? כאילו ביקשתי, כאילו אני עושה משהו למען, כאילו לא די שהצהרתי שבניגוד אליו אין לי כוונות ובוודאי שום רצון. על הרצון אומר מספר מילים בסוף הפוסט ולכן האזרו בבקשה בסבלנות.

ולפני שאמשיך, אני מתנצל בפני הגנן על כך שאני מדגיש באותיות בולד, כי כתיבה בבולד מוציאה אותו משום מה מדעתו, וכמדומני גם את  איזה 'חלילון' בן בריתו.

כאשר הובלתי עם טליק ואחרים את מסע הצלת ישרא לפני למעלה מחצי שנה,  ישב הגנן בשקט גם כשעדת המחללים והמצפצפים שכלולים בקואליציה שלו כעת הגירו אז את ארס הקונספירציות שלהם. מדוע ישב אז בשקט ולא פצה פה? התשובה פשוטה - המאבק אז התאים לאינטרס המשפחתי שלו, ולא רציתי לפני עריכה לפרט,  מצנעת ובקשת המעורבים.

אבל לתדהמתי ראיתי בעת העריכה כאן שהוא עצמו ממשיך להזכיר חופשי חופשי את הקשר המשפחתי - אישתו - בבלוג שלו, וטוען באופן מצוץ מהאצבע על תוכן תגובות שלי שנמחקו על ידו ואף אחד כבר לא יכול לראות מה באמת היה כתוב שם.

אז אישתו - אם את קוראת כאן עכשיו, תבואי בבקשה בטענות לבעלך על שהוא ממשיך ומערב אותך, למרות שכיבדתי אצלי את בקשתך שלא לקשור את הדברים אלייך, והנה  הוא עצמו  ממשיך ומזכיר אותך שוב ושוב, וטוען שכל הטענות שלו עלי התחילו בשל כך.

אז ראשית הוא כנראה סובל משכחה כרונית, כי את התכנים המרושעים והגידופים נגדי - הוא התחיל הרבה לפני כן בפוסטים קודמים (אצלו, אצל טליק ואצלי) ובתגובות הטרוליות שפיזר בהם להמוניהם.  לפיכך מציע לו להפסיק לשקר לכולם, כי הכל מתועד לפחות בשלושה בלוגים עם תאריכים ושעה. ולאחר כל מה שכתב בשלושה בלוגים הוא עוד טוען ש"הוא לא מקלל". את הקללות וההשמצות שפיזר אצלי ואצל טליק הוא לא יכול למחוק.

ולעניין, לא פניתי לאישתו כדי שתרסן אותו כפי שהוא טוען, אלא בסך הכל  הגבתי לתגובה שכתבה אצלו בהנאה רבה על 'פלורליזם הגידופי, שנוקט בעלה. בעקבות כך הם מיהרו למחוק את התגובות שלי לתגובה המקוממת שלה, ובנוסף התבקשתי על ידה במייל למחוק את המילה 'אישתו' מהפוסט שלי, כאשר את השיוך הזה כבר עשו אחרים לפניי.

אבל מה הוא עושה?  הוא ממשיך להשתמש בה חופשי אצלו, פעם אחר פעם. ראש מעוות יש לו. ואם כבר מכניס אותה אצלו עשרות פעמים, אז ארשה לעצמי להוסיף כעת את מה שלא התכוונתי ולא נכתב במקור לפני העריכה. על כך שבעצם פניתי אליה בלבד לתגובה המחוייכת שהעלתה אצלו בבלוג - כי לא ציפיתי ממנה מהיכרותי הקודמת איתה - להנאה הצרופה כזו  מניבולי הפה של בעלה עלי ומההשמצות הקונספירטיביות. אבל בואו נתקדם לעיקר ונדלג על הטפל - "הוא קנקן התחיל, הוא האשם". שזה כמובן שקר וכזב.

והעיקר הוא מדוע הוא רואה בי סכנה כל כך גדולה, עד שהוא טורח לכתוב פוסטים מיוחדים של המצאות והשמצות שהוגה מוחו הקודח, בנוסף לכך שהוא ממלא שרשורים טרוליים ללא הכרה בבלוג שלי ושל טליק?

התשובה גם כאן פשוטה - הוא זה שרוצה לנהל! כפי שהוא מצהיר בפוסט שלו כאילו בהיסח הדעת, ואני מצטט: "הוא (טליק) לא רוצה לתת גישה ניהולית לי". אז יצא המרצע מהשק ועכשיו ברור על מה הוא מנהל מלחמת עולם נגד טליק וכנגדי. לאחר שבבפוסטים קודמים ובתגובות לרוב הוא בכלל התנגד לבניית אתר חלופי לישרא או למעבר לפלטפורמות אחרות, כששמע שמר מזוז מוכן לבנות עבור קהילת ישרא אתר חלופי (וזה עשוי לקרום עור וגידים בקרוב), פתאום לאחר שכל כך התנגד בתגובות אצל טליק ואצלי ובפוסטים קודמים שלו, פתאום הוא בעד אתר חלופי. פתאום לאחר שישב בצד ולא תרם כלום - פתאום הוא רוצה לבנות ולתחזק את האתר הזה. והוא מסביר מדוע, כי: "האתר החדש יבנה על לינוקס, שזה תחום העבודה שלי שאני מאוד אוהב ואני רוצה לעזור בתמיכת השרת החדש".

המניעים לכנויים שהוא נוקט נגדנו, "מונרכיה גריאטרית" , "מונרכיה דיקטטורית" ושאר הקונספירציות שהוא מפיץ על טליק ועלי ברורים כשמש  - הוא חותר למונרכיה בראשותו! מונרכיה בראשות צנזור שכותב שרשורים טרוליים וילדותיים אצל אחרים והוא עצמו מוחק תגובות שלא מתאימות לו בבלוג שלו (ומטעמיו שולח לנמחקים מייל, לדבריו הוא. מסתבר שה'בלוג בלי פואנטה' לאחרונה דווקא יש לו פואנטה - פואנטה מניפולטיבית זדונית ומרושעת.

ומדוע הוא האחרון שמתאים לנהל את קהילת ישרא החדשה, כפי שהוא כל כך רוצה? מדוע יש להזהר דווקא ממנו שלא תהייה לו שום גישה ניהולית אל האתר החדש (שאפילו עדיין לא נברא ובכלל לא ברור שיצליח עם או בלעדי אנשים כמוהו)?

ראשית כי מדובר באחד שמכנה כל מי שחושב אחרת ממנו 'אידיוט', כטיק לשוני שדבק בו כנראה מימי ילדות מוקדמים, וכאשר זה מה שיש לו להטיח במקרים שאינו יכול להכיל את העובדות שמטיחים נגדו ולהגיב על תוכנם בדברי הגיון. חביב עליו להאשים בחוסר הבנת הנקרא, כי רק הוא ניחן בהבנת הנקרא. כל כך טוב עד שהוא מבין להפליא את מה שלא נכתב או נקרא בחושו הקונספירטיבי כי רב.

שנית, כל מי שמבוגר ממנו הוא מכנה גריאטר. כי אצלו הגבול בין גריאטר ללא גריאטר נחצה בגיל 41. לפיכך באתר 'שלו'  שכל כך רוצה להקים, אין מקום לגריאטרים מלבד לפיטר פן כמוהו.

שלישית,

מי שמתבטא כך ראוי בעיניכם לנהל בלוגיה? (גם אם יומיים אחר כך הוא טוען שזה 'בצחוק' או 'לעצבן'). איך שלא יהיה הוא יוצא לא טוב, שלא לומר אפילו מטומטם. מטומטם = אידיוט, לא?

ואם לא די בכך, הוא גם מאיים:

אז האם מי שמאיים כך ונוטפת ממנו אלימות מילולית מתאים לנהל בלוגיה? או בכלל ראוי לתת לו יד בבניית ותחזוק הבלוגיה? מאחד כזה עליכם לחשוש, ולא מאנשים טובים כמו טליק שמקריבים את חיי משפחתם ובריאותם למען קהילת ישרא, וללא בקשת כל תמורה. מאנשים מקרקרי רוע כזה אתם צריכים להזהר ולמנוע מהם להשתלט על הקהילה. כי חורשי מזימות זדון הם.

ועכשיו כשהבין שלאיום הזה שלו יש משמעות פלילית, ראיתי שפתאום הוא טוען  שהוא רק סתם צוחק ובעצם רצה רק לעצבן אותי, כי הגבתי לתגובה של אישתו בבלוג שלו. והרי לפני כן 'המלאך' התמים והחסוד לא אמר עלי דבר ובכלל לא השמיץ אותי. כמה שקרן אתה יכול להיות הגנן? אתה יודע מה? כל מה שאני כותב כאן גם הוא צחוק. איך אני?

ובנימה אישית, עם איום כזה של מי שמומחה במחשבים ולינוקס, מתחילים להתעורר בי סימני שאלה לגבי זהות המעורב בפריצות התכופות  ולמחיקות המנויים בבלוג שלי לאחרונה. 'ללא פגיעה בזכויות'. הוא יכול לכנות  אותי "פרנואיד" מכאן ועד להודעה חדשה (כפי שגם ניסו כאן ללכלך נשמות טובות אחרות) "ושאני זקוק לטיפול", כדבריו, אבל מי שקורא כאן יודע שהצגתי בעבר הוכחות מצולמות לפריצות. ומערכות ההגנה במחשבים שלי רשמו את מקור הפריצות עם נקודות ציון מדוייקות בתל אביב עד לרמה של הכתובת - רחוב, בית, מספר. והמקור הזה נמצא גם ברשימות השחורות העולמיות. הפריצות לבלוג נעשו גם בשעה שעבדתי במחשב בעבודה ברשת עם מערכת אבטחה מהטובות בעולם, כמו בבנקים ובמערכת הביטחון. על כן הפריצות האלו לא נעשו דרך השרת בעבודה שלי, אלא ישירות מהשרת של ישרא! למרות הכחשת הנהלת ישרא ועמותת ישראבלוג. גם לפחות פריצה אחת נעשתה ישירות דרך השרת של עמותת ישראבלוג והפורץ השאיר בטעות כתובת מייל השמורה עמי עם הגדרת פעולה 'נסיון (פריצה) מספר 5, אולי בלוג 5)?. מוטב שלא אצטרך בימי פומפיי האחרונים של ישרא, למסור פרטים במשטרה. ישנה סבירות שלמאיים הנ"ל יש ברשותו סיסמה להכנס לשרת של ישרא, בשל קשריו המשפחתיים, ומשום שיש להניח שבשרת המקרטע הזה לא החליפו ססמאות מזה זמן רב. אז למי שיש כוונות זדוניות כאלה, נא להזהר ממני. גם אם נאמרו הדברים לכאורה בצחוק, הם נאמרו באופן שלא משתמע לשתי פנים אם תיפול שערה מראשי. ועכשיו אומר כמוהו, גם לי מותר להפיץ קונספירציה ולומר אחר כך שאני כותב בצחוק.

 אבל נשאלת השאלה מנוסח התגובות האלימות של הגנן בפוסטים שלי ושל טליק (ביקשתי מטליק שלא למחוק את התגובות האלו, לעדות לכל מי שירצה לשזוף עיניו בהן) - האם בעצם לא הוא שעובר לכאורה באחרונה התקף פסיכוזה? בכל אופן אם הוא יתרגז מהפוסט והבלוג הזה ימחק ויעלם כפי שהוא מאיים, אתם והמשטרה תדעו למה. כי כפי שעיניכם רואות למעלה, כבר יש מאיים ויש מניע. ובמילא ימי ישרא ספורים, אז איזו תועלת תצמח לו להסתכן כך?

ואיך צריך להתייחס ל'יובל המבולבל'? כשבפוסט קודם כתב:

כלומר הממשק בישרא הוא הכי טוב בעולם בשבילו ו"הצמצום הנוכחי (במספר הבלוגרים) של ישרא מתאים לו באופן אישי". ומדוע? "כי בישרא יש יותר מדי פוסטי זבל" לדבריו - אז האם לא דווקא הוא מתיימר להיות צנזור ודיקטטור לא גריאטרי שיעיף את פוסטי הזבל בעיניו אם הוא ינהל את הבלוגיה? ועוד מעז וטוען הפיטר פן, שהוא כלב השמירה של הדמוקרטיה.

ומדוע, כפי שהוא כותב, הוא נהנה מבלוגיה מצומקת? כי עכשיו בלוג בלי פואנטה יכול להגיע לראש הפעילים והחמים. כי לאחר שכל הטייקונים וחלק ניכר מהבלוגרים האיכותיים עזבו - האלגוריתם מביא לראש הרשימות האלו גם דגי רקק. הפלא ופלא!

ונשאלת השאלה מדוע בפוסט אחד הוא מהלל את ישראבלוג ויוצא נגד אלו שנלחמים על השרדותו מחד, או לחלופין עובדים על תחליף במידת הצורך מאידך - ואילו בפוסט אחריו, פתאום ישרא לא כל כך מתאים לו והוא כל כך רוצה להקים תחליף? כי הבין שישרא אכן עומד להסגר וכי בלוגיה חלופית עשויה לקום על אפו וחמתו ומבלי שינהל אותה? לא יציב הוא הפיטר פן הזה.

אבל תגידו - מי שנגד 'פוסטי זבל' וצמצום במספר בלוגרים 'מתאים לו' - האם בדבריו אלו אינו פורס את משנתו וכוונותיו האמיתיות? זה שמכנה אחרים 'אידיוטים' חושף שלמעשה 'לכשיעלה לשלטון' - הוא יהיה האבא של הצנזורים. כי הוא יחליט איזה בלוגרים או פוסטרים הוא יצנזר כזבל, ואלו פוסטים יתקבלו כי כותביהם יכרעו לפניו ברך ויאמרו קדוש קדוש, קדוש. ושוב, בהינף מבט הוא כותב "שהוא כלב שמירה של הדמוקרטיה". הוא חוגג על הערה שלי אצל טליק שאני מקווה שבבלוגיה שתקום יהיה עורך שחובתו  למנוע ניבולי פה ושיימינג, ומפרש זאת כצנזורה. ואני חושב שהצנזורה שהוא רומז עליה - צנזורה של תכנים (זבל או לא זבל) - היא צנזורה הרבה יותר חמורה. לא?

אז מדוע אני כותב פוסט זה? כבר הצהרתי חזור ושנה שאין לי שום רצון לניהול, עריכה בישרא או תחליף ישרא אם יקום. גם לא סובל משום חללים ריקים בנפשי שאני צריך למלא. אבל הקונספירטורים אינם משתכנעים, כי המשך השיסוי משרת אותם. אני לא כותב פוסט זה רק כדי להתריע בפניכם על כוונותיו האמיתיות של מניפולטור גס רוח. די לראות גסות רוחו בכל משפט שני שהוא מוציא מפיו בתגובות אצל מי שהוא רואה כמתחרה בו. כמי שמזהיר מפני אחרים שיש להם שאיפות לניהול הבלוגיה, חשוב מאוד שתדאגו אתם משאיפותיו לאור הדברים שמתפלקים לו בשורות ובין השורות.

מצטער הגנן, אתה הזמנת את הפוסט הזה ביושר, ואין עליך להלין אלא על עצמך. ומעניק לך באהבה גם את הבולד הזה שאתה כל כך אוהב.

 אני לא כותב פוסט זה כדי לחזור על פרופיל התבטאויותיו הפוגעניות - הן בתוכן והן בגידופיו. פרופיל כזה כאמור לא ראוי לנהל שום בלוגיה. הוא מאלו הסבורים שגידופים, שיימינג והעלבות הן התנהלות אינטרנטית מקובלת וחוקית. וכי מי יתבע אותו לכאורה, כשיש אלפים כמוהו במרשתת? כך כנראה הוא סבור. אבל הוא כנראה נבהל מאזהרות שכתבו לו ופתאום טוען שזה בצחוק. אבל הוא עצמו לא שווה אפילו  יריקה שלי על העלבות שלו. מחלאות אני לא נעלב. וחוץ מזה מה יש? אז גם אני כותב את הדברים האלו בצחוק ומשאיר אותם כמוהו במקומם.

אבל אני מאד מאוכזב. אני מאוכזב מהרוב השקט בישרא.

אני מאוכזב ממי שהחשבתי בעבר כידידים, לפחות ידידים וירטואלים. אני מאוכזב מאלו שנעלמו מההבלוג באופן סלקטיבי. אני מאוכזב מאלו שמתייחסים למה שקורה כאן כאילו הם מהאו"ם ולא כל כך כלפי האחרים הנוגעים לעניין. יש כאן כמה אנשים טובים, אבל גם לא חסרים צפעונים וצבועים ברמות שונות, וכן מיני אדישים יבשושיים כמו צנונים, עד שמישהו נוגע בגבינה שלהם. 

יש וודאי כאלה  שמצקצקים כעת למה בדיוק מתכוון קנקן? אבל לוח הסטטיסטיקה ורשימת החמים מספרים את סיפורם. ודי לחכימא ברמיזא. ואני חוזר על שכתבתי בפוסט הקודם שנעלם מרשימת החמים לאחר מספר שעות (ואחרי יממה חזר לתחתית, ואולי כבר שוב אינו שם, בעוד הגנן משמיץ ומגדף בפוסט שהעלתם לראש רשימת החמים. אז אני חוזר בשביל אלו שלא ראו: בניגוד לרבים כאן, אני לא זקוק לכתיבה בבלוגיה כדי להרגיש עצמי מישהו חשוב בעולם. מאות ואולי אלפי ערכי גוגל בשמי המלא מעידים על כך. אני לא זקוק לכתוב כאן בכדי שלא אתאבד, או כדי להתגבר על אנורקסיה, או להגיש לכם 'הגשות' בכדי שתגידו לי המון תודה. יש גם מקומות אחרים שמעריכים כתיבה איכותית ואפילו הוזמנתי לא אחת.

אבל כפי שמתנהלים הדברים כאן, האגו והקטנוניות שכבשו כל חלקה טובה בישראבלוג המתפורר, כבר הופכים בעיניי בלתי נסבלים, ולכן הגנן ושאר גן הירקות כאן יכולים בהחלט ליהרגע לגבי שאיפות הניהול שלי כאן. לא רק שאין לי כל שמץ של כוונה כזו, אפילו כבר בכלל לא בטוח שיש לי אפילו  חשק להמשיך בכלל לכתוב באווירה כזו, לא כאן ולא בישראבלוג דור שני. הגנן סבור שיש כאן "קהילה למופת". אבל בשל אנשים כמוהו שנותרו במדמֵנה המבאישה והמתייבשת, אני מתרשם לאחרונה שלא רבים כאן הנותרים שממלאים  אפילו תכונות מינימליות כדי לקטלג אותם כקהילת מופת. עם פה מפיק מרגליות מהביוב כמוהו וחלק מהמגיבים אצלו, אוי לקהילת מופת כזו.

זהו, יקרא מי שיקרא, ומי שלא יקרא, שלא יקרא. העיקר את דברי הקאתי. בניגוד לפוסטים האחרונים, מי שיגדף כאן - תגובתו תמחק הפעם לאלתר. לא אקבל ניבולי פה בשם הדמוקרטיה. זהו הבלוג שלי בלבד ומי שרוצה להגיב כאן, שישמור על תרבות דיבור.

היו ימים חברים

***

אגב, האם סיימתם לגבות את הבלוגים שלכם? אתמול ניסיתי פעמים רבות לגבות את הבלוג 'הסודי' שלי (המנויים יודעים) - אבל זה מה שקיבלתי (גם בשימוש בדפדפנים שונים):

לאחר נסיונות רבים וחוזרים במשך שעות הצלחתי לבסוף בלילה, אבל זה לדעתי מסמל את תחילת הסוף. יום בהיר אחד אתם עשויים לראות את ההודעה הזו בנסיון הכניסה לבלוג שלכם. אני לא רוצה לזרוע פאניקה, אבל לכן כדאי מאוד שתמהרו להשלים את הגיבויים שלכם, לפני שכבר לא יהיה את מה לגבות. עשו זאת כהלכה ובדקו על פי ההוראות שפרטתי בשני הפוסטים האחרונים. במיוחד חשוב שתבדקו אם התמונות שמורות בפועל בקבצי הגיבוי ולא עולות מתוך השרת של ישרא (כאשר המחשב שלכם מנותק מהאינטרנט). כשישרא יעלם - גם הן תעלמנה.

בימים הקרובים אפרסם  פוסט נוסף להמשך פעולות הגיבוי, שיכלול לא רק טקסט ותמונות אלא גם סרטונים וכן מה לעשות עם הרשימות בבלוג שלכם והעיצובים.  יש רק פורמט אחד מסויים ששומר גם את הסרטונים. מקווה שישרא יהיה עדיין קיים לכשאסיים לכתוב את הפוסט הבא. ואולי אם יתנו לנו עוד מספר ימי חסד, ננסה להעביר את הגיבויים של מי שירצה מכם לפלטפורמה אחרת  (פרטים שמורים במערכת של קנקן) - להמשך כתיבה שם או רק למטרת שימור זמני, עד שאם וכאשר באמת יבנה אתר חלופי לישרא. אבל כאמור המגעים לבניית אתר ישרא דור שני, הם אינם בתחום פעילותי.

המשיכו לעקוב.

ואם ישרא יסגר לפני שאשלים את סידרת הפוסטים האלה, אשלח במייל לאלו שעדיין נותרו ברשימת המנויים של הבלוג. בימים אלו אני עורך גם גיבוי כתובות המנויים במסמך וורד ואקסל. אולי כדאי שתעשו זאת גם אתם לרשימת המנויים שלכם - שתמחק אם ישראבלוג יפול. כמובן שלרשימת הקבועים אין ולא תהייה שום משמעות בעניין זה ולגיבוי הרשימה הזו בכלל.

אז שיהיה לכם סופ"ש נפלא

שלכם קנקן

.

ראשית למי שלא ברור: כבר מזמן אין יותר ישות עצמאית ששמה ישראבלוג - ישראבלוג, עמותת ישראבלוג וערוץ 10 - חד הם. אין שרת נפרד לישראבלוג וכנראה לא פשוט לחלץ את ישראבלוג מתוך השרת המשותף. אם לא היה עצוב כל כך, אפשר לגחך מכמות הברברת ו'הידענות' המופלגת שמפגינים ומפיצים כאן בימים האחרונים בלוגרים מסויימים. ובמקום להתמקד בעיקר, הם מתעסקים בהכפשה וזלזול במצב עצמו, המתכנסים באגו פלצני מרקיע שחקים. אבל אגו גבירותי ורבותי, כמו דיונים 'אקדמים' שברומו של עולם  אשר מתנהלים כאן באחרונה בענייני ישרא - לא יועילו למצב ויביאו לפתרון. יש לי הרבה מה לומר וכבר הבעתי מעט את דעתי בפוסטים האחרונים. אבל די לי מדיונים תיאורטיים.  כאן אני רוצה לעסוק בעובדות בלבד - לא בפראנויות, לא בקונספירציות ולא בפתרונות בגרוש. 

למען גילוי נאות לאלו ששכחו, אני יזמתי והובלתי את המאבק הקודם בעזרתם של טליק, אבו אלמוג ו- n_lee . מאבק שהחל עם פיטוריה של מריאט - המנהלת ועורכת האחרונה של ישראבלוג. מי שבא אחריה ברבע משרה היה כסת"ח - היה ואיננו עוד, כמו מנכ"ל עמותת ישראבלוג שהבטיח גדולות ונצורות בבלוג 5 ובמייל ששלח לחלק מהבלוגרים - גם הוא איננו עוד!. במאבק הקודם הנהלת עמותת ישראבלוג הובילה אותנו בכחש ובהבטחות מכאן ועד להודעה חדשה (במסמך שפרסמנו בבלוג ההצלה) - וזאת כדי להשיג שקט ציבורי.

אז כעת חשוב לציין שאני לא קשור בשום צורה יותר לכל ההתאגדויות והיוזמות השונות המתפרסמות כאן לאחרונה ובפייסבוק. פשוט נמאס לי מהקנטרנות וכפיות הטובה (בעילום שם ובגלוי ושל אלו שאחר כך מתחבאים בבלוג פרטי ומשמיצים שם  בקרב עדת שועליהם) - למי שמשקיע ממרצו לטובת הכלל, על חשבון חייו הפרטיים. אז כעת אני רק אדם פרטי שישרא יקר לו וקצת מבין בענייני עולם.  ושוב אני מדגיש - אני לא קשור כאן לאף אחד ולא מפעיל אף אחד מקרוב או בשלט רחוק, כפי שמפיצים כמה רכלנים מרושעים ועלובי נפש כאן.

אבל לכל המכחישים, המתעלמים מהעזיבה ההמונית, בנות היענה, הלא מאמינים,  או הסבורים שישראבלוג במתכונתו המקרטעת (הן מבחינה ניהולית והן מבחינת הממשק) הוא פלטפורמה מאין כמוה לעילא ועילא ושאר הבלה בלה הנכתב כאן, ולאלה שסבורים שבכל אשמים בלוגרים כמוני וכמו טליק ובניגוד, להם יש 'תובנות גאוניות' איך להציל את ישראבלוג - לא אבזבז אנרגיות על אנשים מרושעים ומנופחי אגו. גם לא אכנס כאן להזמת הרעיונות ההזויים והרכילויות שהפיצו לאחרונה בבלוגיה מכאן ועד להודעה חדשה. על כן  לא אדבר כאן השערות, כי אני איש מעשה ולכן אדבר כאן רק עובדות.

ראשית אם למישהו כאן יש ספקות לגבי הכוונות העתידיות לגבי ישרא - הביטו בראש הדף הראשי בעמותת ישראבלוג - מדוע נעלמה מראש העמוד הלשונית המסורתית של ישראבלוג?

דברי הפרידה האלו אומרים הכל! אבל יש כאן עלובי נפש שרואים בכך הזדמנות לעצמם לככב בפעילים בשבועות הגסיסה האחרונים של ישרא, גם כשיש להם פחות ממאה כניסות ליום ופוסטים ממוצעים ומטה ברמתם. אז שיבוסם להם בעיר הרפאים הזו בימי פומפיי האחרונים.

ושימו לב, כל אלה שחושבים שאלו שעוזבים לפלטפורמה אחרת יחזרו לכאן על ארבע, כי שם אין להם קוראים. אז לידיעתכם עוד עובדה שניתנת לבדיקה. אבו אלמוג למשל עבר לכתוב בוורד פרס. ולאחר שלושה פוסטים בלבד, כבר היו לו שם למעלה מ- 750 עוקבים.

אני לא יודע מה אצלכם, אבל אצלי לאחר כתיבת מאות פוסטים במשך שלוש וחצי שנים - מספר המנויים והקוראים הקבועים הוא הרבה מתחת למספר העוקבים שלו לאחר שלושה פוסטים בלבד בוורדפרס. אז הנה, עוד אגדה אורבנית שמופצת כאן הרבה ומופרכת כאן.

כשחשבתי שאולי יועיל אם נגייס עיתונאים שכתבו בעבר בישרא כדי לעורר רעש ציבורי (שערוץ 10 לדעתי חושש ממנו כל עוד הוא ממתין לחידוש רשיון ההפעלה), נכנסתי לטבעת הבלוגרים העיתונאים הזו:

אבל מבדיקה קצרה הסתבר שכל העיתונאים האלו כבר עזבו מזמן את ישרא (עוד לפני שקנקן וטליק הבריחו את כל הבלוגרים לטענת הקונספירטור הראשי ותומכיו). וכשפניתי במייל לעיתונאית האחת ויחידה שעוד כתבה כאן עד כלפני חודש - הסתבר שגם היא הפסיקה לכתוב - באמת תהיתי מדוע התגובה שלי בפוסט האחרון נשארה יתומה.

אז הנה עוד עובדה - לעיתונאים לשעבר אין יותר עניין בישרא וגורלו. הם כותבים ומתבטאים במקומות אחרים.

יש כאן עדיין אנשים עם תקוות. יש התארגנויות. יש משא ומתן על בנייה של בלוג קהילתי חלופי לישרא, אם מנכ"ל עמותת ישראבלוג ימשיך להתעלם מהפניות אליו בשבוע וחצי הקרובים, כפי שעדכן טליק בבלוג שלו. אינני יודע אם יצלח הדבר. בין אם כן ובין אם לא וכל אחד מפליטי ישרא ירצה לעבור לפלטפורמה חלופית - יש דבר שהכרחי לעשות כעת כראוי בדחיפות, למרות שרבים חושבים שזה פשוט.

אני מדבר על גיבוי הבלוג.

בישרא יש כאלו שסוגרים ופותחים בלוג חדש כמו שמחליפים גרביים - אלה לא צריכים לגבות. להם במילא לא איכפת אם הבלוג שלהם ימחק ויעלם יום בהיר אחד (כן פשוט בוקר בהיר אחד), כי הם עושים זאת בעצמם. אבל יש בוודאי רבים כמוני שהשקיעו הרבה מזמנם היקר בבלוג שלהם. אלה בוודאי ירצו לא רק לשמר את הטקסטים אצלם במחשב, אלא להעביר את הפוסטים המגובים לאתר החדש שיבחרו.

אפשר יהיה לעשות זאת רק אם הגיבוי יעשה כהלכה ובכל הפורמטים האפשריים השונים.

גיבוי כהלכה (מבלי שתהיה לכם אחר כך עגמת נפש) -חלק א'

רבים חושבים שאם בצעו שמירה בלוח הגיבוי, אז הכל בסדר. האמת היא שצריך להשקיע בגיבוי נכון וחשוב גם לשמור על הגיבויים באופן שניתן יהיה למצוא אותם בקלות בשעת הצורך. בפוסט הזה שהוא הראשון מסדרת שלושה שאפרסם (אם אצליח לפני שישרא יעלם וסליחה אם זה נשמע לכם ציני) - אתאר בפרוטרוט, צעד אחר צעד, איך לגבות כהלכה ונבדוק את האפשרות להעביר אחר כך את הבלוג במלואו לפלטפורמה אחרת למשמרת או להמשך הכתיבה שם.

כאמור חשוב מאוד לארגן את הגיבויים בתיקיות מסודרות שניתן יהיה אחר כך לאתר אותן במחשב שלכם. הקדישו תיקית גיבוי לכל שנה. יותר משנה הפוסטים לא ישמרו. במקרה כמו שלי שנכתבו מאות פוסטים לשנה והם כבדים ומכילים תמונות וסרטונים, אי אפשר לגבות במכה אפילו שנה, ועל כן יש צורך לגבות את הפוסטים במנות של חצאי שנים. הרי דוגמה לתיקיות הגיבויים כפי שמאורגנים במחשב שלי (בתוך תקיית אב המכונה גיבוי אחרון של הבלוג חשיבה חופשית). התיקיות האלו מגובות גם בדיסק נייד נוסף שלי מלבד במחשב.

כעת אדגים גיבוי כהלכה של הפוסטים משנת 2014. ראשית יש לפתוח על שולחן העבודה (דסק טופ ) במחשב  תיקיה חדשה על ידי לחיצה על המקש הימני בעכבר ונתינת כינוי בתחתית:

בתיקיה הזו נאכסן את כל סוגיי הגיבויים (בפורמטים שונים) לפוסטים משנת 2014 למשל.

כעת מקישים על 'גיבוי' בתפריט ה'הגדרות' שבלוח העריכה, כך:

ונפתח הלוח הבא:

כיוון שכאמור אצלי מאות פוסטים כבדים לשנה שכוללים גם הרבה תמונות וסרטונים, אני מגבה חצי שנה בפעם (ינואר- יוני, יולי-דצמבר). בתיבת סוג הגיבוי יש שתי אפשרויות. נתחיל הפעם בסוג גיבוי מסמך וורד. סמנו כולל תגובות אם אתם מעוניינים לגבות גם את התגובות:

סיימו בלחיצה על כפתור 'בצע' ויפתח הסרגל:

בלחיצה על כפתור 'שמור' יפתח המסך הבא:

כעת יש לחפש בשולחן העבודה (1) את התיקיה 'גיבוי חשיבה 2014 ' (2), לתת שם לקובץ וורד לפי הדוגמה (3) ולשמור (4):

לאחר שמירה יפתח המסך הבא:

כעת פתחו את מסמך הוורד שנשמר ויתקבל המסך הבא. השיבו כן לשאלה בתיבה שתפתח:

כעת יפתח מסמך שבו תקבלו את הפוסטים עם התמונות בשרשרת, אחד לאחר השני (בדקו שהקובץ אכן מכיל גם את הפוסט האחרון בתקופה הנ"ל) :

אבל האמת היא שלמרות שאתם רואים את התמונות הן למעשה לא נמצאות כחלק אינטגרלי במסמך שלכם אלא שמורים אי שם בשרת התמונות של ישרא/נענע. כלומר,אם ישראבלוג יעלם, תעלמנה גם התמונות!

לכן , כדי לשמור גם על התמונות יש לבצע את הצעדים הבאים:

בקובץ הוורד שנפתח לחצו בתפריט למעלה על שמור כ (save as) . מבין האפשרויות בחרו בשמור כסוג - מסמך וורד ושמרו כפי שמוצג בתמונה הבאה:

לאחר שמירה זו יתקבל המסך הבא:

מסמך הוורד הזה הוא בקובץ וורד אמיתי שנשמר במחשב שלכם (טקסט +תמונות) ולא צריך להעלות אותו כמקודם מהשרת של ישרא בכל פתיחה. כאמור אם ישרא יסגר - המסמך לא יוכל להעלות נתונים מהשרת.

זהו החלק הראשון של גיבוי בפורמט וורד.

מה לא כולל הגיבוי?

א. סרטוני יוטיוב ואאודיו בפוסטים שלכם (על שמירה שלהם נלמד בפוסט הבא ("גיבוי בלוג -חלק שני").

ב.' אודות הבלוג' ושאר הפריטים 'ברשימות'.

את אודות הבלוג העתיקו והדביקו למסמך וורד נפרד.

ג. לגבי הרשימות, אתן טיפים בחלק ב' בפוסט הבא.

חשוב להקפיד בביצוע דייקני של כל השלבים ולבדוק שכל הפוסטים אכן גובו במסמך וכי התמונות הפכו לחלק אינטגרלי ממסמך הוורד השמור אצלכם במחשב.

בהצלחה, וההמשך יבוא בשני הפוסטים הבאים. נא לעקוב.

מי שטורח בערב שבת אוכל בשבת

אשמח לקבל בתגובות על הצלחתכם וכן כמובן שאלות אם יש, להבהרה.

עריכה

קיימן בפוסט הזה מבהיר את סיבות השהיית/הגבלת כתיבה ושאינן קשורות למצב בישרא. אין לי דרך להתקשר אליו אבל אם יבחין בתוספת עריכה זו, אני מוסיף עבורו את הקישור לפוסט שכתבתי בעבר ועשוי להיות רלוונטי.

את הפוסט הזה אינני כותב בבלוג ההצלה בשל נקודות המבט האישיות שבפוסט זה.

איננו יודעים כמה שמו לב לזה שלאחר יום כיפור נעלמה פינת מומלצים ייחודית בישרא והותירה חור לבן בדף. מזל שפעמיים שירים שכתבתי היו במומלצים האלה ולכן צילמתי. אם לא הייתי מצלם, לא הייתי יכול להוכיח שעד לפיטורי מריאט הייתה פינת מומלצים כזו, שהיא ערכה. הרי היא:

פינת הפוסטים היצירתיים הפכה היסטוריה.

נו טוב, אי אפשר לדרוש מעורכת תוכן שפוטרה ועסוקה מעל הראש להעביר את הידע שלה בחפיפה - שתמשיך לחפש ולקרוא עשרות פוסטים יצירתיים. זהו הפיחות הזוחל בישראבלוג והוא כבר כאן, כשמריאט עדיין כאן עד לסוף החודש. ויש מי שלא מבין לשם מה צריך בכלל עורך תוכן בשכר. ומדוע בשכר? אז נתחיל עם השכר - כדי שעורך בלוגר/ים מתנדב/ים (כמו שחלק כבר הציעו בתגובות למכתב הנהלת נענע בבלוג 5) לא ייצרו כאן קליקות ומאפיות. זה למה.

ומה זה אומר ביטול משרת עורך תוכן בכלל בישרא?

פשוט מאוד, יש עורך תוכן של נענע והוא יאלץ להיות גם עורך תוכן של ישרא (בעד אותו הכסף, כי הרי אין כבר לנענע כסף להעסיק עורך תוכן עצמאי בישרא), ולכן המומלצים יהיו בעתיד כך?

פוסטים מומלצים  מישרא בדף הבית של נענע

כלומר, אוכל וסקס- פיפטי פיפטי. כמו מומלצי ישרא בדף נענע בעת כתיבת פוסט זה. וזה לא סתם מקרי (אני בודק את זה מעת לעת), לפעמים כל מומלצי ישרא בדף נענע הם פוסטים של אוכל (נו, אולי הרביעי על תבלינים). וחוצמזה מומלצי ישרא מוחלפים בנענע נורא לאט ומשעממים שם את הדף ואת העין. אז כך זה כפי הנראה יראה כאן בישרא עוד מעט. 

פוסטים מומלצים  מישרא בדף הבית של ישרא

אז תגידו, וכי מדוע שבישרא ישארו בכלל בלוגרים חוץ מאלה הכותבים על סקס ויצרים או בישול?

זברה, תגידי לי למה?

אז לנענע אין יותר כסף לפינת פוסטים יצירתיים מומלצים, שבאחד מהם כתבתי  ביום השואה שני שירים: האחד על אמא שלי שנותרה יתומה בגיל שתים עשרה ושרדה ארבע שנות שואה לבד בלי הורים (סורגת כובעי צמר וגרביים בשביל פת לחם וישנה בקור של מינוס ארבעים בדיר חזירים) -

אִמָּא

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת לְצִדֵּךְ אִמָּא

נִצְמֶדֶת

מְחַמֶּמֶת גּוּפֵךְ הַקָּפוּא

אַבָּא יָצָא לְהָבִיא לָנוּ

אֹכֶל

מֵהַשֶּׁלֶג לֹא חָזַר

בַּת מִצְוָה כְּבָר

לֹא תַּחְגְּגוּ לִי

אֶל מִי אֶצָּמֵד מָחָר?

ובשיר השני כתבתי על סבי , ששרד כל המלחמה במחנה ריכוז ובדרך חזרה הבייתה ברכבת, נפח את נשמתו וגופתו הושלכה על ידי הנוסעים האוקראינים מחלון הרכבת מאכל לכלבים. תמונה של הסב מול הנין (בני, דור שלישי) שוכבים בשלג , ראו כאן.

שירים אלו לא היו רואים אור במקום אחר חוץ מישראבלוג (כי אני לא בקטע הזה של כתיבת ספרי שירה וגם לא שולח לעיתונים). פינת היצירתיים המומלצים  ז"ל  נתנה במה לשני השירים האלו, לזכרם של בני משפחתי שניספו ולא יכולתי להכיר. הפינה הזו נתנה במה לרבים אחרים. בכל הכבוד לפינות הבישול הפופלריות, כל פלטפורמה שמכבדת את עצמה צריכה להציג חומר מגוון וגם איכותי. פלטפורמה רצינית לא מתנהלת רק לשם רייטינג, צריך שיהיה בה גם איכות. רייטינג תמיד אפשר למצוא גם במקום אחר.

ומה יהיה במומלצי ישרא ביום השואה הבא ? אולי מנה ליום השואה, לקראת המנגל של יום העצמאות?

מאוד רוצה לקוות שבשנה הבאה לא נחגוג יום השואה לישראבלוג.