רגע, מה?

כבר הייתי במיטה. עוד שנייה נרדמתי. הקשבתי למוזיקה. 'green eyes- coldplay" זה היה השיר של האקס שלי ושל האקסית שלו לפני, אני יודעת, כי כשלפני שהיינו ביחד והוא שמע את זה, הוא בכה.

הקשבתי למילים, פעם ראשונה.

ואיכשהו, הגעתי למסקנה לא קשורה:

בא לי, כל כך בא לי, להתחיל את הכל מהתחלה עם מישהו חדש. והפעם אני יותר חכמה ואני יודעת מה אני רוצה. אני רוצה. אני רוצה את ה- 30 סמסים ואפילו יותר בכל יום, אני רוצה את הספק, אני רוצה את החיוך כשמתראים לבד פעם ראשונה. אני רוצה את הנשיקה הראשונה וההיסוסים הראשונים של "טוב, אז מה עושים עכשיו?" כן, אני אפילו רוצה את הריבים והגבולות. את החיבוק. חיבוק ענק זה משהו שכל כך חסר לי.

ואני רוצה מישהו חדש חדש, פנים חדשות, שם אחר לחלום עליו. שיחזיק לי את היד חזק חזק ואני את שלו.

אהבה, פעם שנייה.

הכל מהתחלה. טוב יותר, מחובר יותר, עדין יותר, לאט יותר  והכי הכי שבעולם.

אני אוהבת אותך. ומי אתה? רק הזמן יגיד.

לרוץ. גורם לי להרגיש כל כך רע אבל אחר כך כל כך טוב.

"את יודעת איך בונים כושר", הוא אמר לי פעם, "ממשיכים עד קצה גבול היכולת וממשיכים".

אז המשכתי.