היי

כמה פעמים כבר יצא לי לפתוח בלוג בנושא זה ואחר והכל בשאיפה לנסות ולהוציא מהכאוס אצלי בראש על הנייר אך מכיוון שאני בן אדם שלא בדיוק יודע להתמיד בשום דבר אם זה בדיאטה או לפחות בשאיפה הכל כך קלה לא לאכול בולמוס ענקי של תפוצ'יפס-זה לא צלח.

אז שלום,אני פרפר בת 20 שמנסה לרזות.אני נאבקת עם התיאבון שלי כבר בערך כ4 שנים..בגיל 16 שקלתי בסביבות ה50 והרגשתי טוב עם עצמי[אני 164] כעת השירות הצבאי הרס את כוחותינו והגוף שלי תופס מסה רצינית של 61 קילוגרם!

הבטן שלי נשפכת מהצדדים והחבר שלי משחק בחדווה עם שומניי..מה שלא כל כך סקסי לא בעיניי ובטח שלא בסתר בעיניו[הוא כל כך מדהים שלא יגיד לי:"פרפר...את רוטטת יותר מידי כשאנחנו עושים סקס"].בנוסף הרגליים שלי עצומות,תמיד ירכיי התעמתו איתי בגודלן.

על הצדדים שלי לא אספר.אני מקנאה ברזון..אני מתביישת לצאת מהבית או לצאת בכללית כי כל הבגדים נראים עלי זוועה ובכל אופן..זה לא הגיל להיות שמנה!

בנוסף הפנים שלי כל כך עגולות שהן מתחרות עם הירח המלא...אז אוף.הגיע הזמן להתמיד..ואני מקוו שהבלוג הזה יזכיר לי שלא כיף לחיות בגוף שאני לא שייכת אליו...

XOXO

פרפר!