הגיע היום המיוחל ובתי ומשפחתה סוף סוף עוברים לדירה שלהם.
יכול להיות שאתייחס מתישהו לכל הסוגיה של עצם רכישת הדירה, השנים שלקח לנו לשכנע אותם שלא כדאי לחיות בשכירות לעולמים,
החודשים שלקח להם למצוא דירה ששניהם אוהבים באזור ששניהם מסכימים עליו....
וכמובן כל סוגיית השיפוצים (ובעיקר התקציב לשיפוץ - שנפרץ כמובן לחלוטין)...
אבל עכשיו הם עוברים ו"מפזרים" את שני הנכדים בין שתי הסבתות (התינוק אצל חמותה והפעוט בן השנתיים כמעט - אצלנו)....
אז אני ערוכה לסופשבוע עם ה"פרופסור" (כפי שמכנים אותו במשפחה של אביו)....
הפעם האחרונה שהייתי איתו יום שלם היה כאשר נולד אחיו התינוק, והפעם האחרונה שהוא ישן כאן כמה ימים היתה בפסח.....די מזמן
בעלי אמנם עובד במשך רוב סוף השבוע, אבל יש לי תגבורת: בני הגיע לביקור של חודש מחו"ל, ומייד הצטרף למאמץ המשפחתי של העזרה בטיפול
ומשחקים עם האחיינים.
אז חדר הנכדים (שהוא גם חדר האורחים) מוכן, המיטה והמוניטור מוכנים ....
המקרר ערוך עם המאכלים שהוא אוהב (והמעדנים שהוא אוהב)...
הצעצועים, ספרים ותקליטורים כבר מוכנים לבואו בסלון.....
הם יכולים להגיע.....
בהצלחה לנו, בתקווה שההנאה תגבר על הקושי (זה תמיד קשה, בעיקר פיסית!)
נתראה בצד השני של סוף השבוע הזה
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
