קשה לי לשחרר אנשים, אני מודעת לזה כבר שנים רבות

גם אם אני חושבת ששיחררתי, בסוף מתברר שלא

לוקח לי כמה שנים עד שאני "מתגברת" על פרידה כלשהי, לווא דווקא זוגית, גם חברויות נכנסות בקטגוריה

אבל אני לעולם, לעולם לא שוכחת

תמיד נזכרת בטוב וגם ברע

אבל איתך, אני משתדלת להזכר רק ברע, כדי להצליח לשחרר אבל ללא הועיל

אני מגנה על הדברים הרעים עם הטובים

מנסה למצוא לך תחליפים באחרים אבל תמיד חוזרת לנקודת ההתחלה

משכנעת את עצמי שלא עברה אפילו שנה אז הזמן יעשה את שלו 

אבל למה הזמן עושה את זה כלכך לאט?!

נ.ב.

כמה טוב שישראבלוג חזר