RABBI PINTO-הרב פינטו
שלום לכולם ,
ברוכים הבאים לאתר שכולו קדושה וטהרה ודברי חוכמה וסירטונים של כבוד האדמו"ר יאשיהו יוסף פינטו שליט"א |
| 7/2012
תשעה באב - מאת האדמור יאישיהו יוסף פינטו שליט"א
"איכה יועם זהב" (איכה ד')בדרך העולם אנו רגילים לחשוב שמי ששותף לדבר עבירה ובודאי מי שביצע את העוון הוא נענש. אך פה אנו לומדים דבר נוסף, שאף מי שהוכיח ורדף אחרי עוברי העבירה, אם לא השתדל מספיק, גם הוא יענש על העוון שעשו בעלי העבירה. ודברי רבנו החתם סופר מפחידים וכך מביא החתם סופר על יאשיהו המלך, אשר נענש בעונש קשה ביותר, במוות אכזרי ביותר ומדוע נענש כך יאשיהו, הרי התורה מעידה עליו שהלך בדרך ה'?.
אלא מסופר שבדורו של יאשיהו המלך היו עובדים עבודה זרה והמלך שלח שליחים בכל בתי ישראל לחפש את העבודה זרה אשר היו חוטאים בה. ואמרו חז"ל, מה היו עושים באותו הדור, היו מחביאים את העבודה זרה מאחרי הדלתות וכאשר היו פותחים את הדלתות שליחי המלך לא היו מוצאים ורואים את העבודה זרה. ועל זה נענש המלך, מדוע שליחיו התרשלו בחיפוש העבודה זרה, מדוע לא חיפשו טוב, היה עליהם לחפש ולדאוג למצוא ולא לעשות את מלאכתם בקלות. והנה על זה המלך נענש מות אכזרי, מדוע, הרי הוא את שלו עשה. שלח שליחים לדרוש ולחקור היכן נמצאת העבודה זרה ואם ישנה במקום מסויים ודאי שרצה להעניש את עובדי העבודה זרה, במה הייתה אשמתו?.
פה לומדים, המנהיג נענש גם על טעויות ששליחיו עושים גם על רפיונם המנהיג נענש במידת הדין הקשה ביותר. הנה בדור הזה התרגלנו שכל אחד דואג לעצמו, להציל עצמו מכל טענה ותביעה וברגע שהציל את עצמו וביטח את עצמו שאין עליו דרישה, מרגיש ביטחון להמשיך את חייו בשקט ובלי טירדה ודאגה, אך זאת טעות גדולה ביותר. וזה היום, יום צום ט' באב, לעשות חשבון נפש גדול על האחריות של הכלל ואין מציאות שבעם ישראל אחד יפתור את עצמו יש כלל עם ישראל וכל ישראל ערבים זה לזה.וככל שאדם גדול מחברו המחוייבות גדולה אצלו.
ונראה ביום קשה זה לקחת מוסר לעצמנו, גם אם רואים חורבן שאין גדול ממנו כחורבן בית המקדש, לדעת לראות את הדברים בצורה הנכונה והאמיתית, לדעת להשאר עם האמונה והביטחון חזק בבורא עולם.
וידוע הגמרא המספרת על רבי עקיבא אשר הלך יחד עם רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע שהיו עולים לירושלים, כשהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם וכשהגיעו להר הבית ראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים, התחילו הן בוכין ורבי עקיבא צוחק, אמרו לו: מפני מה אתה צוחק?, אמרו לו: מפני מה אתם בוכים?, אמרו לו: מקום אשר נאמר עליו הזר הקרב יומת ושועלים הולכים בו ולא נבכה?!. אמר להם: לכן אני צוחק, דכתיב: "ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו", והרי אוריה היה בבית מקדש ראשון וזכריה בבית מקדש שני, רבי עקיבא מחזק ואומר שהאמונה צריכה ליהיות חזקה מאוד ובסוף תבא הישועה.
כך אנו צריכים ביום זה לאסוף את כל הצרות אשר עומדים מול עינינו ולהתחזק באמונה חזקה בבורא עולם ולהתחזק בציפיה לישועה ולגאולה בקרוב ממש.
יהי רצון שדברים אלו יהיו לעילוי נשמת הסבתא הצדקת, אשר יום זה הוא יום פטירתה, נפשה הייתה נפש זכה וברה, עלתה השמימה בגיל "מה" שנים, נהגנו מיום ששובה ישראל קמה, ח"י שנים, שפותחים את הצום בסעודה ודברי תורה לעילוי נשמתה.
"ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום".
נזכה לגאולה שלמה ולבינין בית המקדש במהרה בימינו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
