יוצאת לדרך חדשה

זה התחיל עם האימון
הראשון שאימנתי אי פעם (מחוץ לקבוצות התרגול בכיתה)....ויצאתי בתחושה נפלאה

זה המשיך עם הבשורה
הנוראית על מציאת גופות הנערים, יהי זכרם ברוך

זה המשיך עם היום
האחרון של קורס מאמנים (שלב א) – יום עוצמתי ומרגש ביותר

זה המשיך עם התלהמות
רשתית ותקשורתית יוצאת דופן – במובן הכי גרוע של המילה – ואולי אף גלש למעשה/י
נקמה....מה שמשאיר אותי כואבת ונדהמת (במובן הכי גרוע) עד כמה בני אדם מוכנים
לשכוח שהחיים הם בעצם שאיפה לשקט נפשי, שלווה והרמוניה....

זה המשיך עם אימון
נוסף, שהותיר אותי עם תחושה עוד יותר מופלאה – וחשק גדול להמשיך לעשות את זה,
למרות הפחד הגדול שזה מעורר בי....

הבנתי שהגעתי לשלב שבו
אני מסכימה לחיות עם הפחד הזה

מסכימה לחיות במצב של
אי וודאות

מסכימה גם שלא הכול
אני חייבת להבין, ושתהליכים מתרחשים ומתפתחים בי גם כאשר אינני מבינה עד הסוף מה
בעצם קרה....

ואז חכמוד חלה, איזה
וירוס מעיים ו-40 חום...ועכשיו הוא כבר יותר טוב אבל חלשלוש,  ונשמותק נדבק...

אז מצאנו את עצמנו אתמול לבד, T  ואני והכדורגל, וזה דווקא סבבה לי. להיות קצת לבד עם T  ביום
ששי בערב...

ועשיתי שיחת CLEARWAY לחברה שלי מהקורס,
שהתכוננה לשיחת "פיטורין" של מתאמן – היא הבינה שלא נכון לה להמשיך לאמן אותו. זהו מתאמן
חדש שהתחיל אצלה...וזה ממש לא התאים מכל מיני סיבות....

ועזרתי לה להתכונן לשיחה הלא פשוטה הזאת...וגם
מזה יצאתי עם הרגשה נהדרת.

אפילו אעז לומר ...תחושת העצמה.

ועוד שני חברים מהקורס
התקשרו אלי ואמרו לי שהפנו אלי מתאמנים חדשים...אז בקרוב אולי אקבל מהם טלפון
ונקבע פגישת אימון ראשונה....

אתמול שברתי שיגרה,
ונפגשתי עם חברתי מ' בקניון...משהו שברגיל אני ממש, אבל ממש לא אוהבת לעשות, אבל
איתה אני נפגשת בכיף לא חשוב איפה. אכלנו לנו ארוחת בוקר יחד וקשקשנו (בעיקר
הקשבתי – מיומנות שאני מפתחת לאחרונה יותר מהרגיל) ואז אפילו עשינו קצת שופינג.
אני. קניתי לי בגדים חדשים. ואפילו נהניתי מזה. מופלא.

והיום התעמלנו בקאנטרי, חדר כושר - היה מצוין. ובצהריים סייסטה ארוכה (plus benefits......)

זה היה השבוע שהיה.

מאחלת לי ולכולם
סופשבוע טוב, ושבוע טוב יותר, הרבה יותר, מזה שהיה. למרות שאני לא ממש אופטימית
בתחום הזה.....