לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

דֵעַ-א-קטואליה: חץ או פרח


דֵעַ-א-קטואליה - בלוג ביקורת שבו אני שולח חץ או פרח

Avatarכינוי:  חץ ופרח

בן: 12

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מדוע לו אסור לדבר?


19

 

 

פרח האזרח מספר אחד מדבר.

 

הפוסט הזה יהיה קצר. הרי כבר הבעתי את דעתי וכתבתי שני פוסטים בנושא החם השבוע.

 



 

 מדוע לכולם מותר לפטפט ולהביע את דעתם?

 

לביבי ולברק מותר.

לבכירים אלמוניים יודעי דבר מותר.

לצמרת צה"ל היום ובעבר מותר.

לראשי המוסד היום ובעבר מותר.

לשרים ולחברי הכנסת מותר.

לשגריר ישראל בארה"ב מותר.

לעיתונאים ולבלוגרים מותר.

 

אז מדוע לנשיא, אזרח מספר אחד, אסור?

 

ולכל המבקרים (שוודאי רובם תומכים בהתקפה על איראן): אם פרס היה מצהיר שהוא תומך בהתקפה על איראן - אז זה היה בסדר?

נשיא מדינה הוא אינו מהאו"ם.

 

הוא הביע את דעתו תחילה בפורום סגור, בפני מקבלי ההחלטות, והוא חושב שהם טועים.

לכן, לא רק שמותר לו להביע את דעתו בציבור, אלא מבחינה מוסרית הוא חייב להביע את דעתו בפני הציבור.

 

מה תאמרו אחר כך, אם המלחמה תיגבה קורבנות רבים וללא הצלחה ביעדים?

תשאלו איפוא היה פרס לפני המלחמה?

 

גבירותיי ורבותיי, אין שום חוק האוסר על הנשיא לדבר ולהביע את דעתו, ובפרט שלא הסגיר סודות צבאיים.

 

 

פרח קונצנזוס נגד חרם על שטח הפקר

 

השבוע היינו עדים להחלטה של האיחוד האירופי הקובעת כי מודיעין, רעות ומכבים הם שטחים כבושים, ולכן הם מצטרפים לרשימת הישובים שכלפיהם יש חרם מסחרי.

 

האיזור המדובר כמובן אינו שטח כבוש. מרבית מודיעין נמצאת בתחום הקו הירוק וחלק קטן הכולל את מכבים היה שטח הפקר לאחר הסכם שביתת הנשק ב-1948 עם ירדן. לכן בוודאי מודיעין ושטח הפקר אינו שייך לפי החוק הבינלאומי לפלסטינאים, כפי שיוצא מהחלטת האיחוד האירופאי.

 

 



 

אני מעניק פרח לשמאל שהגיב בצורה חריפה להחלטה הארופאית הזו, שלדעתי הטריגר להחלטה בעיתוי הנוכחי נובע מהחשש שישראל תתקוף באיראן.

 

התוצאה: האיחוד האירופי שהופתע מהקונצנזוס הרחב והתגובה החריפה בישראל, חזר כמעט לגמרי מהחלטתו וקבע כי מודיעין אינה התנחלות, למעט מכבים ( וגם זה אינו מוצדק- ראו מפה). הרי בכל זאת היו צריכים למצוא דרך לרדת מהעץ. כדאי להבא, שהאיחוד ילמד לקרוא מפות ולא יבזה את עצמו.

 

אני גר בירושלים בשטח הפקר, שהפלסטינאים תמיד חששו להתיישב בו בגלל האמונה שהמקום שורץ רוחות ושדים (אני לא צוחק, זה ברצינות. הם קראו למקום גבעת השדים) - אני מקווה שהאירופאים לא יטענו מחר שאני שֵד מתנחל.

  

נכתב על ידי חץ ופרח , 17/8/2012 20:04   בקטגוריות שמעון פרס, התקפה על איראן, חופש הדיבור, חרם האיחוד האירופאי, מודיעין, רעות, מכבים, הקו הירוק, שטח הפקר, התנחלויות, ביקורת ציבורית, דמוקרטיה, חברה, חוק ומשפט, כלכלה, פוליטיקה, תרבות, אקטואליה, ביקורת, השמאל  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חץ ופרח ב-20/8/2012 10:33
 



אין שום צורך בהיסטריה


18 

 

 

 

מדברי השר להגנת העורף הפורש, מתן וילנאי:

 

"העורף מוכן כפי שלא היה מעולם". אין סיבה להיות בהיסטריה, כך הוא מציין. נכון, העורף מעולם לא היה מוכן וכך גם עכשיו. ובנשימה אחת הוא מוסיף:

 

 "התכוננו לעימות שימשך 30 יום ובו 500 הרוגים". רק 500 הרוגים? מה זה 500 הרוגים? הרי זה פחות ממספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנה.  זה ממש לא נחשב בעיני מקבלי ההחלטות, שהם ומשפחותיהם יהיו מוגנים בבור.

 

"חסרות מסכות אב"כ, אבל זה לא חשוב". כשאומרים לי לא חשוב, אני מתחיל לדאוג. האם אתם זוכרים את תת-אלוף שיחור, שהופיע בטלוויזיה קבל עם ועדה, ואמר לנו "לא לדאוג - סאדם חוסיין לא יעז לשלוח טילים?".

מישהו זוכר את מלחמת איראן -עירק שנמשכה שמונה שנים? מישהו זוכר שאיראן השתמשה בנשק כימי? המלחמה הזו לא הביאה להישגים  לאף אחת מהמדינות, אך עלתה בחייהם של כמיליון חיילים משני הצדדים.

 

 

ואני שואל את השר לשעבר וילנאי: האם 500 ההרוגים כוללים כבר גם את נפגעי פיצוץ מיכל האמוניה במפרץ חיפה? ואת מה שיקרה אם יפלו טילים על פי-גלילות. ואם ...

 

ועוד מוסיף וילנאי: "לא ברחתי.במלחמה אקח את המטוס הראשון חזרה לארץ".

נו באמת!  ישראל תשמור על שמים פתוחים במיוחד בשבילך. להתראות לאחר המלחמה?

 

 

***

 

 

רמטכ"ל ארה"ב אומר: ישראל לא יכולה להשמיד את הגרעין האיראני".

 

אבל בקרב חברי השמיניה יש כנראה רוב שחושב שאפשר לעשות זאת. מה התפלגות המצדדים בתקיפה מול המתנגדים - זה כבר תלוי לפי איזה עיתון:

 

 

                                 לפי מעריב:                              לפי ישראל היום:

 

ביבי:                             בעד                                                 בעד

ברק:                             בעד                                                 בעד

ליברמן:                        בעד                                                 בעד

דיכטר:                         בעד                                                 בעד

שטייניץ:                      בעד                                                  נגד

ב וגי יעלון:                   נגד                                                  בעד 

בני בגין:                        נגד                                                   נגד

אלי ישי:                       נגד                                                   נגד

דן מרידור:                   נגד                                                   נגד

 

שימו לב,  דן מרידור - השר לענייני מודיעין והאמוּן על הוועדה לאנרגיה אטומית מתנגד לתקיפה.

 

 

אבל איך שלא נסתכל על זה, יש רוב של חמישה, שחושבים שאנחנו כן יכולים לעשות את זה.

 

  

ומה חושבים באיראן?:

 

שר ההגנה האיראני: "האיומים הישראליים הם לוחמה פסיכולוגית של ההנהגה הישראלית רפת השכל.

 

 

משרד החוץ האיראני: " איננו מתייחסים לטענות האלה ברצינות רבה מפני שאנו רואים אותם כחלולים וחסרי בסיס".

 

 

לסיום אני רוצה להזכיר שבפוסט הקודם צירפתי שאלון אליכם, בתוספת העריכה.

 

 

נכתב על ידי חץ ופרח , 15/8/2012 16:59   בקטגוריות חברי השמיניה, חברה, מתן וילנאי, אקטואליה, ביקורת, התקפה על איראן, מוכנות העורף, לוחמה כימית  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חץ ופרח ב-16/8/2012 09:36
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , כלכלה וצרכנות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחץ ופרח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חץ ופרח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)