קח את הנשיקה ושמור אותה בכיס.

הכל משחק. אני הרי יודעת שעוד כמה חודשים, או שבועות, או ימים- האופוריה בבית תתפוצץ ושוב אהיה על סף פנימיה, האלכוהול יהווה חלק קריטי מהדם שלי וזה יזרום לאורך כף ידי מפעם לפעם.

זה הכל משחק אם אני יודעת שעוד מעט אני שוב ארצה למות, ושוב יימאס עליי הכל.

וזה משחק אם החברים שלי לא באמת חברים שלי כי כשאצתרך אותם הם לא יהיו שם. זה גם משחק שאנשים מדברים איתי- כי הם לא עושים את זה מרצון לדבר אתי אלא מרצון לדבר עם מישהו וכשיהיה מישהו יותר סוואג פנוי אליהם הם יפנו עורף- ואישבר כי רציתי שיאהבו אותי.

זה הכל משחק כי עוד מעט אני ארצה שוב למות, והדם יזרום על כף ידי ורק הוא יהיה חם אליי, כי כולם יפחדו ויברחו.

גם כל הבחורות שמשחקות לרגליי הפסל השחור יפחדו, כי הן לא מכירות את זה כשזה עמוק וכואב ואמיתי.

לא נורא, אולי הפעם באמת אמות