דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח

100   

נראה שלציבור הקוראים כאן כבר נמאס מאקטואליה. האמת שגם לי לאחר שזה מה שאני רואה ביום אחד בעיתון:

הפכנו למדינת פשע. מדינה בלי מוסר ומצפון. מדינה גזענית. מדינה של עובדי אלילים ובאבות. חברה מושחתת. חברה מתפוררת. בכאב אני אומר: בל נתפלא אם המדינה תתפוצץ לנו בפרצוף. והאויב העומד בשער הוא בראש ובראשונה אנחנו עצמנו.

ובעת כתיבת פוסט המאה הזה - מאה זה מספר יפה לחשבון נפש - אני שואל מה מועילה התקשורת בכלל ובוודאי מה תורם בלוג זה בפרט.

לקראת פוסט המאה בבלוג הבטתי בסטטיסטיקה החיוורת -  כ- 80 צפיות בממוצע לפוסט. למרות שמערכת ישראבלוג ועמותת ישראבלוג בחרו במספר פוסטים כאן למומלצים או בבלוגים אורחים בחדשות עמותת ישראבלוג - נראה שהבלוג הולך ומאבד עניין. מספר המבקרים והמגיבים כאן הולך ופוחת. הפוסט האחרון כאן "רפואה בתת תזונה" עדיין ממתין לאישור  כפוסט בנושא החם העכשווי "קריסת הדסה". כבר באמת לא משנה. נראה שהבלוג מיצה את עצמו.

אז בפוסט המאה זה אפרד כאן מכם  - הקוראים הנאמנים שנותרו. תודה גדולה לכולכם שקראתם הגבתם והמלצתם.

!Its time to say goodbye