כמי שמתגוררת בעיר הקודש תובב"א, אין זה פלא שנאלצתי לעבור את הנסיעה הביתה בהאזנה לאוהד בית"ר ממש מסכן מהיציע המזרחי, שניסה לשכנע את השדר והשדרנית מרדיו ירושלים למה זה לא מגיע לו שהוא הורחק מטדי למשך שנה וחצי. אה, וגם אין בכלל גזענות בבית"ר י-ם. סתם מחפשים אותם. מי מחפש אותם? כל העולם ואישתו-

מערכת החוק והסדר, מערכת המשפט,  גיידאמק והמאמן והיציע המערבי. את מיטב זעמו שפך על היציע המערבי, שהרי אלה בוגדים ונבלות. מילא שהממסד האשכנזי והסמולני דופק אותך, מילא שהרוסים רוצים לגרום להשפלתך, אבל אחיך האוהדים? בשר מבשרך? זה לא יציע זה, זה גיס חמישי זה. באופן ממש לא מפתיע השדרנים די שיתפו איתו פעולה, ולא ממש התעמתו עם תפיסותיו הקורבניות. זה עיתונות חוקרת? יוק.

האמת היא שרמת העניין שלי בספורט בימים כתיקונם שואפת לאפס. בתיכון הייתי מאלה שישבו בספסל רוב השיעור, ואלמלא מורה שפתחה מגמת תנועה הייתי נכשלת במקוצע. פה ושם חטאתי בצפייה במשחקי כדורסל או אפליו טניס, אבל מעולם לא ממש הצלחתי להנות מכדורגל.

ואז נזכרתי שכל הדיון מאוד מזכיר לי משהו שכבר שמעתי קודם. בתור מישהי ממוצא אנגלי אין מצב שלא ספגתי מהיחס של האנגלים לכדורגל (במקרה שתהיי חברי משפחתי אוהדים לרוב את ארסנל. חלק קטן את מנצ'סטר סיטי משום מה). והנה השיר היפה הזה, שמראה שכל מה שרציתי להגיד, מישהו אמר את זה קודם ויותר יפה. שימו לב שהשיר אפילו נקרא The Few - ולאלה מאיתכם שלא מזהים זה אומר "הקומץ". מקריות? איי דונט ת'ינק סו.

רק מישהו שבא מרקע "עממי" אבל עם סיבולת אפסית לגזענות וחולגניות היה מסוגל לכתוב שיר כ"כ חריף. הוא נגעל מההתנהגות של חוליגני הכדורגל, אבל השורה התחתונה היא שהם לא פועלים בוואקום תרבותי. אם הבית הראשון מתאר:

At night the baby brotherhood and the inter city crew
Fill their pockets up with calling cards
And paint their faces red white and blue
Then they go out seeking different colored faces
And anyone else that they can scare
And they salute the foes their fathers fought
By raising their right hands in the air

הוא מתאר מצב שבו חוליגני כדורגל מחפשים ברחובות אנשים כהים להרביץ להם, ולהצדיע לאידואולוגיה שאבותיהם נלחמו בהם. בדיוק כמו פה בארץ, שבו אוהדי בית"ר הקיצוניים תקפו בשירותים פועלי נקיון ערביים, בשם אידואלוגיה של טוהר הגזע, שאני כייהודיה נגעלת שאני שומעת את צירוף המילים הנאצי הזה.  
בבית הבא בראג תוקף את התקשורת שמסקרת אותם כי זה "חדשות חמות" וכך יוצרים עניין והעצמה או רועדים בצד כי הם מפחדים להתעמת איתם:

These little john bullshits know that the press
Will glorify their feats
So that the general public fear them
And the authorities say give 'em all seats

אבל בבית האחרון הוא מנחית את המכה הבאמת כואבת:

And the society that spawned them
Just cries out who's to blame?
And then wraps itself in the union jack
And just carries on the same
Oh look out my country's patriots are hunting down below
What do they know of England who only England know

כי כאן בראג תוקף את הצביעות של כל אלה ש"נורא מזדעזעים" מהיחס הגזעני של אוהדי הכדרוגל (ופה של אוהדי בית"ר) אבל מתהלכים בדגלי ישראל בכל הזדמנות ותחת אמלתא של פטריוטיות בעצם שולחים מסרים גזענים לא פחות. בראג אומר פה שבעצם שגזענות של אוהדי בית"ר היא רק מראה של החברה, ותו לו. את הכדור הוא שולח חזרה לממסד.

שלא במקרה, מצאתי את המאמר הזה שאומר מה אנחנו יכולים ללמוד מהאנגלים על מיגור בירונות כדורגל. מסתבר שדי הרבה.

 . ולגבי אותו אוהד נזעם? סורי, אין לי הרבה סימפטיה.

  זה נכון שהוא נדפק על ידי השיטה, אבל לא בצורה שהוא חושב שזה קרה.הוא נדפק כי השיטה שיסתה אותו בערבים במקום בטייקונים, ברוסים במקום במתנחלים וכך הלאה. ומה הסיכוי הוא יקלוט זאת? אחת לאלף.

השיטה עובדת יפה

. בגלל שאנחנו על הגל הבריטי, שיר לקינוח