האורחים שלנו באו ונסעו ובקושי הרגשתי אותם. היה כיף ממש עם בן דודי ובנו, והיה להם גם כיף לטייל בארץ אחרי שעזבו את ביתנו. נראה לי שבן דודי השיג את מטרתו (או מטרותיו) בנסיעה הזאת: להכיר לבן את ישראל, לבלות איתו זמן איכות לבד ללא אחיותיו הקטנות שביום יום לוקחות את רוב תשומת לבם של ההורים, וגם לחבר את הילד לקרובי משפחתו כאן בארץ.
כשנפרדנו הרגשתי את הקשר הרגשי שכבר נוצר וזה גרם לי להרגיש טוב. הילד אמר שמאד כיף אצלנו בבית.
השבוע התעסקנו בהכנות לקראת הניתוח של T בשבוע הבא (בדיקות דם, צילום חזה וכדמה)
חזרנו לשיגרת הספורט
אחרי שסרגתי בהצלחה רבה שני צעיפים (אחד לכל נכד) גם החתן שלי ביקש צעיף, אז אני בשלבים התחלתיים שלו.
את הצעיפים של הנכדים סרגתי בשיטת "ימין, שמאל" ועשיתי דוגמא נחמדה של שני צבעים צהוב-כחול לאחד ואדום-שחור לשני.
חתני ביקש "ימין, ימין" ולמרות שהוא ביקש אפור, אני שוזרת לו קצת שחור כדי לגוון (קלטתם, הוא לא בעד צבעים עליזים).
"הוכתרתי" אצל רופא השיניים וסיימתי את הסאגה של השתלת השן (שמו לי את הכתר)
אימנתי, ניפגשנו עם חברים וגם ארחנו קצת, עשיתי clearway לחברה לקראת סדנא שהעבירה (שאחר כך דיווחה שהיתה הצלחה כבירה)
התניידנו מפלאפון ל-012 מובייל (די, נמאס מהמחירים ובעיקר מהעלויות בעת שהייה בחו"ל וזאת למרות ה"חבילות" שלכאורה היינו אמורים לדעת מראש כמה זה יעלה)
נולדה לנו בת-אחיינית חדשה (לבתו האמצעית של אחיו של T נולדה בת במזל טוב)
ביקרנו אצל הנכדים בחמישי, ובסוף גם ארחנו אותם בששי (כולל שינה עד היום בבוקר) למרות שבמקור היו לבתי וחתני תכניות אחרות
עם כל הפעילות הזאת עדיין בסך הכל היה שבוע די שקט
השבוע מתוכנן להיות בעל יותר פעילות.
ובעוד 8 ימים...הניתוח
כן - אנחנו מצפים לו וחוששים ממנו
אבל יש עוד קצת זמן....אז בינתיים אתרכז בשבוע הנחמד שמחכה לי
שבוע טוב
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
