| 2/2013
שאריות של פורים
"שני!מופתעת??? אני מקווה שלטובה. פורים שמח! נהניתי מאד להיות הגמד שלך, יערה"
כך היה כתוב בפתק שמצאתי על הרצפה, וקצת העציב אותי חוסר ההערכה הזה של שני לפתק שיערה כתבה. דמיינתי לעצמי את יערה הולכת עם שתי חברות, מספרת להן דברים נחמדים ו אז משב רוח לקח עמו את פיסת הנייר הכתובה מתיקה הסגול של יערה. כן, כן כך לבטח היה כי.. כי אנשים טובים. כן, לבטח כך קרה.;
שמרתי על ילדה אחת, והסתכלנו על תמונות ואז היא קראה- היי תראי! גם הוא מחופש!
| |
כל פרחי אהבתי קמלוכנשיקה בוערת. אש אדומה מחליקה בין לשונות, לבטן ועוטפת הרגשה של פרפר מתעופף בפנים ו אז זה נגמר
האדום דוהה, הפרפור פרכוס הוא.
שרה הייתי בככר לאלף איש, אך עתה שירי גמע את קולי ואיננו עוד. הקטיפה בשמלתי תסמור, ושירי יאבד.
תוהה הייתי אם אשיר שוב, ואם שוב שמלתי תסמור, בעת שליבי פועם חזק תחתיה, פועם לאהוב חדש.
| |
מתלחלחת
כי זה מה שקורה שמשתינים עליך.
| |
ועל זה נאמר- חה!
היה יום מוצלח שכזה. נהניתי וביתספר נגמר מוקדם.
השגתי מספר מקורות כסף לעתיד, ואני שמחה כי עבודה מעניקה לי תחושה מעשית ומוצלחת.
אני עייפה מאד כי לא ישנתי כמעט בלילה, אבל אני לא מתלוננת כי נהניתי המון. אפילו כתבתי לקטן סמס ארוך להסביר לו כמה נהניתי וכמה אני אוהבת אותו...(הוא לא ענה, וזה אולי ממש הרס לי קצת).
באמת היה יום מוצלח ופרודוקטיבי.
חבל שהתקשרתי אליו והוא סיפר לי מה שסיפר.
הו, קטן. יש לך נטייה לשנות לי את מצב הרוח.
| |
ריחות בעמק רפאים
אני מרגישה שאני הולכת ברחוב שלא נגמר.
כל צעד כל העולם משתנה..הריח, המראות, הקולות.
והריח ככ חזק, הוא צורב לי את הריאות. אני לא יכולה לנשום ככ הרבה..כולם דוחפים לי אוויר אל הריאות, ואין לי זמן לנשוף, לשחרר ולהוציא. וזה נאגר, וכולם שוכחים (ואני שוכחת) שאני מעשנת כבר כמעט 5 שנים..
אני מרגישה שחציתי כביש ולא הסתכלתי, ואוטו כחול וגדול דרס אותי, ונשארו ממני חתיכות. זה כנראה קרה מזמן, כי כבר שנים אני מנסה להרכיב את הפאזל הזה. אמרו לי שבסוף תצא תמונה שהיא אני, אבל אני לא יודעת..אני באמת לא.
אני ככ עייפה כבר.
אני רוצה משקפת להסתכל דרכה על העולם. לראות הכל צבעוני ואולי מעט על העוקם. לפתוח את הראש לחשיבה יצירתית
| |
מדבקות כוכבים זוהרות על התקרה
כשהייתי קטנה ואמרו לי שכשאגדל אבין, שמחתי כי היה לי למה לצפות.
עכשיו כולם אומרים לי שאני כבר גדולה, אבל אני לא מבינה כלום..
וציור של שפם-חתול מעל השפתיים עם טוש שחור.
נעליים של אבא ועגילים של אמא. הרשות לעזור בהכנות לארוחת שישי, או להשאר בשיחות של המבוגרים בארוחות משפחתיות (אפילו שלא נשארתי).
ריח
של עוגיות לבנות, דליים כמעט חלודים מלאים כלניות , כשאבא צוחק באמת,
כשאביגיל עשתה לנו "מסיבות ריקודים" ושיר הקטשופ התנגן ברקע.
כשמתגאים בי ואוהבים אותי. כשנמרח לי "קרלוס" ו"גמדים" על השפתיים הסנטר והלמעלה, איך שלא קוראים לו.
מסוג הדברים שעושים לילדה קטנה שהייתי (ואני קצת עדיין אולי) מאושר
| |
לפעמים
כשהכל נגמר, החושים שלי נרדמים. אני לא יודעת בדיוק איך מסבירים את זה..
זאת מן הרגשה קהה, כמו סכין לא משויפת. כמו קטיפה סגולה...
| |
ספלים כמו של סבתא
שיעור נהיגה שלישי עבר בהצלחה. המורה החמיא לי המון ואמר שאני תופסת מהר, פוש קטן לאגו.
לא הרגשתי ככ טוב אחרי השיעור, ועם הזמן זה נהיה ממש גרוע, עם חום ובכי..ובעיקר אכזבה.
אבא היה מקסים, כיסה אותי והביא לי תרופות ומים פושרים כמו שביקשתי. הוא נלחץ והתקשר לרופאה ולקופ"ח, וזה שימח אותי לראות כמה אכפת לו.
כבר 4 שנים לא הייתי חולה, אבל החורף הזה חליתי עכשיו פעם שנייה כבר, הו וול.
עקב המחלה שלי, הגעתי למסקנה שככ הרבה יותר כיף לשתות שוקו מספלים יפים.
| |
|  כינוי:
Professional Dreamer מין: נקבה תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
