קשב בהפרעהשיתוף מתוך חיי הפרטיים והמקצועיים על האתגר שבהתמודדות עם הפרעת קשב וריכוז
|
| 4/2012
חיי עם הפרעת הקשב
אני שואל את עצמי שוב ושוב מה באמת המשמעות של הפרעת הקשב בחיי? האם הכל מתחיל ונגמר בריכוז שלי? האם זה קשור למבנה האישיות? או אולי זה מה שאני יכול, בלי תירוצים וזהו?
בעיני (וזו רק דעתי הצנועה בלבד) מילת המפתח היא ויסות. הקושי המהותי הבסיסי הוא חוסר היכולת לווסת, לווסת בין העולם הפנימי המוצף כל הזמן ברעיונות (לרוב מעולים ), מחשבות ורגשות כלופ אינסופי ובלתי נשלט, מן זמזום קבוע אשר מתעצם כתוצאה ממידת החיבור, בין הצורך להתמקד במשהו ספציפי ובין גירויים חיצוניים אשר מושכים את תשומת הלב מבלי לבקש את רשותי ושואבים ממני את הכוחות עד התשה מוחלטת וויתור על מה שבאמת רציתי ואני צריך לעשות. הנגזרת המעשית של העניין היא לרוב תסכול!!!
למשל, כרגע שאני מנסה להתמקד ולכתוב בזמן ששני בניי שיחיו משחקים בחדר אחר מרוחק ממני, באמת שיפה, אך פתאום אחד מהם צועק ולא באמת ברור לי על מי...איני יכול להתעלם מכך ולהמשיך, אני חייב לראות מה קורה לא בגלל שאני אב חרד (אולי) אלא בגלל שזהו ! משהו אחר משך את משאב הקשב והריכוז שלי ועד שהוא לא יספק את תאבונו הוא לא ירגע....
חזרתי....
גורמים נוספים המעצימים את ה"זמזום" והופכים אותו ל"צווחה" - עייפות, רעב, מתח, בכלל כל גורם שלא היה ידוע או שייך לשגרה גורם למערכת לצאת מאיפוס. פעמים רבות אני מתאר את התחושה כמצב של כוס שכמות המים כל הזמן בקצה וצריכה לקפוץ פנימה רק טיפה כדי שכל המים ישפכו ללא שליטה. מניסיוני, ככל שאני ברמת תסכול ולחץ גדולה יותר כך הטיפה נופלת מהר יותר והשיטפון הרסני יותר.
הכאב הגדול הוא בחוסר היכולת להחזיר את הגלגל לאחור...הייתי משלם הרבה להחזיר לאחור הרבה רגעים בחיי
אך כל מה שנשאר זה לגלות חמלה כלפי עצמי וכלפי אחרים.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
