למחרת עזבנו את המלון ב-FELDBERG ונסענו לעיר מקסימה בשם TRIBERG.
היעד העיקרי שלנו שם היתה שמורת טבע ענקית שיוצאת ממש ממרכז העיר.
מזג האוויר היה קריר ונעים ואפילו טפטף קצת גשם מידי פעם.
טיפסנו בשבילי היער וראינו המון סנאיים (שלא הצלחתי לצלם אף אחד מהם כמו שצריך), וגולת הכותרת של הטיול היה כמובן המפל המרהיב של TRIBERG
מה שמאד אהבתי בשמורה הזאת, היה שבכל שלב היתה לנו האופציה לבחור בשבילים ל"מיטיבי לכת" או מתונים יותר
בהתחלה נזהרנו וטיפסנו במתונים, עד שבאיזשהו שלב תפסנו אומץ ועלינו בתלולים יותר, והיינו מאד גאים בעצמנו שהצלחנו.
הגשם התגבר קצת אז כשירדנו מההר, נכנסנו לחנות מקסימה (שהיא בעצם קצת מוזיאון) בשם
HOUSE DER 1000 UHREN, כלומר הבית של 1000 השעונים
לא ספרתי אבל היו שם שעונים מכל הסוגים ובכל הגדלים. כמובן שעוני קוקיה ושעוני "סבא" ענקיים, חלקם מרכבים מאד ויקרים מאד. היו גם שעונים סופר מודרניים....הסתובבנו שם המון זמן ונהנינו מכל רגע.
מ-TRIBERGתכננו לנסוע לעיר בשם ALPIRSBACH, אבל תחילה נסענו למלון שלנו בכפר קטן בשם Schenkenzell ששכן במעלה גבעה מיוערת והשקיף על כל העמק.
המלון הזה התברר כאחד המוצלחים בטיול. בנוסף לנוף המהמם גם החדר היה נעים ונוח, וגם האוכל בו היה טוב.
דווקא מ-ALPIRSBACH מאד התאכזבנו, כשהגענו אליה באותו אחר הצהריים.
אולי מפאת השעה המאוחרת - הגענו אחרי ארבע - כבר היה מאוחר מדי לסיורים במפעל הבירה, העיר היתה די ריקה ומנומנמת.....בסוף סיירנו במוזיאון המנזר שצמוד למפעל הבירה, שהמוצגים בו היו די משעממים. בכנסיית המנזר התאמנה מישהי בנגינה בעוגב מרשים וענקי לקראת איזה קונצרט שעמד להתקיים למחרת, אז רק כדי לראות ולשמוע את החזרות שלה היה שווה הביקור.
למחרת היה היום העמוס ביותר שלנו בטיול הזה: בבוקר נסענו ל-Hohenzollern, טירה נהדרת בבעלות משפחת המלוכה הפרוסית (שושלת שקיימת עד היום).
גם לטירה הזו טיפסנו כ-300 מטר בעלייה תלולה בתוך יער.... (בדרך חזרה כבר עלינו על אוטובוס השַאטֵֵל כדי לחזור לחנית הרכבים).
הטירה כאמור בבעלות פרטית, מתוחזקת וממומנת על ידי כרטיסי הכניסה של המבקרים. יש אפשרות לבקר באתר החיצוני, להסתובב בגנים וליהנות מהארכיטקטורה המרשימה של המבנה, ויש גם אופציה לסיור מודרך בתוך הטירה.
אנחנו בחרנו בסיור המודרך, ולמרות שהאולמות בתוך הטירה היו יפים ומעניינים, סיפורי הרכילות על משפחת הקייזרים הפרוסית היו מעניינים פחות, וסופרו באנגלית מאד מאד לא ברורה על ידי מדריכה שעצמה את עיניה בכל פעם שאמרה משהו....זה היה קצת מוזר.
הטירה עצמה, כאמור, היתה מרשימה ויפה, והמיקום שלה....מושלם.
אמנם זה האריך את הנסיעה שלנו בשעתיים (כי זה היה בכיוון ההפוך ליעד הסופי שלנו לאותו היום - שטרסבורג, צרפת) אבל זה היה שווה.
עוד האריכו את הנסיעה שלנו עבודות אינסופיות בכבישים, סגירות של כבישים ראשיים (והם לא מעדכנים את ה-WAZE!), אבל היי....נסענו בהמון דרכים צדדיות, בתוך היער השחור, והכל ירוק ושופע ויפה.....
עצרנו בחצי הדרך לשטרסבורג - עיירה קטנה וציורית בשם GENGENBACH (הכל הכל בזכות המלצותיה של JRB הנהדרת).
הסתובבנו ברחוב הראשי, התיישבנו לכרסם משהו, והמשכנו בדרכנו.
את הגבול בין גרמניה לשווייץ כלל לא ראינו. פתאום פשוט מצאנו את עצמנו בשטרסבורג היפהפיה, אזור אלזאס (שזכור לי בעיקר משיעורי ההיסטוריה, אזורי המריבה הנצחיים בין גרמניה לצרפת - אלזאס ולוריין).
שטרסבורג הפכה ליעד בטיול הזה בעיקר בגלל "דרך היין" - אזור מלא כרמים ויקבים, ש-T שמע עליו דברים טובים ומאד רצה לבקר בהם (בחלקם).
בדיעבד התגלתה העיר כפנינה, שמאד מאד נהנינו לבקר בה ולחרוש את רחובותיה השוקקים חיים, ודווקא דרך היין היתה אכזבה גדולה. רוב היקבים היו סגורים, חלקם היו פתוחים אך איש לא טרח לגשת אלינו, להראות לנו או למכור לנו יין....
באיזשהו שלב התחיל גם לזרזף גשם קיץ מעצבן....ובסוף חתכנו מוקדם מכפי שתכננו, ושמנו פעמינו בחזרה לשווייץ, למלון שליד שדה התעופה של ציריך - משם המראנו למחרת בבוקר ארצה.
את שטרסבורג חוצה נהר הריין, והיא מלאה גשרים קטנים ויפים שמתחתיהם תעלות שמתפצלות מהנהר הגדול.
יש לה כנסיית נוטר דאם משלה, אולי לא כמו של פריז אבל יפהפיה בפניה עצמה, שדרות יפות ומרשימות, כיכרות מקסימות הומות אדם.....
בקיצור - יופי של עיר.
ולנו היה גם די מרענן לשמוע צרפתית סביבנו במקום הגרמנית שקשה לנו על האוזניים....
המלון בשטרסבורג היה ברובע ה-ORANGERIE המקסים, שזור שדרות וגנים גדולים, וכל הרחובות בסביבתו (כולל שלנו) היו על שמם של מלחינים מפורסמים.
"דרך היין" אמנם אכזבה, אבל דווקא ביקור בקניון הגדול של שטרסבורג (כדי לקנות מתנות לנכדים) התברר כמוצלח מאד דווקא בזכות הסופרמקרט הגדול בו סיירנו כאילו היה מוזיאון בפני עצמו.
וזהו. תם הטיול.
הנסיעה לציריך היתה קלה ומהירה, יחסית, המלון ליד שדה התעופה היה מאד נוח (והיה בו מזגן!), וגם המסעדה האיטלקית החמודה Ristorante Romantica מרחק כמה דקות מהמלון היוותה סיום מוצלח לחופשה שלנו.
למחרת חזרנו הביתה לחום ולכל מיני תלאות....אבל זה כבר בפוסט הבא
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
