אם אדבר על זה , אני אפתח פה לשטן? אגרום לעין הרע? עוד אמונות תפלות כאלה ואחרות שעלולות להרוס את זה?

זה מרגיש שונה איתך..

כבר מלכתחילה זה אחרת

לא יכולה להצביע על משהו ספציפי

אבל ממש חיכיתי לצאת איתך, זה בחיים לא קרה לי, חיכיתי שתחזור כבר מהבסיס ונפגש.

אולי זו העובדה ששנינו יצאנו לדייט כששנינו מעוניינים אחד בשני?

כי עד עכשיו, תמיד היה רק צד אחד שרצה

אולי זו העובדה שאני באמת נמשכת אליך עוד לפני שהכרתי אותך?

כי עד עכשיו, לא יצאתי עם אף אחד שאהבתי את החיצוניות שלו

אולי זו העובדה שבאתי לדייט ראשון בתחושה שאני באמת חושבת שיכול לצאת מזה משהו רציני?

כי עד עכשיו, תמיד באתי בקטע של "טוב, אין לי מה להפסיד"

אולי זו העובדה שאחרי דייט שני אני מחכה כבר לדייט שלישי בקוצר רוח?

כי עד עכשיו, השתדלתי לדחות דייט מדייט

אולי זו העובדה שקצת קשה לי שאתה לא זמין כל הזמן? זה לא שאני צריכה לדבר איתך 24/7, אין על מה, אני לא כזאת..

אבל עד עכשיו לא הבנתי את האנשים שקשה להם עם זה.. חשבתי הם סתם בכיינים ומגזימים וקיטשים מידי

אני קצת מפחדת

מהרבה מאוד דברים שונים

זה מרתיע אותי

אני לא רגילה ולא יודעת למה לצפות

די בטוחה שאני אברח ברגע שזה יהפוך לרציני אם בכלל

יש מצב שאשבור שיא ואצא עם אותו בחור ליותר מ3 דייטים?

ומה אם בסוף תוותר ולא תרצה?

ומה אם נתקע באמצע ולא נדע אם אנחנו ממשיכים או לא?

ומה אם זה יהיה קצר?

ומה אם אני אתאהב?