חשיבה חופשית

ראשית גילוי נאות. צפיתי רק במספר פרקים של מאסטר שף ובתחרות הגמר. באופן כללי אפשר לומר שהתוכנית הזו סבבי אגוזים כפי שאומר ידידי אבו-אלמוג. אין זאת תוכנית גרנדיוזית, אבל בסדר בשביל תוכנית ריאליטי. מבחינה טכנית יש לי תהיות כיצד המתחרים מסיימים תמיד בדיוק בזמן, כאשר עשר שניות לפני - נראה שחלקם זקוקים לפחות לעוד רבע שעה. אך נניח לזה, אין אני מתכוון לעסוק כאן בצדדים הטכניים.

אבל, כפי שאתם וודאי כבר מבינים, יש משהו שמאוד הרגיז אותי בתחרות. וזה צמד המילים שחזר כמו מנטרה בתוכנית, הן מפיהם של חלק מהמתחרים ובעיקר מפיהם של השופטים (של השופטת במיוחד). בעיקר לאחר שהוקדשה תוכנית להכנת  סוג אוכל שכונה כך ואני מתכוון לצמד המילים "אוכל מנחם".

אוכל מנחם הוא תרגום מאנגלית של המושג comfort food. ואתם יכולים לקרוא כאן את המשמעות הפסיכולוגית של המונח באנגלית.

נוותר כאן על ההגדרות המילוליות והפסיכולוגיות ואומר בצורה אינטואיטיבית שידועה לכל אחד - אכילה שלא לצורך ממשי אלא כדי למצוא נחמה באכילה. ולא הייתי מתחיל בכלל לדבר על זה, אילולא הדבר קשור לאחד הגורמים הפסיכולוגיים החזקים ביותר שמביאים אדם להשמנה.

הדבר מתחיל מינקותנו: אנחנו נופלים, מקבלים מכה, מתחילים לבכות, אמא נותנת משהו לאכול, בדרך כלל דבר מתיקה כמו סוכריה או שוקולד - כדי לנחם את הפעוט שיפסיק לבכות. טוב, לא כל אמא כמובן - יש כאלו שאינן מתיחסות ונותנות לפעוט לקום ולהפסיק לילל בעצמו, יש אמא שמחבקת, ויש אמא שנותנת "אוכל מנחם".

ואצל ילדים שקבלו "אוכל מנחם" כזה - נוצרת התנייה בין צער, עלבון, כאב וסבל לבין אוכל. וכשהפעוט גדל ונהיה לאיש הוא אוכל בעקבות כך שמישהו פגע בו או העליב אותו, או סתם אם נכשל במשהו.  וההתנייה הזו היא כאמור חלק נכבד ממה שמכוּנה "הראש השמן" - הגורם הפסיכולוגי מספר אחד לאכילת יתר ולהשמנה.

למה דומה ההתנייה הזו? המדען שהדגים לראשונה התנייה למזון היה רוסי בשם פבלוב. הוא ביצע את אחד הניסויים הקלאסים בענף מחקר המכונה פסיכו-ביולוגיה.

פבלוב השמיע לכלבים צלצול פעמון זמן קצר לפני שנתן להם לאכול. במהרה נוצרה אצל הכלבים התנייה לאוכל בצלצול הפעמון. פבלוב הראה כי מיד עם הישמע הצלצול - בלוטות הרוק של הכלבים החלו להפריש רוק והקיבה שלהם החלה להפריש מיצי עיכול. הוא כינה את התגובה הזו לצלצול הפעמון רפלקס מותנה.

מקור ynet

רפלקס מותנה כזה נוצר אצל חלק ניכר של אנשים שמנים. רק את הפעמון מחליף צער, כאב וכדומה. אנשים כאלה אוכלים כרפלקס מנחם. וכיוון שהם כנראה זקוקים להרבה ניחומים, הם אוכלים ואוכלים ואוכלים.

אז עכשיו אתם מבינים מדוע זה לא חינוכי לדעתי להקדיש בטלוויזיה בפריים טיים תוכנית לעידוד התופעה של אוכל מנחם.  רבות מדובר על הצדדים הפסיכולוגיים המעודדים את תופעת האנורקסיה. מדוע לא מתייחסים לפסיכולוגיה של ההשמנה באותה חומרה? הורים, זו עשוייה להיות תוצאה של אוכל מנחם:

מקור dailymail1

ולסיום, עם יד על הלב - האם אתם אוכלים בשביל הנחמה?

***

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.

מאוד פופולארי לדבר על זה היום. בכל עיתון ישנה כתבה על בתי חולים שאינם עומדים בעומס החולים וזה אפילו הנושא החם בישרא. אבל לא אחוס, ואומר לכל החולים - אתם הבאתם את זה על עצמכם ועל האחרים שנדבקו מכם. יכולתם למנוע את המגיפה ולסכן את אלה שימותו. אני יודע שאני נשמע כמו נביא זעם, אבל יש בהחלט סיבה לזעום - מה כל כך מסובך או מפחיד לקבל דקירת מחט קלה? מדוע תמיד אותם תרוצים: " בשנה שעברה קבלתי חיסון וחליתי בשפעת" או "דווקא בשנים שלא קבלתי חיסון לא חליתי". כבר כתבתי בעבר והסברתי מדוע המסקנות האלה אינן נכונות. ואביא כאן קטעים מתוך הפוסטים שכבר פרסמתי.

ראשית הרי "הנבואה"שכתבתי ב-5 לנובמבר, בסתיו של שנה זו:

"טיפשים הם אלה שאינם מתחסנים, לא רק שיהיו בשר תותחים בפני נגיפים שעוברים אבולוציה (כמו למשל ה-SARS שפעת החזירים ושפעת העופות) - אלא גם מעמידים את גופם כמעבדה לייצירת זני נגיפים אלימים שיאיימו על כל אוכלוסית העולם.

כשמדברים על הנושא, מרבית האנשים חושבים: עברנו את פרעה נעבור גם את זה. אך הם טועים בגדול. נראה כביכול כי מגפות שפעת החזירים והעופות נעצרו, אבל הן לא אמרו את המילה האחרונה. זיכרו את דבריי."

ובכן זו לא הייתה נבואה, אלא בעצם הידיעה על כך שציבור גדול ישלם על בורותו. על כך שפחות מדי אנשים מתחסנים כנגד השפעת, כולל חלק מהרופאים והצוות הרפואי - ומצידם לפחות הייתי מצפה שלא ינהגו כבורים ועמי ארצות. שלפחות הם יהיו יותר אחראים.

כדי להבין, הרי קטע נוסף מפוסט שפרסמתי בנובמבר:

מדוע יש צורך להתחסן כנגד השפעת מדי שנה?

כדי לענות על השאלה הזו, יש צורך בהסבר קצר על מבנה הנגיפים. אעשה זאת ממש בקצרה ובפשטות.

כל הנגיפים בנויים משני מרכיבים. המרכיב הראשון הוא החומר התורשתי, בדיוק כמו החומר התורשתי המצוי בתאים שלנו. בחומר התורשתי של הנגיף קיים כל המידע הנחוץ לו כדי להשתלט על התאים המודבקים ולנצל אותם לצורך התרבותו ושיחרור לסביבה לצורך הדבקת אנשים נוספים. המידע הזה מצוי בגנים של החומר התורשתי.

המרכיב השני של כל הנגיפים הוא מעטפת של חלבונים. אלה הם חלבונים בעלי מבנה מיוחד שנקשר על ידי קולטנים (חלבונים אחרים) המצויים על פני מעטפת התאים המודבקים. החלבונים הייחודיים של הנגיף נקשרים לקולטן על פני מעטפת התא המודבק, כמו מפתח שמתאים למנעול מסוים ולא אחר.

המפתח הזה "פותח את המנעול" ומאפשר החדרת החומר התורשתי של הנגיף לתוך התא המודבק. כאמור החומר התורשתי הזה משתלט על התא לצורך שיכפולו והרבייתו. הנגיפים המשוכפלים נעטפים בחלבוני המעטפת המיוצרים על ידי התא המודבק מתוך האינפורמציה שקיימת בגנים המצויים בחומר התורשתי של הנגיף.

הדבר מזכיר במקצת את הקוקיה, המטילה ביצים בקינים זרים והאם הפונדקאית מולכת שולל ודוגרת על ביצת הקוקיה יחד עם הביצים שלה.

הנגיפים המשוכפלים פורצים עם הבשלתם מתוך התאים המודבקים תוך כדי הרס שלהם. ההרס הזה גורם למחלה. הנגיפים האלה מדביקים תאים בריאים חדשים, וחוזר חלילה.

מערכת החיסון שלנו יוצרת נוגדנים כנגד חלבוני המעטפת של הנגיף ולכן עוצרת את המחלה.  מתן חיסונים מראש, גורם לכך שהגוף מייצר נוגדנים אשר יתקפו את הנגיף אם וכאשר ידביק אותו בעתיד. כלומר- השיטה היא הקדם תרופה למכה.

אז מדוע אין הדבר פועל כך כנגד נגיפי השפעת?

הסיבה לזה נובעת מכך שנגיפי השפעת הם נגיפים מתוחכמים. הם משנים כל העת את מבנה החומר התורשתי על ידי מוטציות ובכך מערימים על המערכת החיסונית.  הנוגדנים שהגוף יוצר כתוצאה ממתן חיסון אינם מכירים יותר את חלבוני המעטפת של הנגיף שהשתנו. משל למפתח שלא יוכל לפתוח מנעול שתוכו עבר אפילו שינוי קל ביותר.

המיוחד בנגיפי השפעת על זניהם השונים והמשתנים הוא יכולת ההדבקה הפנטסטית - חלקיקי רוק משיעול והתעטשות שמתפזרים באויר שאותו נושמת הסביבה. ומה שרבים אינם יודעים ומסוכן לא פחות - לחיצת יד למשל עם יד של חולה שהשתעל לתוך כף ידו, מעבירה את הנגיף ליד של רעהו. גירוד קל בפנים: באף, בפה ובריריות העיניים - גורם להדבקה במחלה.

אז כיצד מתמודדים כנגד נגיפי השפעת שמשתנים מדי שנה?

כל שנה בתחילת הסתיו צריך להתחסן כנגד זני הנגיפים שיגיעו השנה בחורף. כיצד אנחנו יודעים כנגד איזה זנים להכין את החיסון? אלה הם זני נגיף השפעת "שכיכבו" בחצי כדור הארץ הדרומי בקיץ האחרון אצלנו, שכאמור הוא תקופת החורף שם. החיסון השנה כוון כנגד 3 זנים שונים, שניים מהם הם זני שפעת החזירים.  ככל שמתחסנים יותר אנשים, כך מוגנים בצורה עקיפה גם אלה שלא התחסנו, כפי שתראו בהמשך.

 לרצף חיסונים הנלקח לאורך השנים יש ערך מוסף, כיוון שהוא יוצר יכולת עמידה טובה יותר נגד נגיפי השפעת השונים והמשתנים.

והנה עוד דבר שכתבתי בפוסט: אני רוצה להפריך כאן מיתוס המסתובב בציבור. מהחיסון עצמו לא מקבלים שפעת. הרי החיסון מכיל רק חלבוני מעטפת של נגיפים מומתים. נגיף מת אינו יכול לגרום למחלה. ואותם אנשים ששמעתם: "קיבלתי שפעת יום לאחר החיסון" - הם לא קיבלו שפעת מהחיסון. הם נדבקו והנגיפים קוננו אצלם כבר מספר ימים לפני קבלת החיסון. למערכת החיסון לוקח תקופה של 3-4 שבועות לאחר מתן החיסון, עד שהיא יוצרת מספיק נוגדנים שימנעו הדבקה בשפעת. לכן הקדימו להתחסן, גופכם יהיה חסין רק לאחר תקופה זו.

 ואני כבר צופה שיש שיאמרו כי קיבלו השנה חיסון נגד שפעת ובכל זאת הם חולים. אז ראשית לא בטוח שאם אתם מצוננים ואפילו קשה מדובר בשפעת. לא כל כאב גרון, נזלת ושיעול הם שפעת. יש נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ןהם פחות מסוכנים. בשפעת אמיתית יש חום גבוה, כאבי שרירים, חולשה ועוד סימנים. 

שנית,  אני רוצה להפריך מיתוס והוא שכל מי שמתחסן הוא באמת מחוסן. באחוז מסויים של המתחסנים, מערכת החיסון לא מייצרת מספיק נוגדנים מסיבות שונות. אבל אם רוב האוכלוסיה התחסנה, גם אלה שמערכת החיסון שלהם לא יצרה נוגדנים מתאימים, בעצם מחוסנים מפני המחלה. זאת לא משום שגופם עצמו מחוסן, אלא משום שמרבית האוכלוסיה בסביבה מחוסנת. במקרה שרוב האוכלוסיה מחוסנת, הנגיף אינו יכול להתרבות ולהתפשט - כי אין לו מספיק "חממות אנושיות" (אנשים שבהם הם יכולים להתרבות ולהדביק לאחר מכן אנשים אחרים).

בעקבות מגיפת שפעת החזירים הקשה השנה, משרד הבריאות הודיע שבשנה הבאה הוא ירכוש בעבור קופות החולים מספר חיסונים עבור רבע מהאוכלוסיה. לא רק שזה לא מספיק כדי להגן על השאר ולמנוע פריצת מגיפה, זה מצביע על כך שהשנה אפילו לא התחסנה רבע מהאוכלוסיה.

מעבר לאי נעימות, במקרים מסוימים עלולה השפעת להסתבך ולהתפתח למחלה קשה עד קשה מאוד. כפי שאתם כבר שומעים על מספר מקרים בעיתונות. בספרד מתו משפעת לפני כ-60 שנה חצי מיליון תושבים משפעת.
 

אז מדוע עכשיו כשחולים, כל כך הרבה מתלוננים?

 ולמרות כל הטרוניה ששפכתי עליכם, אלה שלא התחסנו - רפואה שלמה ומהירה וללא סיבוכים, הא? (רק שבוע בערך פחות או יותר, זה מה שצפוי)

***

הערת עריכה: נמחקה בטעות התגובה של המגיבה הראשונה והתשובה שלי אליה. כיוון שאיני יכול לשחזר, אני מבקש את סליחתה.

*** 

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.

אחד הדברים היפים כאן בישראבלוג הוא שניתנת במה לכל מיני דעות. אבל יש כאלה שמנצלים במה זאת כדי להביא אג'נדות חוצבי להבות המתבססות על סרטוני יוטיוב של מטיפים המביאים לציבור מידע שיקרי, כאילו הסרטונים האלה הם ספרות מדעית ורפואית המוכיחה שכל הרופאים וכל המדענים טועים. הם מנצלים את הבורות של חלקים בציבור כדי לשכנע אותו לשנות את אורח חייו. הבעיה היא שלעיתים הפוסטים האלה מגיעים למומלצים ואילו הפוסטים המביאים לציבור את המציאות האמיתית אינם מגיעים תמיד לקהל הרחב כי הם לא במומלצים. ובכל זאת אכתוב את דעתי כאן גם אם לא אגיע לאלה שמשוכנעים שפוסטים במומלצים הם דברי אלוהים חיים.

אני כותב פוסט זה בעקבות פוסט שהיה במומלצים של בלוגרית שיוצאת נגד מדענים שעורכים ניסויים בבעלי חיים ובנשימה אחת כנגד זה שהם גם אוכלים אותם. האם באמת מדענים אוכלים קופים ועכברים? בקיצור פוסט הקושר בין אכילת בשר לבין ניסויים בחיות וזה כבר הופך אותו  לפוסט מבולבל ופאנטי.

בקצרה היא טוענת שהניסויים בחיות ואכילתן "זה אחד הכתמים של האנושות שמוריד אותנו מתחת לרמה של בעלי חיים מבחינה ערכית, ומוסרית" ועוד היא טוענת  "עד שלא נשנה את הגישה הזו של "בשם המדע" אנחנו פשוט לא שונים מנאצים."

אז היא משווה אתכם שאוכלים בשר ושמאפשרים למדענים לערוך ניסויים בבעלי חיים לנאצים. חד וחלק.  ולאחר מכן היא מביאה בפסקנות את דעתה ש"מי שמקבל סרטן (ומחלות קשות אחרות) צריך כנראה למות כי זה הדרך של הטבע לאיזון האוכלוסייה". אתם מבינים? מפני שאנחנו נוטלים תרופות "כוכב הלכת שלנו נמצא עכשיו בפיצוץ אוכלוסין ויש מחסור חמור ביותר במזון ומשאבי טבע פר אדם."

והיא גם קובעת מתוכן סרטון סיינטיפיק יוטיוב שהיא לא רק נגד מתן תרופות כי מותנו הוא טוב לדילול האוכלוסיה, אלא שהתרופות עצמן גורמות לנו למחלות כמו סוכרת. ההיגיון שלה אומר: לא צריך תרופות, תרופות זה רע, ולכן כמובן שמיותר לבצע ניסויים בבעלי חיים בפיתוח תרופות מצילות חיים. אתם חולים? כנראה שאתם צריכים למות לטובת האנושות אך כמובן קודם כל לטובת בעלי החיים.

זאת אומרת לכם סטודנטית נאורה שחושבת את עצמה "מומחית"  משום שיש לה שני דודים שעוסקים במחקר ביולוגי (אחת בויצמן, השני בבר אילן) ובתור אחת שלמדה ביולוגיה ושהתה כמה פעמים בבית החיות" אתם מבינים? היא סטודנטית בת 23 שמחשיבה עצמה כבר כפרופסורית בביוכימיה - כי היא עשתה כמה מעבדות בביוכימיה.

ומה עוד היא אומרת? "ידע זה כוח, ולשמחתי זה אחד הדברים היותר יפים באקדמיה. ככל שיש לכם יותר ידע, כך פחות קשה לעשות עליכם מניפולציה" וכי לא היא זו שעושה עליכם מניפולציות? ובכן מדובר באחת שלמרות טענותיה ממש לא יודעת על אופן התנהלות המחקר בבעלי חיים והפיקוח עליו. את זה אומר לכם מדען שעוסק בעצמו בפיתוח תרופות מצילות חיים ושמדריך ומייעץ לוועדות הציבוריות המפקחות ומאשרות ניסויים בבעלי חיים על פי חוק.

וכיוון שדבריה הרתיחו אותי בקיצוניותם ובשקריותם הגבתי בבלוג שלה והרי שרשור התגובות:

אני: "יתכן שעם דעותייך ושל חלק מהמגיבים כאן מיותר בכלל להגיב אבל בכל זאת אעשה זאת. ראשית את מגלה בורות נוראית לגבי אמצעי הפיקוח ואופן אחזקת החיות כפי שנעשים היום במוסדות המדע והרפואה. כדאי מאוד שתלמדי עליהם ולא תכתבי דברים לא מבוססים.

שנית, למשל החיסונים שאני מניח שאת קיבלת מיוצרים בביצים שכידוע לך מוטלות ע"י תרנגולות. לפי הפילוסופיה שלך אולי צריך לחזור ולתת לאנשים למות מאבעבועות שחורות, שחפת וכדומה כי יותר מדי אנשים חיים על פני כדור הארץ.

ולידיעתך כל התרופות שאת משתמשת כולל אנטיביוטיקה ניסו בבעלי חיים ותרופות אי אפשר לפתח בעזרת תוכנות סימולציה.

העכברים והחולדות המשמשים לניסויים הם זנים שלא יכולים לחיות אפילו יום אחד בטבע. שלא נדבר על הצביעות שבוודאי אם נכנסים לביתך מושבה של עכברים או חולדות את אינך בוחלת להשתמש נגדם במלכודות או חומרי הדברה.

המתנגדים לשימוש בבעלי חיים במדע וברפואה, אני ממליץ לשמש בעצמם במקומם בניסויים לפיתוח אמצעי ריפוי מצילי חיים. מה דעתך?"

והיא ענתה בצורה ממש לא עניינית לשאלות שלי, כפי שאופייני למי שכשמעמידים אותו בפני המציאות, כל שהוא יודע הוא להתגונן על ידי השמצות אישיות, וכך היא השיבה:

"אולי כבודו יאמר שהוא מכיר אותי אישית ושאני לא בחורה בכלל אלא פדופיל בין 40? אתה לא מכיר אותי, לא את אורח החיים שלי, וממש נהדר שאתה יודע לקרוא;  כפי שכתבתי יש לי משפחה שמעורבת במחקר , למדתי תואר מחקרי, ואני מעורבת בפעילויות שעוצרות את הזוועות (כלומר היא כנראה שייכת לכת – הערה שלי) ואתה יודע למה הם לא יכולים לחיות יום אחד בטבע?? כי עושים להם מניפולציות על הגנים.

חוצפה"

כיוון שחוץ מהשמצות ושאני חצוף לא ענתה בצורה עניינית לשאלותיי, השבתי לה:

"מלבד ההערה על מניפולציות בגנים של החיות לא ענית על שום דבר בצורה עניינית. וגם הערה זו אינה נכונה עובדתית: הזנים האלה היו קיימים הרבה לפני שידעו לעשות הנדסה גנטית.

 אין אני מכיר אותך אך יודע הרבה ממה שקראתי בפוסט שלך ומכיר היטב גם את הדפוסים של הכת אליה משתייכים חלק ממחלקי השבחים בתגובות כאן.

בתור בעל ניסיון בחיות מעבדה המדריך את הוועדות האתיות הציבוריות המאשרות ניסויים בבעלי חיים, במה שאין צורך, במה שנחוץ, בהקטנת ההיקפים, באתיקה ובאמצעים למניעת סבל לחיות, אני יודע היטב את המתרחש במציאות ואת השקרים שאנשים כמוך מפיצים.

וכדאי גם שתתני את הדעת כיצד ניסויים בבעלי חיים שיפרו את בריאותם ומשך החיים של בעלי החיים עצמם ומוטב שתפני את האנרגיות שלך קודם כל כנגד בני אדם שמבצעים פשעים כלפי בני אדם."

עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלותיי עד היום הזה.

אבל היא ציינה בתוספת העריכה שהיא לא לוקחת תרופות ובאותה נשימה מציינת שהטבעונות הצמיחה לה מחדש שיער בקרחת וכמעט ריפאה את אביה מסוכרת. היא כל כך יודעת ביולוגיה ולא יודעת שרק עם דיאטת דלת סוכר ופחמימות ניתן להוריד את כמות הכדורים כנגד סוכרת ולא צריך טבעונות לשם כך.

אז מדבריה אני מבין שהיא לא תיקח אנטיביוטיקה ועשויה למות מאבצס בשן ושהיא עוברת טיפולי שיניים ללא הרדמה, כי גם הרדמה זו תרופה, וכי אם חלילה תעבור תאונת דרכים היא תסרב לקבל אנטיביוטיקה ותעדיף שיכרתו את רגלה הנמקה, שוב בניתוח ללא הרדמה. ואם חלילה היא תחלה בסרטן היא תסרב לקבל טיפול כי במילא הוא אינו עוזר אלא רק כוח הרצון והטבעונות עשוי לרפא אותה. חזרנו לחשכת ימי הביניים. זכותה, אבל שלא תדרוש זאת מכל האנושות.

הבעיה היא שאנשים רבים כמוה טועים ומטעים את הציבור בעובדות שקריות שמקדשות את המטרה המוסרית והחשובה ביותר עלי אדמות בעיניהם. הם מספרים לכם שמתעללים בבעלי חיים מצד אחד ושאין כל צורך בניסויים בבעלי חיים מצד שני. ורבים מהציבור הולכים שולל על ידי אנשים כאלה בשל בורות בנושא. ואפילו השר גלעד ארדן סימן כמטרה את הפגיעה במחקר הרפואי בבעלי חיים ופתח במלחמת חורמה במדע. גם חברת אל על מסרבת להוביל בעלי חיים מחו"ל ומוסדות המדע הגישו נגדה תביעה משפטית על פגיעה במחקר.

אתמול פורסמה כתבה במעריב שעוררה שמחה רבה אצל כת המתנגדים לניסויים בבעלי חיים. בכתבה מתוארת ההצהרה של רשות התרופות והמזון בארה"ב שאין צורך בניסויים בשימפנזות. אבל, מה זה לעניין המחקר בישראל? בישראל כמות הניסויים המזערית הנעשית אינה ולא הייתה אף פעם על שימפנזות, אלא על קוף ירוד שנקרא רֶזוּס. ובכלל הציבור מגלה שלא באשמתו בורות לגבי היקף ואופן עריכת הניסויים.

כבר הבאתי כאן בעבר כתבה מקיפה בנושא. וכיוון שהיא לא הייתה במומלצים כמו הכתבה של הסטודנטית הפעילה נגד ניסויים בחיות, מעטים יחסית נחשפו אליה. ולכן אני מקשר אל הכתבה כאן.  הכתבה ארוכה, אך כדאי מאוד לקרוא אותה עד לסופה, כולל עמדתי בנושא. לפחות תדעו את האמת ואולי לא תתייחסו בצורה כל כך רצינית לפוסטים השקריים המופצים בפייסבוק, ביוטיוב ואפילו בעיתונות הכתובה.

אז זוהי תשובתי לפוסט של הסטודנטית הנאורה  שמפיצה מידע שיקרי ומתיימרת בשם "ידענותה" להטיף למדענים ולכם על שאתם אוכלי בשר ונוטלים תרופות בעת הצורך. מבחינתה אתם יכולים ואפילו צריכים למות אם תחלו, לטובת האנושות ובעיקר לטובת החיות. אתם מבינים? לאנשים שכמותה אתם אוכלי הבשר ונוטלי התרופות נאצים.

***  

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.

***

הודעה חשובה: שוב מישהו חדר ללוח העריכה של הבלוג והפך אותו לבלוג פרטי בלתי נראה. באמת לא הבנתי מדוע פסקו הכניסות והתגובות והתבטלו סימני הלייק. תודה לאוגניה שהפנתה את תשומת ליבי לכך בתגובה לבלוג האקטואליה שלי.  האם זו דרך למנוע מהבלוג להשתתף בתחרות הוגנת? מישהו כאן משחק משחק מכוער!!!

הסדרתי את העניין וכעת ניתן לקרוא, להגיב וגם להצביע. ומי שלא יכול היה להכנס ולקרוא את הפוסט הקודם מוזמן לעשות זאת עתה.

ושוב תודה לאוגניה. 

שֶׁטֶף זִכרוֹנוֹת מוּאָץ שֶׁל חֶלְקִיקַי
מְאַיְּמִים לְהִתְפָּרֵק וּלְהִתְאַחֵד עִם הָאוֹר
וַאֲנִי עֲדַיִן לֹא מוּכָן
לְהִתְלַכֵּד עִם הָאֵינְסוֹף
אוֹסֵף חֲזָרָה שְׁאֵרִיּוֹת תּוֹדַעְתִּי

וְנִשְׁאַר כָּאן.

זכרונות. אין הדבר נדיר שלעיתים אני שוקע בזכרונות העבר. כמו פְלֶשְׁבֶּק חווה שנית מהלך זה או אחר של חיי. מהלכים וארועים טובים וטובים פחות ומהרהר.

והנה אני מוצא עצמי בתוך זכרונות - תחושות מהרחם שמתגלגלות אל שנות חיי הראשונות באופן כרונולוגי סדור. ואירועי חיי מתקדמים אחד לאחד כסרט ומואצים במהירות-על כמו במאיץ חלקיקים. ברקע נשמע הדהוד פעימות ליבי. וכבר חלפו נעוריי ושרותי הצבאי ותקופת הלימודים האקדמיים, והנה אני בארה"ב בפוסט דוקטורט ובתי בת השנה יושבת מבוהלת על ברכיו של סנטה קלאוס לצילום, וכבר היא יושבת בוכיה במטוס אל על החוזר לישראל לאחר שש עשרה שעות טיסה שאת מרביתן עמדה בגבורה.

והנה לאחר שהכריזו בשמי בקריזה, מקבל את פני בשדה התעופה נציג של משרד החקלאות הבודק את אישורי היבוא של העכברים המהונדסים שהתלוו אלי בטיסה בכלובי קרטון עם פתחי איוורור מרושתים. איזה מזל שהנוסעים לא העלו בדעתם מהן הקופסאות האלה המונחות באישור מתחת למושבים שלנו, ושפאניקה לא פרצה במטוס. 

וכבר אנחנו יוצאים דרך עמדת המכס של שדה התעופה - שני תושבים חוזרים ותינוקת שעל דרכונה האמריקאי הוטבע אישור כניסה לארץ כתיירת לשלושה חודשים. הסבים והסבתות ופמליה משפחתית מתנפלים על הנכדה שאותה הם רואים לראשונה והיא עייפה מהדרך ומבוהלת מהפרצופים הלא מוכרים שרוצים לחבקה. פורצת בבכי.

ואנחנו בהלם תרבותי בארץ הולדתנו, מתמודדים כמעט כעולים חדשים עם המציאות הישראלית שנשתכחה מאיתנו בארבעת השנים בנכר. מתחילים חיים חדשים, סידורים אינספור ובירוקרטיה. חיים בדירה הריקה ללא ריהוט, ממתינים שעמיל המכס יועיל לשחרר הטובין מהנמל בחיפה.

זכרונות ההמשך כבר חצו את מהירות הקול במאיץ החלקיקים של המוח בבּוּם על-קולי של פעימת ליבי, והם הולכים ומואצים במנהרה ארוכה של קוורקים ובוזונים. 

והנה יחד עם התחושה המשכרת להמשיך לצפות בסרט חיי, מתגנבת תחושת התודעה שהסרט הזה מתקדם אל נקודת האל-חזור של הסוף החלקיקי שלי, שיהפוך בעוד מספר שניות לפוטונים של אור שיבלעו בחור שחור במרחב היקום.

וממש בהתקרב מהירות הסרט למהירות האור, לפני שה-M (המסה) של תודעתי הופך לאפס על פי הנוסחה E=mc² הידועה של איינשטיין, אני מנסה בשארית כוחותיי  לעצור את כל זה ולהילחם בכוח האדיר השואב את זכרונותי. אך הסרט ממשיך ואני טס בכוחות דחף אדירים דרך תמונות חיי. 

ואז,שניה לפני האל-חזור, על רקע הידהוד פעימות ליבי, מתגנבות מחשבות מכבידות. אני עוד לא מוכן! יש ילדים שצריך לסדר ואני רוצה לזכות בנכדים מתרוצצים ויש לי הורים ישישים שלא יעמדו באובדן. ועדיין לא כתבתי צוואה, ויש כל כך הרבה דברים שלא השלמתי והגשמתי. המחקר בעיצומו ויש תלמידים שצריכים להשלים את התזה שלהם תחת הדרכתי. ויש עוד מאמרים שצריך לסכם ולכתוב. ויש עוד הרבה פוסטים שאני רוצה לפרסם בבלוג.  ויש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות ומקווה שיתפנה לי זמן כשאצא לגמלאות...

וכל פיסת מחשבה על דברים שאני עוד חייב לעשות הוסיפה עוד ועוד למסת החלקיקים הנעה שלי עד שהיא נעשתה כבדה כל כך ונעצרתי בהווה. מנער מבגדי חלקיקים טעונים שדבקו בהם ויוצא ממנהרת הזמן סחוט ומיוזע.

הי, חזרתי, אני בהחלט עדיין לא מוכן. תובנה חדשה הבזיקה. החיים הם הזדמנות נפלאה לעשות ולהגשים. חלונות הזדמנויות מופיעים ואחר כך נסגרים במהירות. הזמן קצוב ואולי צריך אני לתכנן ולעשות כל דבר משמעותי כאילו היה זה הדבר האחרון שאעשה בחיים עלי אדמות.  

***  

הבלוג חשיבה חופשית מועמד לבלוג השנה בישרא-בלוג בקטגורית הדעה. 

מוזמנים להצביע חשיבה חופשית ולהשפיע כאן.

הפוסט הזה מתפרסם באופן נדיר בו זמנית בשני הבלוגים שלי מהסיבה שבהפתעה  שני הבלוגים נבחרו ברשימת חמשת המועמדים בתחרות לבלוג הזהב (GOLDEN BLOG) שנת 2012. וכאן אני מודה לכל אלה מכם שהמליצו. אני מאוד מעריך זאת.

הבלוג "חשיבה חופשית" הגיע לרשימת המועמדים המתחרים בקטגורית הדעה.

הבלוג "דע-א-קטואליה" הגיע לרשימת  חמשת המועמדים המתחרים בקטגורית האקטואליה.

מחמאה היא לי ששני הבלוגים הגיעו כמועמדים לתחרות, במיוחד שבכל אחת מהקטגוריות עומדים מולי מועמדים רציניים ומאוד ראויים. אך ככל אחד מהם אני רוצה להגיע לגמר וזה תלוי בהצבעה שלכם שנערכת כעת. כל הקוראים שלי שמעריכים את הבלוגים יכולים להצביע כאן עד ה-4.2.2013, התאריך שבו מסתיימת ההצבעה.

כבר נוכחתי שלפחות חלק מהמתחרים כבר החלו לעשות נפשות ולהקים כמו בבחירות מערכת קידום אגרסיבית ואפילו לגייס בצורה אקטיבית "קבלני קולות" ומצביעים. אני יכול להבין אותם ואין ליבי עליהם. בעיקר שחלקם אפילו ידידי.

למרות שכמו האחרים אני רוצה להיבחר - מלבד הפניה אליכם כאן בפוסט, אין אני מתכוון לעשות קמפיין בחירות ולא גיוס חברים שישמשו כעסקנים לקידום ההצבעה. מסיבות מקצועיות (שאותן תארתי בפוסט היומולדת ב-17 בנובמבר) אפילו איני יכול לגייס את חבריי לעבודה, שאינם יודעים על הקשר שלי לבלוגים. למרות רצוני לזכות, אין אני רואה את עניין הזכיה בגמר כחיים ומוות. יש לי חיי משפחה כמו עיסוקים מלאים ומהנים מלבד הבלוגיה המשמשת לי אמנם כתחביב רציני ולפורקן יצר הכתיבה והבעת דעותיי, אבל למי שעדיין אינו יודע – עיסוקי המרכזי במחקר מדעי רפואי.

אין אני מתכוון לפנות אליכם בטענה שלבלוגים שלי "מגיע" לזכות וגם אינני מתיימר לומר שהם חד משמעית הטובים ביותר מבין המועמדים בקטגוריות שלהם. למעשה אני מתחרה מול מועמדים מאוד רציניים משכמם ומעלה. כל שאני יכול לטעון הוא שהבלוגים שלי הם בעלי יחוד ואיכויות השונות מהאחרים. בעיקר בשל נקודת המבט השונה – נקודת מבט של מדען בתחום מדעי החיים והרפואה ולא של איש חברה או רוח או של פובליציסט מקצועי. נקודת מבט שמביאה את המדע אל הדיון בתחומי הרוח והחברה. נקודת מבט אחרת כדי לנפץ סטיגמות בלתי מבוססות בחלק מהציבור. ציבור שלא באשמתו נתון לאמונות ושטיפות מוח של הסביבה ושל פוליטיקאים והממסד הדתי. ואין אני מתכוון לדת אלא רק לממסד הדתי בלבד ולמטיפים. וכשאני מציין מטיפים אין אני מתכוון רק למטיפים הדתיים , אלא גם למשל למטיפים כנגד או בעד תזונה מסוימת,  או למפיצים דיאטות פלא ושינוי אורח חיים בטיעונים פסאודו-מדעיים שקריים – הרי בתחום המדע והרפואה יש לי יתרון עליהם.

כיוון שהבלוגים שלי צעירים יחסית, קהל הקוראים שלהם קטן משמעותית מקהל הקוראים של מתחריי הותיקים בשתי הקטגוריות ולכן החשיפה של הבלוגים לקהל מצביעים פוטנציאלי קטן יותר באופן משמעותי. בכך לבלוגרים המתחרים יש מראש יתרון עלי. הבלוגים שלי גם לא היו אף פעם בין הבלוגים הפעילים ולכן גם בכך לחלק מהמתחרים יש יתרון עלי. אבל בשנת 2012 – עשרה פוסטים בחשיבה חופשית הגיעו למומלצי ישרא ו/או עמותת ישראבלוג ושלושה פוסטים במומלצים מדע-א-קטואליה. אני רואה בזה הישג נאה בהחלט. ניתן לראות מיהם המומלצים ברשימות בשולי הבלוג.

למרות היתרונות הטכניים הברורים שיש למועמדים האחרים עלי כפי שציינתי, אתם אלה שקוראים פוסט זה ואוהבים בלוג זה ו/או השני – אתם יכולים  להשפיע על הזכייה שלהם בגמר בהצבעה שלכם ושל חבריכם, שבעזרת המלצותיכם ייחשפו לבלוגים שלי, יצביעו ויכריעו. כל המרבה בהצבעות הרי זה מעלה את הסיכוי .

ברצוני לידע אתכם שכל אחד יכול אמנם לבחור רק בלוג אחד מהמתחרים בכל קטגוריה. אבל כל אחד מכם יכול למעשה להצביע יותר מפעם אחת – כי אפשר להצביע פעם אחת מכל מחשב ומכל סמרטפון ואין הגבלה במספר אמצעי המדיה האלה שבהם אתם יכולים להשתמש. לכן אתם יכולים להצביע לבלוגים שלי בכל אחד מהמחשבים והסמרטפונים שלכם ושל חבריכם.

נכון, לעיתים הבחירה קשה ויתכן שאתם מתלבטים בבחירה. לפיכך, אתם יכולים לחלק את קולותיכם גם למועמד/ת אחר ממחשב אחר. בניגוד לבחירות לכנסת שבהם אתם יכולים לשלשל רק פתק אחד. כמובן אשמח אם תרבו "בפתקים" לבלוגים "חשיבה חופשית" ו- "דע-א-קטואליה". הולכת להיות כאן תחרות קשה בין המועמדים  ורק אתם תכריעו. 

בקטגוריית האקטואליה לכל המועמדים האחרים יש יתרון עליי. ראשית, כאמור כל ארבעת הבלוגים האחרים ותיקים באופן משמעותי משלי. שנית, בניגוד לשאר אינני עיתונאי או איש מדיה מקצועי כמו רביב דרוקר ודורון נחום. מועמדות הבלוג שלי - של כותב חובב, מול עיתונאים מקצועיים כאלה היא מחמאה מאוד גדולה בשבילי. אני גם לא פעיל מפלגתי כמו שני המועמדים האחרים, אלא אזרח מהשורה שמאוד איכפת לו מהמתרחש בארץ הזו. אבל אולי זה גם היתרון שלי - הבלוג נכתב על ידי עמך ולא על ידי איש תקשורת או פעיל פוליטי. כמו כן, סגנון הכתיבה של הבלוג שלי הוא חצי סטירי וגם בזאת הייחודיות שלו.

גם בקטגורית הדעה, שבה מועמד הבלוג "חשיבה חופשית, התחרות מאוד קשה מול מועמדים שכולם מאוד רציניים וראויים. שניים מהמועמדים – טליק ואבו-אלמוג הם גם ידידים טובים שלי. אמנם אני רוצה לזכות בתחרות, אך גם אם לא, בהחלט אשמח בשמחתם אם אחד מהם יזכה. לא אטען שמבין כל המועמדים הכי מגיע לי וכי הבלוג שלי הוא הטוב ביותר. הדבר היחיד שאומר הוא שאופי הבלוג שלי שונה מזה של האחרים בכך שהוא מביא את המדע לחזית הדיון החברתי והתרבותי של הציבור שאינו חשוף להתקדמות המחקר והידע, שרובו בחזקת מגדל השן האקדמי המנותק מהציבור. הבלוג שלי אינו רק מביא מידע נסתר ובלתי מובן אליכם. בבלוג מוצג בפניכם מדען בחיי היומיום, חיי משפחתו ועמיתיו, כאדם מהשורה כמוכם. וכאמור בראש ובראשונה מטרת הבלוג לנפץ סטיגמות ואמונות מוטעות הרווחות בציבור.

אם אתם חושבים שהבלוג מצליח לעשות זאת – אשמח מאוד אם תצביעו ותכריעו.

בזאת סיימתי את קמפיין הבחירות שלי לשני הבלוגים. כעת ההכרעה בידיכם. 

ל"חשיבה חופשית" בקטגורית הדעה

ול"דע-א-קטואליה" בקטגורית האקטואליה

הצביעו כאן

תודה מראש לכולכם  

***

ועוד דבר, השתתפתי בהמלצות לבחירת המועמדים בקטגוריות הבלוגים שאני קורא. חלק מהמומלצים שלי נכנסו לרשימות המועמדים והם כעת גם מתחרים שלי. שמחתי במיוחד לראות שגלית חתן עליה המלצתי בחום נכללת ברשימת הבלוגים המועמדים בקטגורית התרבות ובהזדמנות זו אני רוצה לציין שיש לה בלוג מעולה ומושקע שתענוג לקרוא בו. אני מאחל לה הצלחה בזכייה. מצד שני הצטערתי מאד להיווכח שהבלוגים האיכותיים של צופה מהצד, של נ^גה ושל רותי קוטלר ואחרים אינם נכללים השנה ברשימות המתמודדות.