DAYDREAMER

פעם האמנתי בגורל. האמנתי שכל מה שקורה לי קורה מסיבה מסויימת.

האמנתי שאין דרך לשנות את זה. שהכל כתוב וידוע מראש.

שלא משנה מה נעשה, גם אם נראה לנו שאנחנו שוברים את הכללים, זה לא נכון. זה היה אמור לקרות.

ויחד עם זאת האמנתי שלכל אחד מתוכנן קצת טוב.

שהגורל עובד ככה שכולם מרוויחים בסופו של דבר, באופן יחסי.

עכשיו אני כבר לא מאמינה בזה. אני מאמינה במזל.

ואני מאמינה שאני נפלתי על מזל רע.

אני חושבת שאחרי שעברתי את כל זה מגיע לי להיות מאושרת. ולו לדקה אחת בלבד.

אושר טהור ונטול דאגות. לכל אחד מגיע, לא?

אני רוצה סוף סוף להרגיש שהכל מתחיל להסתדר, ואני רוצה שזה יהיה נכון.

אני רוצה שלא יהיו לי עוד סיבות לבכות בלילה.

אני רוצה להרגיש שמצאתי את המקום שלי בעולם.

אני רוצה להסתכל אחורה ולהגיד לעצמי שהכל היה שווה את זה בשביל להגיע לאיפה שאני נמצאת היום.

אני רוצה שיהיה לי קל יותר.