לפני שהתגייסתי היו לי הרבה חששות (כמו כל אחד אחר לפני גיוס) והייתי בהתלבטות אם לשרת בצהל או לא לשרת או לעשות שירות לאומי

לפני שהתגייסתי הייתי חדורת מוטיבציה

המוטיהציה ירדה באופן משמעותי החל מהרגע שהגעתי לטירונות לא ככ נהנתי האמת היה לי די נורא והתאפקתי כי אמרתי לעצמי ״טוב לא נורא נעבור את הטירונית ובסדיר יהיה לי יותר טוב״

הגעתי לסדיר שלי הכל היה ניראה נחמד בהתחלה למרות שהבסיס הזה היה נראה לי על הפרצוף , לא פסלתי מההתחלה אמרתי לעצמי ננסה

המפקד שלי היה די נחמד בהתחלה ואז פשוט הוא נהיה מניאק

הכרתי ונתקלתי באנשים רעים ומגייעילים בחיים אבל יצורים כמוהו באמת שלא פגשתי

אני בטח נשמעת עכשיו כמו חיילת ממורמרת ואני ממש שונאת להתבכיין אבל אני מחכה בקוצר רוח לעבור את התקופה המגעילה הזו

זה כבר כמה חןדשים שאני פשוט סובלת שם ונכנסת לדכאון של החיים שלי! אני לכ זוכרת את עצמי בדיכאון כזה , כל עניין קשה שקרה לי התמודדתי בדרך כזו או אחרת אבל זה זה פשוט עניין אחר לגמרי! פשוט בגדר יומיומי אני עובדת השפלות ממנו והתנכלות מזוויעה.

הוא אדם קרוב לשנות

ה40 רווק מה יש לו כבא בחיים חוץ מצבא? אני פשוט לא מסוכלת לראות או לשמוע את השם שלו

מעצבן אותי שאני לא יכולה לנתק מעצמי את הצבא הזה

ברגע שאני לןזרת הבית ומורידה את המדים מתקלחת זה לא עוזב אותי המחשבות שלי הם עדיין על הבסיס אני מתבאסת מזה שעוד כמה ימים אני צריכה שוב לחזור לחור הזה וליחס המגעיל מצד המפקד שלי

כבר התחילו להיות לי מחשבות על לצאת מהצבא , אם השירות שלי יראה ככה אני לא מתכוונת להישאר שם

אנשים שמכיאים אותי ושמו לב למצבי פשוט היו בשוק

כי אני לא טיפוס דכאוני אני טיפוס שתמיד מחייך גם שהכל נראה על הפנים ונראה שאין נקטדת אור או מקום קטן לאופטימיות טני תמיד מסתדרת

אבל עכשיו אני במב פשוט של חוסר אונים מוחלט ואני מתפללת שאני כבר יעוף משם ושאני אתחיל דף חדש בשירות שלי ושאני כבר יתחיל להנות מהשירות שלי ושבאמת כשאשתחרר הזכרון שיהיה לי מהשירוץתהוא חוויה ולא הדכאון הזה שאני עוברת

אני לא אתחיל לפרט מה בדיוק הוא עושהשמביא אותי למצב של דכאון

רק אציין שהוא מסוג האנשים שקודם על זה שיש לו סמכות כלשהי הוא משחק עם זה נגד חלשים ממנו וגם הוא אדם שפשוט עושה לו ווב שרע למישהו אחר בקטע ממש כבר פסיכי

אבא שלי אמר לי שיש אנשים פסיכים כאלה שכשרע לבן אדם אז הםממרגישין טוב עם עצמם.

פשוט לא לתת לו את הכול והגאווה בזה שאני מראה חולשה אלא להיפך להיות חזקה ולא להראות פחג ולא להיכנע לאיומים ולהפחדות שלו ולהתנכלות היומיומית שלו כלפי.

אני ככ מקוה שכבר בזמן הקרוב אני יעבור אני בדכאון ממש וזה מוזר לי! כי זולא אניייי!!!

בשיהיה לילה טוב וזה.. הלכה לי הבוהן אני כותבת את הפוסט הזה מאייפון אני מניחה שבטח יש לי גם מלא שגיאות חח בסדר למי אכםת , אני עםה לישון כי מחר בבוקר שוב צריך לאאות את המבט המגעיל שלן וצריך הרהה כוחןת בשביל זה . 

בנתיים אני חזקה רק אני מקווה שיהיה כבר טוב בקרןב כי אני לא יודעת לכמה זמן הכוח הזה נשאר לי

מה שבטוח לט להרבה..

לילה טוב❤