סתאאם, החיים תוטות.
נגמר לי כבר הכוח.
לא בא לי להתאמץ בשביל בצפר, ולא בשביל מורים שמצפים שאני אהפוך עולמות בשבילם.
לא בא לי להיות אחראית על האחים הקטנים שלי כל החיים. איפה אמא, איפה?!
לא בא לי כל הזמן להעמיד פנים שהחיים תותים בשביל שאלי וסשה ישמחו וירגישו חופשיות מלשאול שאלות.
לא בא לי לקום כל בוקר בשביל לעשות בשביל אחרים. פשוט לא בא לי.
בא לי להיות איתו, ימים ולילות, רק איתו. הוא מבין אותי. הוא אוהב אותי. אני אוהבת אותו, כל כך כל כך הרבה..
ומחצית מזמננו יחד מתבזבז על שטויות של אנשים אחרים..
אין לי כוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Just my luck