לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Big Bang

קולנוע, הוצאת קיטור וקטעים קצרים

Avatarכינוי:  קולטר

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

פורקן של סדרנית קולנוע


 

פורקן של סדרנית קולנוע.

 

אנשים חושבים שאם אני סדרנית בקולנוע :

א. אני יודעת איזה סרט מוצג בכול אולם

ב. אני יודעת למה ההקרנה הזאת היא האחרונה או הראשונה או כול מיני דברים שלא חשובים בכלל

ג. אני יודעת באיזה שעה כול סרט

ד. איפה השירותים (השירותים זה עוד בסדר לשאול.. אבל פאק יש אנשים מטומטמים בעולם- - שואלים כשזה מול הפרצוף שלהם)

 

זה לא נורא בכלל כול השאלות האלו - - מה שנורא זה שאסור לאנשים לצאת מהצד שנכנסו בו (יש כניסה ויציאה נפרדות ) בשביל שלא יכנסו לעוד סרט מיד אחר כך והם פשוט לא מקשיבים. מהנהנים בראש ועושים מה שבא להם. כאילו, זין, לא ידעתי שאני בלתי נראית.

ההתנהגות הזאת לרוב מאנשים מבוגרים שאותי אישית זה הפתיע.. הייתי חושבת שצעירים יתנהגו ביותר מופרעות וחוצפה אבל מבוגרים?!

אני מבינה מאיפה זה בא להם האמת.. מי אני .. הצעירה המושתנת שעובדת למחייתה בבית קולנוע תגיד להם... להם.. לאן ללכת?

אבל בכול זאת- - בבית הקולנוע הזה אני הצד הסמכותי והם צריכים לכבד את זה.

עוד דבר מעצבן זה שכאשר הסרט נגמר אני עומדת ליד היציאה עם שקית זבל ולרוב אנשים לא זורקים אליה דבר. לא חושבים אפילו כמה זה יקל אפילו בקצת אם הם יקחו את הפופקורן והשתייה שלהם ויזרקו אותם לתוך השקית .. ואני כמו טמבלית עומדת שם ורואה אותם חולפים על פניי בנחת.. לא מבינים שעוד חמש דקות אני אצטרך להתרוצץ באולם כמו מטורפת בשביל שההבאים אחריהם יקבלו אולם נקי בדיוק כמו שהם קיבלו.

אף אחד לא חושב על זה כשהוא רואה סרט .. לפני חצי שנה גם אני לא חשבתי ולא התחשבתי.. 

עכשיו כשאני הולכת לקולנוע אני מקשיבה לסדרנית ומנקה את הזבל שלי.. כי בחייאת ראבק.. למה לעשות למישהו שבמילא קורע את התחת ; עוד עבודה?!

 

 

נכתב על ידי קולטר , 26/4/2013 01:02  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בזמן האחרון


לא כתבתי פה בזמן האחרון. אולי כי לא היה זמן, אולי כי לא היה מה לכתוב, אולי כי קצת שכחתי.


לא כתבתי פה בזמן האחרון ואין הרבה מה להגיד - מרוב עבודה אני שוקעת, מעומק השקיעה אני כמו זומבית שעוברת יום אחרי יום


עד שכבר שכחתי בשביל מה אני חיה; בשביל מה אני קמה כול בוקר אם לא בשביל לעבוד. ולעבוד. ולעבוד.


זה הכרחי אך מעצבן שאני צריכה לעבוד כ"כ קשה בשביל להרוויח קצת כסף.


אבא אמר שאם אני לא רוצה לעבוד כ"כ קשה ולהרוויח מעט אולי אני צריכה ללכת וללמוד ולהשיג מקצוע אבל זין, אני לא אמכור את עצמי בשביל כסף. (מקצוע בשבילו = לשבת במשרד משעמם ולעבוד.. קולנוע.. לא כ"כ)


גם אם אין עתיד בקולנוע ישראלי, זין, אני אתאמץ בכול מקרה- כי אני מאמינה בעצמי, אני מאמינה בקולנוע, אני מאמינה שאני יכולה לשנות.


אידיאליסטית טיפשה שכמותי.


לא כתבתי פה בזמן האחרון.. אולי טוב שכך... לאחרונה אני מקללת הרבה.



(איכס מה נסגר עם המירמור שלי?! קולטר תשתחררי. החיים יפים!) 

נכתב על ידי קולטר , 24/4/2013 14:53  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כול


ומה אם כול מה שבניתי יפול? ומה אם כול מה שעשיתי יתפזר ברוח וישאיר אותי, ישאיר אותי חסרת כול. 

 

אני לא יכולה שלא לחשוב שבזמן האחרון היה טוב מדי, טוב מדי בשביל שימשיך.

אבל אולי לא היה כזה טוב כמו שאני חושבת, אולי בגלל שאני חושבת שהיה טוב אני לא רואה את הרע.

יש מצב עליתי איזה קילו.

 

*

 

כשאתה באמת חי את החיים האלו אתה נדהם- זה מפחיד ומסקרן גם יחד.

נכתב על ידי קולטר , 19/4/2013 00:30  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , המתמודדים , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקולטר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קולטר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)