The Bridge

עכשיו את שולחת לי הודעה אחרי שנה וחחצי שלא דיברנו או אפילו יותר ,

את אומרת שאת צריכה אותי אני לא מתפלאת שאני המקום השפוי היחידי שנשאר לך וגם שהוא לא שלך עדיין ..

הייתי שיכורה אני יודעת , רשמת שאת מאוד מאוד מצטערת אבל אלו הרגעים העצובים של הלילה

של הלבד שגם לי יש אותם .. כי עכשיו בבוקר את אדם אחר

את פתאום חזקה , עברת הלאה , אבל אני נישארתי תקועה על אותה הודעה מאתמול

מילה במילה קוראת אותה פעם אחרי פעם , חושבת על מה תסכל אותך שהחלטת לבוא אליי

אחרי הכל את מסתובב עם חיוך מזויף מאוזן לאוזן וכולם אוהבים אותך

אז מה כבר יכול להפריע לך?

תמיד אמרתי שאת תצטרכי אותי אני לא אהיה שם בשבילך כמו שאת לא היית שם בשבילי

אבל עכשיו כשאת צריכה אותי אני מוכנה לעשות הכל ,

אני בן אדם חלש אופי אני מבינה מהפוסטים הקודמים, אני לא יודעת עם בכלל אפשר לקרוא לזה חלש אופי

אני פשוט מרחמת עלייך וגם עליה ומנסה לעשות מעשים טובים שיהיה לכם טוב 

עצוב לי עכשיו , רע לי עכשיו , החזרת אותי 2 צעדים אחורה שכבר התקדמתי אחד 

אני יושבת כל היום כבר במיטה, אפילו לא שלי .. לא מסוגלת לראות בית יותר ואת רצה לי בראש

ורצה ורצה ... ומה היית צריכה ממני אתמול בלילה , דווקא ממני אחרי שנה וחצי

אני לאט לאט מבינה שיש מקומות שאני לא אצא מהם בחיים כמוך , כמוה , אני תמיד יחכה להם

שאולי יום אחד יהיה טוב ...

אני יקווה שיום אחד כל הטעויות שעשיתי יסתדרו