מפה והלאה

אני יכולה להגיד בלב שלם שאני רגועה הבוקר. 

תמיד יש קצת לחץ ועניינים לא סגורים כמו לדוגמא זה שהימי הולדת של אבא,סבא, ואח שלי הם באותו חודש(התאומים האלה...). זה שלוש מתנות לחשוב עליהם עם אמא. והבעיה הכי גדולה זה, מה לעזאזל קונים לגבר?! אבל איכשהו מסתדרים.. 

וכמובן שתמיד יש את הלימודים על הראש וכל מיני כאלה, אבל אני רגועה.

אני חושבת שפשוט היו לי כמה ימים לחוצים. סוףסוף פתחתי את הפה והצלחתי להוציא את הבעיה הגדולה לחבר. את "השיחה" שהייתה חייבת להעשות. הרי השנה תיגמר והוא יהיה עסוק ולא ברור מה יהיה .. אבל כמו שאני תמיד אומרת תמיד עדיף לנסות ולהצטער על זה מאשר לא לנסות ולתהות מה היה קורה... והאמת? אני סוף סוף מרגישה בטוחה בעתיד, שלנו לפחות.

אבל העתיד הלימודי שלי בסכמה רצינית.. אני חושבת שהצלתי את עצמי בכימיה, ועשיתי ממש טוב עם המגנים שהיו. אבל במתמטיקה אני פשוט לא מצליחה. אני רוצה לעשות 4 יחידות ואני תמיד מצליחה לעשות הכול בבית, ואז אני מגיעה למבחן והכול הולך. אני מקווה שהמורה תוכל לתת לי הזדמנות. אני אעשה הכול. אני רק מקווה שלפחות הציונים בתעודה נחמדים אחרת יעיפו אותי מבית הספר על טיל. 

בסך הכול, אני מחזיקה מעמד. אני לא יודעת מה יהיה.. וככה עדיף. אני פשוט לא רוצה שהשנה הזאת תיגמר, מכל כך הרבה סיבות.

אני מתארת לעצמי שהיום,לפחות עד הערב עד שנלך לחבר הכי טוב שלי הביתה(ההורים מכירים), אני אתנקה, אצא מהפייסבוק ואלך לקרוא ספר. נמעס לי כבר ללמוד ללמוד ללמוד, אז אני אתן יום אחד להשכיל, אבל לא בדרך שהבית ספר רוצה. 

המשך יום טוב, ותהנו הכי הכי בשישי הזה