ויהי בימי פומפיי האחרונים של ישרא, "לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן". וחשק 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לקלס ולחמוד לצון, ועמל קשה בפוטושופו ליצור פוסט מופת לתפארת מדינת ישרא.
ויעלזו בני הבליעל במחילותיהם עד מאוד
וחובבי הרקטום בראשות מגדל הגזרים וחברי מסדר השתקנים העלו את 'הקקה ששוכב עם חדי קרן' לדף הראשי של ישרא, כי אוהבים אלה עד מאוד להקליד במקש ולצחקק בהתרגשות מתחת לשפמם הרוטט.
וצדיקה אחת היתה בסדום:
וַיֹּאמֶר יְהוָה, זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה; וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד (בראשית כ"ח)
אלו שמתכוונים כעת לכתוב תגובה מתחסדת, שלא לשים לב וגומר, כדי להרגיש זכים וטהורים - אז ראשית כבר מזמן מערכת החיסון שלי פיתחה נוגדנים לארס הנחשים, הצפעונים והצרעות שבשדמות ישרא המתייבשות. ושנית אנא חיסכו מכם וממני את התגובה מסוג זה.
***
ולעניין הכללי בישרא - חיכיתם לגודו וקיבלתם מענה ברור למה שהתרעתי בפניכם חזור ושוב ורבים התעלמו או בחרו להגיב בקלס אישי (ישירות באופן המחליא ביותר, או ברמיזות עם קריצות בבלוגים של אחרים).
בפוסט האחרון סיכמתי מדוע ישרא הוא סוס בפרפורי גסיסה אחרונים. חטפתי על כך ממיטב הרוע של בלוגרים אחדים. נתקלתי כאן בכך שהשהיית כתיבה היא יריה עצמית ולא תזיז למנכ"ל נענע.
אבל ממכתבו השהיית כתיבה מאוד מזיזה לו (בניגוד למרבית מביני הדבר כאן). ולראיה, זה מה שכותב מנכ"ל שלא מזיז לו? ואני מצטט ממכתבו היום בבלוג 5: "כמנהל
חברה מסחרית , אני נדרש לאחריות ללקוחות לעובדים ולבעלי המניות ".
חשבתם גם שהמנכ"ל לא קורא כאן פוסטים? אז חשבתם:
השכלתי מהגיגים
והתמונות של "כמו מניפה"
התרגשתי לקרוא
על פעילויות כגון ההתנדבויות אנשי מרכז המידע "משולחנה של אילנה "
כאבתי את כאב
אובדן תינוק בן יומו של "אמא של גיא "
וצחקתי
מעידכוני הספורט הישנים של "טליק"
אתם מבינים את זה? את מה שלא רציתם לשמוע ממני, שמעתם היום ממנו בצורה הברורה ביותר. הוא לא שם עלינו ז..., אבל השהיית כתיבה המונית לא טובה לו ולבעלי המניות. למרות הזלזול הרב שזכיתי לו בימים האחרונים כאן, אולי בכל זאת כדאי לכם לשמוע לעצתו של קנקן על עובדות החיים. וכן על ההשפעה של צעד כזה על המחיר שידרוש מנכ"ל נענע עבור רכישת הגרוטאה (ישראבלוג), שפתאום הוא מוכן לשמוע עליה. ודי לחכימא ברמיזה - על פי הכלל הפשוט של 'היצע וביקוש'.
ועל כן, כפי שאמרתי וללא היסוס - אני עומד מאחורי המלצתי ונותן דוגמה אישית. תעשו את מה שאתם מבינים. תחליטו האם אתם יכולים לדחות סיפוקים או לא:
ובמקום מלחמות ישרא אישיות בין בלוגרים (שלא יובילו לשום מקום ואפילו יקרבו את האבדון) אני ממליץ לעסוק בעיקר בדחיפות ולא בטפל.
עריכה
לסיכום -
היום השתחררתי משירות סדיר בישרא. אשוב לכאן בהקדם עם תעודת שחרור, ואולי אכנס בעתיד פה ושם לשירות מילואים, במידת הצורך ואם יהיה מה לעדכן.
היו שלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קנקן התה
