טוב אז לא עידכנתי מלא זמן אני לא הייתי בראש לזה בכלל , אני חושבת לפתוח בלוג חדש ולהתחיל לכתוב בו קבוע ,החיים שלי משתנים בקצב מהיר כל כך שאני לא שמה לב

הכל עובר מהר מדי אני לא מוצאת את עצמי . בצבא יחסית הכל הסתדר לי , בערך.. עברתי בסיס אחרי מלחמות אבל אני לא מוצבת אני מסופחת ולא מסכימים לתת לי צו הצבה[זונות]

נשאר לי עוד שנה וחודשיים לשירות והמפקד שלי לא הכי משהו , מקוה שעכשיו שהוא חוזר מהקורס שלו הוא יחזור עם ראש אחר ופתוח , ואם לא כנראה ששוב נתחיל מלחמות לעבור למקום אחר , אבל ננסה שוב אולי נסתדר , אני לא ממהרת לפסול.

החיים שלי כרגע מסובכים לי , מתחיל להימאס לי מדברים יותר מדי מהר , ממש מהר , אני מנסה לאסוף את עצמי ולהיות קלילה אבל זה קשה לי

ככה על על עצמי.. אני מאוד קשה באופי אנשים שמכירים אותי מכירים אותי כאדם שמח וקליל שלא מראה חולשה / דכאונית. אני לא יודעת למה אבל ממש קשה לי להראות רגש

קשה לי להראות חולשה ואם קורה מצב [מקרים נדירים במיוחד] שאני מראה חולשה או מספרת על משהו שקרה לי אני ישר מתחרטת ומניפה את המילים שאמרתי לכיוון אחר . מתחילה להסביר שבעצם כן טוב לי ומנסה להשכיח מהאדם שסיפרתי לו על ה"דכאון" או מה שזה לא יהיה שסיפרתי בהתחלה. מנסה להבהיר שלא הבינו אותי נכון ואני בכלל לא עצובה והכל בסדר.

בכל אופן החלטתי לפתוח בלוג חדש בשביל לכתוב שם את הכל , כל מה שעובר עלי ועל החיים שלי בכללי ,אולי נעשה גם סשן תמונות נהפוך את הבלוג למעניין :) , הבלוג אולי יתן לי מקום להוציא את הנמצא אצלי בלב מה שאני לא יכולה לעשות עם אנשים, כי ישר אני נאטמת.

בא לי שינוי , כ"כ בא לי שינוי אני לא יכולה להסביר במילים כמה שבא לי. תמיד רצה לי המחשבה בראש פשוט בשיא הספונטניות איזה יום שאני אקום פשווט לארוז מזוודה ולטוס , לא יודעת לאן אבל פשוט לעשות את זה , אולי בתור התחלה לקנדה לחברה ,אני יודעת שהמשפחה תתמוך בי  זה גם מה שהכי חשוב לי, כל שאר האנשים שקרובים אלי אני מקוה שגם תהייה הבנה מהצד שלהם. אני מניחה שכן , וגם מקווה.

אני יודעת שיהיה לי קשה כי לא קל לקום וללכת ופשוט להשאיר הכל מאחור , אבל ננסה , לא נפסיד כלום

מה שעוצר אותי כרגע זה הצבא הזה , אם היתי בטוחה שאשאר בחול ולא אתכוון לחזור לארץ היתי מוציאה אישור לטוס ופשוט לא הייתי חוזרת אבל אם אחזור אחרי תקופה מסויימת - לא בתאריך שהייתי אמורה זה כלא ,ואם אני לא טועה זה תקף ל7 שנים . אם אחרי 7 שנים אני באה לארץ כבר כלא לא יהיה. בקיצור לא יודעת הוא מגביל אותי כל כך שזה מעיק. מנסה להבליג ולא לחשוב על זה אבל אוף זה מגביל אבל בסדר נקוה שהשירות ייעבור מהר יותר . אני כמה מתה לממש את כל הרצונות שלי . באלי משהו חדש , רגוע יותר , משהו אחר בקיצור.

יש לי מלא מחשבות על העתיד שלי ועל החיים שאחרי הצבא . מצד אחד אני מפחדת מצד שני אני מחכה לזה בקוצר רוח. כי אלו חיים בלי מסגרת ואפשר להיות עם ראש פתוח בלי הגבלות אבל כשחושבים על זה זה קצת מפחיד להיות בלי מסגרת.

בא לי חופש , בא לי שהחבר יהיה באותו ראש כמוני , שתהיה עבודה קבועה עם משכורת גבוהה שמספיקה גם להנאות ובזבוזים [שופינגים למינהםם :) ]

שנעבוד ואחרי העבודה יהיה גם כוח לצאת וכל פעם נעשה משהו אחר

ושהסופש יהיה מנוצל עד הדקה האחרונה , לנסוע לטייל לנוח להנות לחייך לשמוח - בקיצור בלי גבולות , לעשות פשוט מה שבא באותו הרגע בלי מגבלות.

באאליבאליבאלי כל כך הרבה דברים ואני מרגישה שאני תקעה במקום ולא מממשת שום דבר ממה שבא לי

היה לי חופש מיוחדת מהצבא - שבועיים , ונהנתי מכל רגע כל יום עשיתי משהו אחר והיה לי פשוט טוב! עבדתי בערב ימי ראשון שני ושלישי ובימים האלה ביום טיילתי נסעתי לתל אביב קניתי לעצמי שטויות וכמובן בגדים אחרי העבודה אם היה לי כוח גם יצאתי , בימים שלא עבדתי [שזה שאר השבוע - מרביעי עד שבת]היה לי מלא זמן לנצל , ניצלתי אותו גם למנוחה וגם לנסיעות למקומות שונים , מפגש עם אנשים "ישנים", טיולים וכו וכו וכו כל מה שעלה לי לראש, נסעתי לים השתזפתי והרבה , לא זוכרת מתי הייתי ככ שחומה בהתחלה של הקיץ

האמת הביאו לי מיוחדת בכדי לעבוד אבל החלטתי לא לטחון את עצמי בעבודה אלא לנצל את החופש הזה באמת בשביל עצמי , בשביל לחזור גם עם כוחות מחודשים לבסיס וזה באמת עשה טוב .לא מתחרטת. זאת היתה טעימה מהחופש שאני רוצה מהחיים שאני ככ רוצה  . מקוה שבאמת אחרי השיחרור הכל ילך כמו שצריך ויהיה קליל ולא כבד כמו כל "המבוגרים" וכל הבעיות שלהם. אחד מהדברים שקניתי אלו הן התוספות שיער שלי שחיכיתי להן ככ הרבה זמן ואף פעם לא היה לי זמן לנסוע וכשהיה זמן לא היה את צבע השיער שלי וכל פעם התפקשש משו, אבל עכשיו הן אצלי בדיוק בצבע של השיער שלי ואני הכי מאושרת בעולם :) , אין לי שיער קצר אבל גם לא ארוך ואני מתעבת שיער קצר ובשבילי השיער שלי קצר [מגיע עד לקו החזיה בערך מאחחורה]  , רציתי גם לעשות את הקעקוע שחשקתי בו גם מלא זמן ברגל אבל כשהגעתי לסטודיו בתל אביב כבר לא היה להם זמן לעשות לי

בכל מקרה הגיע הזמן שנילך לישון בימים הקרובים אעדכן , יום שני בת דודה שלי מתחתנת סופסוף אוכל ללבוש את אחת השמלות החדשות שקניתי והאביזרים הנלווים ;)

לילה טוב לכם חברים שיהיה המשך סופש מקסים וחייכני במיוחד :))