מי שפעם הייתי

ואחרי ששחררת אותי מתסביך של שנים

עשית אותי פרפר בגן דקלים

מתעופף משתזף מרחף מקפץ

יש לי הכל, מה שהלב חפץ

ואז את אמרת "עד הנה ודי

אם תתקרב , תיפול, לא כדאי"

ואז הפרפר על תמר הוא נחת

בקוץ, בלי סיבה, הוא נחבל ונחבט

מסתכל בשמים לא להרגיש בכאב

לומד וקורא, להשכיחך מהלב

ארבעה נגנים משתוללים באולם

את לא שם אך ממשית מכולם

והפרפר מתאושש מתעופף אל חופים

חופי ים סוערים לנסות להחלים

וגם שם על תמר הוא נוחת ונפגע

והלב זוכר ולא נרגע

צדקת כשאמרת תזהר לא ליפול

והפרפר נכנע ונקבר בחול

1983