היום אני יודעת בדיוק מתי חל השינוי 

היום אני יודעת בדיוק מתי בחרתי את זה על מה שהיה לי אז

אני אוהבת את זה

אני אוהבת שבבר רועש אני יכולה ללחוש עם העיניים לקצה השני ושומעים אותי

הן יכולות לנהל כמה שיחות כאלו במקביל 

הן פיתחו מומחיות בלהגיד כן , לא ואפילו אולי 

לפעמים הן מסוגלות להרכיב משפטים שלמים אפילו שיחות 

לא בעלות משמעות פילוסופית עמוקה, אבל שיחות חולין כאלו שיוצרות עניין ראשוני

אני לא בטוחה שאני יודעת כבר איך לא לעשות זה

אני לא יודעת כבר איך יוצאים לבלות רק בשביל החברה שמסביבי

אני לא יודעת אם אני יודעת ליהנות בלי שמישהו יתחיל איתי

אז כישצאנו לשתות בבר הקבוע

יותר נכון הם יצאו לשתות אני נאלצתי להסתפק במים ובהרבה תשומת לב

לא יצאתי כל כך הרבה זמן ששמחתי לסבול את הכאבים עוד יומיים אחרי שחזרנו 

אני מרגישה כמו רובוטריק שאני יוצאת לרחוב עם הסד

אבל לבשתי את השמלה הירוקה ששלחתי חברה לקנות במבצע במידה אחת קטנה יותר מקודמתה 

התאפרתי בקפידה, אספתי את שיערי בסגנון שנות החמישים

לצערי אני לא יכולה לעלות על עקבים עדיין, אבל הסנדלים הצהובים , התאימו למראה הכללי

ביחוד הם החמיאו לעגילי הירוק והזהב

התיישבנו על הבר אני עם כיסא מיוחד עם משענת וכרית לגב הייתי מעט נבוכה ולא בטוחה אם במצב הזה העיניים שלי יזכרו מה להגיד

ואם מישהו בכלל ירצה להקשיב

באופן מפתיע אולי דווקא בגלל המצב שלי הן דיברו עם כל כך הרבה גברים בלי הפסקה, שהשיחות שלי בראש התבלבלו בעצמן

טוב לדעת שלא איבדתי את הקללה/הברכה הזאת

הודעות זימה כשאת חצי נכה זה אחד הדברים הכי מדכאים והכי מעודדדים שיש