היי לכולם. היום יום רביעי משמע מחר יום חמישי שזה אומר כמעט סופ"ש.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך השגרה גורמת לשבועות לעבור מהר כל כך, למרות שהם כל כך עמוסים בשבילי.
ושוב, אין לי על מה לדבר, לכן זה הולך להיות פוסט לא מעניין במיוחד, אלא אם כן אתם סטוקרים. וסביר להניח שאתם לא.
אני שונאת בלוגרים שמתלוננים שאין להם קוראים. איך אומרים? כל אחד נמצא איפה שכואב לו.
XD
אוקיי, הנה הדבר החמוד של השבוע:
עשיתי בייביסיטר על ילד בן 3 בערך. איכשהו הגענו למחזור החיים של עץ. הוא ראה עלים יבשים שנשרו מהעץ. אמרתי לו שככה זה, עלים נושרים מהעץ והעץ מגדל חדשים. והתשובה שלו הייתה הכי תמימה ונפלאה שיכולה להיות בעולם הזה:
"אפשר תקן אותם?"
אוברדוס של חמידות.
יש לי מין סיוט כזה שאני הולכת לחנות ושום דבר לא עולה עליי ואז אני מסתכלת במראה ורואה את עצמי ממש ממש ממש שמנה, דבה כמו אוטובוס.
וזה נורא, זה באמת נורא שגם אני כמו כל בחורה טיפוסית רגישה לגבי המשקל שלה.
הבעיה הגדולה היא, שאני לא יודעת אם זה אובייקטיבי, כי אני תמיד מרגישה שמנה לפני מחזור. זה כאילו, היי! יופידו! הורמונים משתלטים לי על המוח!
ברק אובמה גאון:
רומני: חסרות לנו ספינות!
אובאמה: חסרים לנו גם סוסים וכידונים!
זה נפלא.
הכל הולך הרבה יותר טוב בבצפר. אולי אף פעם לא יהיה לי מקום נורמלי משלי שם, אבל לקפוץ מקבוצה לקבוצה, מאנשים לאנשים..זה די נחמד.
הרבה עומס, התקופה הזאת. אבל הפעם, בניגוד לעבר, אני יודעת איך להתמודד עם זה ובאמת למצוא את השקט שלי בכל יום. אני בטוחה ומאמינה בעצמי, ואני יודעת שהכל יהיה בסדר.
יהיה. עתיד. טוב, אני עדיין חושבת שמחר יכול לקרות משהו שישנה לי את החיים (לטובה או לרעה). אבל אני משתדלת שלא לחשוב על זה יותר מידי.