נסענו וחזרנו לטוקיו באותו היום, חלק מהדרך על רכבת השינקנסן (shinkansen) המהירה המפורסמת של יפן. היתה זו אחת הרכבות ה"איטיות" יותר של השינקנסן. "רק" 244 קמ"ש.
זו בהחלט חוויה מסוג חדש - לנסוע ברכבת כל כך מהירה שנוסעת כל כך חלק וכל כך שקט ובנינוחות.
בעיקרון אמורים להזמין מקומות ישיבה ברכבות האלה, אבל תמיד יש כמה קרונות שמיועדים לנוסעים שלא הזמינו מקומות מראש, ועד היום אפילו בשעות העומס הצלחנו למצוא מקומות ישיבה בקרונות מסוג זה.
הנה היא מגיעה.....
מתקרב........
הגיע!
כשהגענו ל-NIKKO קנינו כרטיס יומי של אוטובוס TOBU BUS שנוסע בלולאה דרך כל האתרים בעיר.
מה שהאפליקציה של מזג האוויר לא השכילה לספר לנו, היה הגשם שירד ללא הפסקה מרגע שהגענו לעיר, וגם לא על הערפל הכבד שעוד יירד עלינו בהמשך.....😭
לא לקחנו איתנו את המטריות שהושאלו לנו על ידי המלון, ולכן נאלצנו לקנות זוג מטריות כשהגענו, והן ממשיכות לשרת אותנו בנאמנות גם עכשיו.
התחנה הראשונה שלנו ב-NIKKO היתה מקדש למקדש שינטו Tosho-gu - המפורסם בעיקר בזכות שלושת הקופים : אחד מכסה את עיניו, אחד את אוזניו ואחד את פיו.
נדמה לי שהמשמעות היא See no evil, Hear no evil, Speak no evil
(לא לראות רוע, לא לשמוע רוע, לא לדבר רוע).
עוד לקט זעיר מהתמונות שצילמנו במקדש המרהיב הזה, שאפילו הגשם לא העיב על יופיו.....
משם עלינו בחזרה על אוטובוס-הלולאה והמשכנו Rinno-Ji מקדש בודהיסטי עתיק (נבנה בשנת 766 לספירה) - אין לנו משם תמונות, משום מה. לא במצלמה של T ולא בטלפון שלי.....אולי בפנים אסור היה לצלם (כמו בהרבה מקדשים ביפן) ובחוץ פשוט הגשם לא איפשר......אין לי מושג.
אכלנו מרק טעים במסעדה במרכז ניקו, מרק כזה שמהווה ארוחה שלמה ומשביעה.
למרות הגשם והעננות נסענו משם למפלי Kegon Falls. היה קר וגשום וערפל כבד כיסה אותנו מכל עבר.....
שמענו את המפלים היטב והלכנו לעברם, וראינו.........
שהיה כמובן מאד מאכזב.
ביציאה מהמפלים היו כמה דוכנים של אוכל. למשל דוכן לעישון דגים
נתקלנו בזה אחר כך בהרבה מקומות ביפן אבל במפלי קגון זו היתה הפעם הראשונה.......
בקיצור הבנו שאין לנו מה להמשיך ולהסתובב שם בערפל ובגשם ותפסנו את הרכבת בחזרה לטוקיו.........
חזרנו לנוח מעט במלון ובערב יצאנו למרכז רובע Shinjuko התוסס.
ואפילו נכנסנו לחנות BIC Camera לקנות סוללת גיבוי לטלפונים שלנו.
ואז, לסיום הערב, נכנסנו לסושי בר וזללנו ארוחת ערב טעימה
הרחובות היו רטובים מהגשם, מוארים ומלאים באנשים, בעיקר צעירים, והיה נעים להסתובב לנו בחוץ,
זה היה יומנו האחרון בטוקיו (בסוף יש לנו עוד יום וחצי לפני שטסים חזרה ארצה), ולמחרת קמנו מוקדם כדי להגיע ל-HAKONE..............
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
