אני רוצה לדבר איתכם שניה על הפקת לקחים מארוע שקרה לי לאחרונה.

לא ממזמן גבר זר שהזדמן לביתי חשב בטעות שזה בסדר להחליק את ידו על גבי, למרות שהקונטקסט של הסיטואציה  היתה חברית נטו, בלי שום סממנים רומנטיים. ובשניה שזה קרה קפצתי ממקומי כנשוכת נחש, אבל האמת שהייתי כל כך בהלם שלא הבעתי את כעסי בצורה יותר נחרצת. הוא היה נבוך, וזמן קצר לאחר מכן עזב את הדירה שלי.

לילה שלם חכחתי בדעתי. עד לאותו רגע הכל היה נחמד ונעים. האם אני צריכה "להחליק" את הארוע מכיוון שלא עמדתי בסטנדרטים של עצמי ולא אמרתי לו ישר ובקול "בבקשה אל תיגע בי"?

בבוקר הגעתי למסקנה שלא, אני לא מסוגלת. הוא היה בטריטוריה שלי, במקום בו אני אמורה להרגיש בטוחה ומוגנת, ולשניה הוא ערער את הבטחון שלי וזה לא בסדר. נכון, זו לא טראומה גדולה. בשום רגע לא הרגשתי שהוא עומד לתקוף אותי או כל דבר מעבר, אבל אפילו את המקרה הזה, שנגיד בסקאלת "תרבות האונס" מ 1-10 הוא אולי איזה 2 (יותר מהטרדה מילולית, פחות ממגע באזור רגיש) לא צריך לקרות, לא לאף אחת, לא בשום מקום.

אז שלחתי לו את ההודעה הנ"ל דרך פייסבוק (ההתכתבות תוצג בפרפרזות תוך טשטוש דברים כדי להגן על זהות הדוברים)

אני: אני מצטערת אם זה נשמע כמו הצתה מאוחרת, אבל אני באמת חושבת שאתה צריך לקרוא את שני הקטעים האלה עד הסוף. (קטע על הסכמה בעברית, קטע על 5 דברים שגברים יכולים לעשות למען החלת תרבות הסכמה באנגלית) 

הוא: לא שאני אומר שלא, אבל למה חשבת שיתאים לי לקרוא את זה?(:

אני: גרמת לי לאי נוחות ולא התנצלת על כך, ואני חושבת שמגיעה לי התנצלות, כי לא כיבדת את העובדה שהזמנת את עצמך לבית שלי בתואנה שבאת לקחת X . זה לא קול להעביר יד על בחורה שהרגע הכרת, כשאתה נמצא בדירה שלה לבד. אתה נראה כמו בחור נחמד, ולכן אני רוצה להאמין שזו טעות חד פעמית, אבל בשביל נשים זרות אחרות שאולי תיתקלנה בך בהמשך הדרך אני מקווה שתבקש קודם.

הוא:אוקיי, אני מתנצל

אולי אני לא מעודכן, חשבתי שזו דרך לבדוק אם את מעוניינת אבל אני מתנצל

שוב, סליחה אם נפגעת, פירשתי אותך כנראה לא בצורה הנכונה

אני: ראית שלא נוח לי ולא אמרת כלום. ושוב, כל הקטע של הסכמה זה שאתה צריך לוודא שהבחורה מעוניינת לפני שאתה נוגע בה. לא אחרי.

הוא: ובאמת באתי לקחת X שיהיה ברור

זה לא היה תרגיל

דרך אגב, לא ראיתי שלא נוח לך, כמו שצריך לשאול אפשר גם להגיד...

אני: סליחה אבל ישר קמתי. וראית את זה. ואני לא מבינה באיזה שלב ב-60 הדקות שהכרנו גרמתי לך לחשוב שאני בדייט איתך.

ובדיוק בגלל חוסר הבהירות במצבים כאלה אתה צריך להיות אקסטרה בהיר, כי אתה זה שיזמת פה משהו. אני מרגישה שאתה לא באמת קראת את מה ששלחתי לך, לכן השיחה הזו די חסרת תוחלת.

במקום להתעסק בהתנצחות איתי אם היה או לא היה, למה שלא תקח את זה כמשהו שאתה יכול ללמוד ממנו, כמשהו שיהפוך אותך לאדם יותר מתחשב ומנומס ולכזה שנשים מרגישות בטוחות להיות סביבו.

הוא:אוקיי, מקבל

כפי שאתם רואים מההתכתבות הבנאדם באמת לא היה מודע מה לא בסדר בהתנהגות שלו. פשוט לא היה לו מושג כמה סיטואציה שבה את נמצאת עם גבר לבד והוא פתאום נוגע בך היא מלחיצה ולא נעימה.  וזה לא לחלוטין אשמתו, כי הוא גדל בתרבות שבה הבעלות של גברים על הגוף של נשים היא מובנת מאליו. אני יודעת שגברים חושבים שאנחנו חופרות להן בנושא של  "תרבות אונס", אבל דווקא סיטואציות "אפורות" כאלה הן דוגמה חיה ובוטת שהתרבות הזו היא חלק מהחיים שלנו.  כי אני לא יודעת למה לעזעזל בחור שהרגע פגש אותי חשב שזה בסדר לגעת בי בלי הסכמתי, ולמה אני צריכה להעביר אותו סדרת חינוך שבתכלס אמורה להיות חלק מתוכנית הלימוד בכל בית ספר.  אני מאמינה שבמקרה שלו יש מצב שהמסר הופנם (ואני מקווה שכן, למען הנשים האחרות שתהיינה בקשר איתו) אבל זה באמת לא התפקיד שלי לעבור בחור בחור ולהסביר להם שתרבות של הסכמה, בניגוד לתרבות של אונס, כוללת הקשבה לסימנים לא מילוליים, וכמו שאמרו בצבא  "אם יש ספק, אין ספק" -כלומר אם אתה רוצה לוודא שמישהי אולי מעוניינת בך, פשוט תשאל קודם.

אז נשים: אל תפחדו להיות לא נחמדות, ואל תחשבו על "אבל זה יהיה לא נעים' . כי בזכות זה שדרשתי התנצלות בפני אותו גבר, למדתי שהוא פעל במידה מסוימת ללא מודעות עצמית, ובניגוד למה שהיה קורה עם מישהי שהיא יותר כנועה ובעלת פחות מודעת פמיניסטית ובסיטואציה דומה היתה מחליטה לא להגיד כלום, ואז אותו בחור היה ממשיך את חייו במחשבה שהוא תמיד בסדר, כשלמעשה הוא ממש לא.  וגברים: אל תזלזלו בתחושה הסובייקטיבית של נשים של חוסר בטחון. רוב התקיפות המיניות מתרחשות בדיוק כהתפתחות של הסיטואציה שתיארתי אותה.  ורוב הנשים היו מאשימות את עצמן שהן בכלל נכנסו לסיטאציה בה לא היה ברור אם זה מפגש רומנטי או לא. "זו אשמתי שהזמנתי בחור שלא הכרתי לדירה שלי לקפה" "זו אשמתי שמצאתי חן בעיניו". אני מסרבת להכנע לטרנד של האשמת הקורבן פה, ולהגיד שלא הייתי אמורה להיות בסיטואציה הזו מלכתחילה. מי שאשם זה הוא, שהוא לא כיבד את המרחב שלי ואת הגוף שלי. וגם אם לקח לי קצת זמן כדי להבהיר זאת, אני שמחה שעמדתי על שלי.  אם זה היה תלוי בי, הייתי מכריחה כל גבר ואישה לקרוא את שני הקטעים ששלחתי לאותו אדם. אז אנצל את הבמה הזו שעומדת לרשותי ואבקש, ליחצו על הלינקים. ואחרי זה דברו עם הילדים שלכם או עם המכרים שלכם על זה, אל תחשבו שדיון בנושא של הסכמה קשור רק לסיטואציה של דייטינג או זוגיות כי זה יכול לצוץ בכל רגע ובלי שהתכוננתם אליו. אל תניחו מראש כמוני, שמישהו יודע או שם לב כאשר הגבולות נחצים. קבעו אותם לעצמכם מההתחלה, ואם מישהו חוצה אותם, אל תפחדו לפתוח פה ולהבהיר שמשהו מפריע לכם, קטן וחסר חשיבות ככל שזה ייראה. 

עריכה: OMG שוב הגעתי פה לממולצים. אבל לא ברור לי איך כותרת שהיא שחור על גבי לבן אומרת "אל תהיי נחמדה" הופכת בעמוד הראשי ל "תהיי נחמדה"- לעורך התוכן החדש הפתרונים. האם זה כמו במבחן ההוא בפסיכומטרי, שבו צריך לכתוב בדיוק ההפך ממה שכתוב? כאילו, המסר שלי לא היה חד משמעי מספיק או משהו? זה יותר גרוע מהכותרת בוואינט, שם הופכים כל אונס ל"יחסים" . מריאט, אנחנו מתגעגעים.