כבר שנים רבות

ממרום 16 שנותיי,

שמעתי אנשים מתחבטים בשאלה-

אם יש מלחמה,

או מוות..

למה הטבע לא לוחם?

או מת?

האם ציפור לא מזהה ש"לא הולם לצייץ"?

הרי זה לא חדש-

בני האדם נוהגים להתנשא..

אז טבע יקר,

אולי תתחשב בצרכינו 

ותשתף פעולה עם ההרס שקורה פה?!

פרחים-

ממש לא מתאים לפרוח! וודאי שלא בצבע!

שמש,

אנא ממך- הסתגלי למצב,

וזרחי בצניעות.

אחרי קצת ציניות,

למדתי גם כי בין כל 'רוב האנשים'

תמיד יהיה אדם אחד

שיביט בטבע בחיוך-

"הוא מנסה לעודד אותנו,

לא להקניט".

אנשים יקרים,

אנשים רחוקים,

תהיו האדם הזה,

היאחזו בדברים היפים שיש לטבע להציע

כשנדמה שאנחנו נובלים.

אפילו רק מעבר לחלון,

קצת מעבר.