DAYDREAMER

אבל מה עושים כשאף אחד לא יודע?

איך מטפלים במחלה כשרק החולה יודע שהיא קיימת?

ואיך זה יכול בכלל להיות.

שהוא גר בבית עם משפחה.

והוא לומד בבית ספר עם מורים.

והוא מדריך בתנועה עם חברים.

איך יכול להיות שאף אחד לא יודע.

ואיך זה יכול להיות שהוא מפחד לספר.

איך הוא מצליח להתמודד לבד?

איך הוא אמור להחזיק מעמד?

איך מונעים הידרדרות?

איך נשארים בחיים?

איך אפשר?

למה אף אחד לא שם לב. למה אני היחידה שרואה. למה אני לא מצליחה לשנות כלום. למה 

את מי אני אמורה לשתף? למי מספרים? ואיך?

ומתי אמורים לספר? בזמן אפיזודה? בזמן שאין? 

מה אני אמורה לעשות ואיך אני משאירה את עצמי בחיים כשאני מתמודדת לבד ואני קורסת?

כבר קראתי ואני כבר יודעת וצריך לערב רופא.

אבל אדם את עצמו עם מחלה כזאת לא יאשפז. 

אני צריכה שמישהו ישים לב אליי.

תראו, אני לא שקופה!!!

תראו אותי!!!

תבינו אותי!!!

תעזרו לי לשרוד!!!

כל כך הרבה אנשים ואני לבד.

ואף אחד לא רואה או שומע.

אף אחד לא יודע.

אני בסוף אמות בשקט.

וגם אז אף אחד לא יידע.