יוצאת לדרך חדשה

האמת שזה סיפור ישן, כמעט בן שנתיים. אבל לא רציתי לספר אותו עד שלא יהיה לו סוף.

השבוע הוא הסתיים.

הוא התחיל בפברואר 2015, כש-T עבר את ניתוח הכתף הראשון שלו.

בפועל הסיפור הזה התחיל הרבה שנים קודם לכן, כש-T והשותף שלו ע' עשו לעצמם ביטוח אובדן כושר עבודה.

לי תמיד אמרו שאובדן כושר עבודה הוא הביטוח הכי בעייתי שקיים בשוק. וצדקו. כאשר עושים ביטוח שכזה, חשוב מאד, אבל מאד, לתאר במדויק את התפקיד, את המקצוע, את הפעילות שעושה המבוטח במסגרת עבודתו.

אצל T טעה סוכן הביטוח בפוליסה, וכתב שהוא השף של החברה אבל גם המנהל שלה. בפועל זה נכון.

מה שלא היה כתוב בפוליסה, כמובן, הוא ש-T מנהל את החברה מהמטבח, שאין לה עוד שף או אפילו טבח בכיר מלבדו, ושללא כושר עבודתו במטבח החברה בעצם לא מתפקדת.

השותף של T, גם הוא מנהל בחברה - עסק בניהול צוות העובדים הקטן והיעיל שלהם, ניהול המכירות ועסק במכירות בפועל. הם היו חברה קטנה שמבוססת על עבודה עצמית.

כאשר סגרו T והשותף שלו את עסק האירועים שלהם,  לא היתה הכתף הבעייתית של T הסיבה העיקרית לסגירתו, אבל היה לה חלק נכבד בעניין. T כבר אז לא יכול היה לעבוד במטבח לאורך זמן, לא יכול היה להרים דברים כבדים, כאביו הפכו בלתי נסבלים - ובאמת במהלך אותה השנה הוא החליט ללכת על ניתוח, לנסות לאחות את הגידים הקרועים שבמפרק הכתף שלו.

הסאגה מול חברת הביטוח התחילה כבר אז, יום אחרי הניתוח. אז עוד לא ידענו שהניתוח לא  הצליח, שהגיד הסופרספינטוס היה באיכות כל כך גרועה שלא ניתן היה לאחות אותו, ושתפקוד הכתף שלו לעולם לא יחזור לפעילות תקינה. אבל מה שכן היה ברור, הוא שלפחות בחודשים הקרובים לא יוכל T להתפרנס מעבודתו כטבח, כשף, והגשנו תביעה לאובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח נהגה לפי "ספר החוקים הבלתי כתובים" (או שאולי איפשהו הם כן כתובים) של חברות ביטוח. בהתחלה היא פשוט התעלמה מהתביעה. פשוט לא הגיבה.

לאחר עוד כמה חודשים והרבה ניג'וסים נדחתה התביעה בטענה ש-T שיקר בהצהרת הבריאות שלו על מצב הכתף, שכביכול היה מה שנקרא בעגה המקצועית pre existing condition. לקח להם חודשים להשיג את התיק הרפואי מקופת החולים (גם זה לא ברור למה) ורק אז התברר שהוא אמנם התלונן על כאבים בכתף לפני כמה שנים - אבל זו היתה הכתף השנייה בכלל!

בושים ונכלמים לכאורה אבל לגמרי אדישים לטפשות שלהם בפועל,  נשלח T על ידי חברת הביטוח ל"בדיקה" אצל רופאים מומחים מטעמם: אורתופד ורופא תעסוקתי. הם בדקו את T, עברו על כל החומר הרפואי, והחליטו את מה שחברת הביטוח שילמה להם להחליט: לא רק ש-T כשיר לחלוטין לעבוד, אלא הוא היה כשיר לפי הצהרתם כבר שלושה חודשים אחרי הניתוח. וזאת בלי שמישהו מהם כלל ראה את T שלושה חודשים אחרי הניתוח, ולא היו שום ממצאים לכך. מי שעקב כאן בבלוג יכול לזכור שלא רק שבשלב ההוא T עדיין לא היה כשיר לשום דבר, הוא גם היה עדיין על משככי כאבים כה חזקים שהגמילה מהם היתה כמו גמילה מסמים קשים.

על כל דחייה כזאת ערער סוכן הביטוח שלנו (שלזכותו ייאמר, לא נלאה במאמציו לסייע לה מול החברה) ובאיזשהו שלב פסקו בחברה שייתכן באמת ש- T לא יכול לעבוד באופן מקצועי במטבח, אבל ככתוב בפוליסה: הוא גם מנהל - אז שינהל. הוא אינו זקוק לתפקוד הזרוע בשביל זה, אמרו בהחלטיות.

כל מהלך כזה ארך חודשים ארוכים, כאשר איפשהו באמצע שקלו כנראה בחברת הביטוח להגיע לפשרה, וביקשו ש-T יתחייב בכתב שאובדן הכושר יוקצב בזמן. אבל בשלב ההוא כזכור לנו, כשנה לאחר הניתוח הראשון, נכנס  T לניתוח כתף נוסף - להחדרת בלון למפרק הכתף. כל מטרתו של הניתוח השני היתה (ואכן הצליחה חלקית) להפחית את כאבי התופת שהוא סבל מהם לילות כימים. את הקרעים בגידים כבר היה ברור שלא ניתן אי פעם לתקן. הנזק בלתי הפיך, כך שברור היה שלא נראה באופק סיום לאובדן כושר עבודתו כטבח.

לאחר דחייה נוספת על ידי חברת הביטוח פנה T יחד עם סוכן הביטוח לחברת עורכי דין שמתמחה בתביעות נגד חברות ביטוח. הם נכנסו לתהליך של גישור, שבסופו של משא ומתן מייגע ומורט עצבים הגיעו לפשרה שמניחה את הדעת. בפועל T הצליח לנצח בתביעה נגד חברת הביטוח, ולקבל סוף סוף סכום נאה שמכסה, פחות או יותר, את אובדן העבודה בתקופת שני הניתוחים. הוא החליט להסתפק בזה.

בינתיים הוא הרי עשה הסבה מקצועית, התחיל לעבוד כיועץ עסקי - ולכך, תודה לאל, הוא עדיין כשיר 😏

וגם כאן

הביקור של הורי במלוא התנופה ואנחנו מבלים יחד כמה שיותר.

בחמישי בערב אחי השיג לכולנו דרך האוניברסיטה כרטיסים לקיסריה למופע 7 פסנתרים בניהולו וניצוחו של גיל שוחט. 

האמת שבמבט על התכניה נראה לנו שיהיה שם בלגן אחד גדול, לא קשור לכלום - אבל כיון שזו היתה אמורה להיות יציאה משותפת עם הורי החלטנו בכל זאת לקנות את הכרטיסים ולהגיע.

הדרך לשם ארכה שעה וחצי, למרות שזו אמורה להיות נסיעה של כחצי שעה מאצלנו עד לקיסריה. אנחנו לא יודעים להסביר מדוע היה כזה פקק, כי באמצע שום מקום ללא התווספות עוד נתיב, ללא מחלף שישחרר חלק מהרכבים, ללא תאונה או מחסום או עבודות בכביש - פתאום הכל נפתח וכולם התחילו לנסוע כרגיל. הזוי ברמות. 

אחרנו כמובן אבל המופע התחיל גם הוא באיחור (כנהוג במקומותינו, או שגם חלק מהמשתתפים היו תקועים באותו הפקק 😏) כך שלא הפסדנו כלום.

הבאנו איתנו כריות לכולם, אבל עדיין הישיבה ללא משענת (או הישיבה על הרצפה תוך הישענות על מדרגת הבטון שחדרה לי לתוך הגב) הפכה את החוויה לפחות מנוחה. ידענו שכך יהיה בקיסריה, והיינו מוכנים נפשית. 

כשהמופע התחיל נראה היה שחששותינו מתאמתות - כאשר כל 7 הפסנתרים ניגנו יחד על הבמה זה נשמע רע והדציבלים היו מוגזמים לכל הדעות. אבל הפסנתרנים היו וירטואוזים אחד אחד, וכשהם ניגנו שניים או שלושה בלבד (או אחד) היה מעולה. מבין הזמרים אהבתי במיוחד (כמובן) את מתי כספי ושלמה גרוניך, אבל גם מרינה מקסימיליאן ודניאלה לוגסי היו מצויינות. לדעתי רמי קליינשטיין היה מיותר לגמרי שם. 

היה שם ערבוב מוזר של קלאסי וג'אז' ורוק ופופ וארץ ישראל הישנה.....אבל אחלה כשרונות. בסך הכל נהננו מאד והדרך הביתה כבר לקחה חצי שעה כמו שצריך.

למחרת יצאנו למסעדה  כל המשפחה (סושיאל קלאב על רוטשילד בת"א) - ממש לא ממליצה. האוכל היה בסדר אבל השירות היה מזעזע ולקח להם כשעה להביא את המנות מרגע שהזמנו (ולקח גם זמן עד שלקחו את ההזמנה). כששאלנו למה לוקח כל כך הרבה זמן האשימו אותנו שזה בגללנו, בגלל שלא הזמנו מנות ראשונות (?!). המלצרית כל הזמן סיפרה לכל מי שניסה לבקש ממנה משהו (היינו שולחן של 12 איש) שהיא לא במיטבה ושבטח תיכף תלך הביתה (!?). מסכנה, למה לא החליפו אותה במישהו אחר? 

כשקראנו למנהל לברר מה קורה, הוא חזר ואמר שהם צריכים להאכיל 400 איש כאילו שזה מעניין את מי שהזמין שולחן שבועיים מראש. אם אינכם יכולים להיערך לכמות האנשים הזאת אל תקבלו כל כך הרבה הזמנות! המצחיק היה שהזכירו לנו כל הזמן שיש לנו את השולחן רק עד 22:30. האוכל רק הגיע בתשע. התיישבנו בשבע וחצי! 

כשהאוכל סוף סוף הגיע חלק מהמנות היו קרות. החזרנו לחימום חוזר.

שורה תחתונה : לא ממליצה. 

למחרת אירחנו אצלנו בבית את יום ההולדת הרביעי של נשמותק. זה היה ברור שזה מה שיקרה בסוף. בתי תכננה (בלי לתכנן באמת) לעשות לו יום הולדת אצלם בבית למשפחה המצומצמת. היא שכחה שהורי יהיו בארץ, ושזה אומר שצריך יהיה להזמין גם את משפחתו של אחי. היא גם שכחה (?) שהיא חוזרת יום לפני כן משבוע ברודוס. 

T ואני כבר הבנו שבסוף זה ייערך אצלנו. הזמנו גם את אמא של חתני ואחיותיו. רק אחת מאחיותיו הגיעה, עם הילדים, בלי הבעל (שהיה חולה) ובלי האחות הקטנה של חתני (שגם היא לא הרגישה טוב). היה ממש שמח, ממש טעים (בישלנו 3 ימים). נשמותק היה בעננים והיה יפה לראות איך חכמוד מפרגן לו את כל תשומת הלב הזאת. 

בקיצור - סופשבוע עתיר בילויים וחגיגות משפחתיות 

וגם כאן כמובן 

חוזרת ואומרת: אלה באמת קיטורים קטנוניים. אבל אם אתה כבר מציע שירות, למה לא לוודא שהוא עובד?

אני עובדת עם אתר האינטרנט של בנק לאומי וגם עם האפליקציה שלהם בטלפון.

בדרך כלל זה עובד מצוין ואין לי תלונות, במיוחד שזה חוסך ממני ב-98% את הצורך לדבר עם הבנק, שזו סאגה בפני עצמה.

בתחילת כל חודש אני עוברת על כל התנועות בחשבון (של החודש האחרון) ומורידה לטבלאות אקסל לפי תחומים: צ'קים שנפדו, העברות שבוצעו, תשלומים וכו.

אני מוודאה שאני יודעת כל הוצאה (וכל הכנסה) על מה היא שולמה ומתייגת לעצמי אותם לפי תחומים (רפואה, תחזוקת הבית, ביגוד, מתנות, משכנתא, רכב, ביטוחים שונים וכו).

יש לי טבלת אקסל (שקיבלתי עוד כשעשיתי את תכנית "נקודת מפנה" באימושיין, שם למדתי אחר כך גם בקורס מאמנים) שאליה אני מכניסה את הסכומים הסופיים מכל סוג מכל תחום, וכך אני רואה כמה אחוזים מתוך סך ההוצאות אני מוציאה על כל דבר ומה מצב ההכנסות שלי לעומת ההוצאות.

בנוסף יש לי אקסל כזה שנתי בו אני רואה את התמונה הגדולה יותר, כמה ההכנסה הממוצעת שלי בשנה, ההוצאות הממוצעות, וכך אני יכולה לתכנן לי את התקציב גם לשנים הבאות.

מה שמקל טכנית על ביצוע הפעולות האלה הוא כאמור היכולת לייצא את הנתונים מאתר הבנק לטבלאות אקסל.

הפעולה הזאת לא עובדת בימים האחרונים, יש תקלה.

אבל חלילה אין סיכוי שתהא על כך הודעה באתר: משהו בסגנון "לקוחות יקרים, קיימת תקלה זמנית בייצוא נתונים לאקסל". מה פתאום, למה שהם יעשו זאת?

טוב, אז יש להם אופציה של פניה במייל לבנקאי לקבלת שירות.

שלחתי פנייה על התקלה.

חיכיתי.

אחרי כשלוש שעות (אולי פחות) קיבלתי סמס שמחכה לי תשובה מהבנקאי.

באתר חיכתה לי תשובה בזו הלשון: אנא פנה לטלפון .....

טוב, את זה יכולתי לעשות מראש, העדפתי במייל.....

בסדר, אז התקשרתי.

ואז נציגת השירות החביבה נופר, אמרה לי שיש תקלה "לא רק לך" היא הסבירה כאילו הייתי ילדה קטנה.

אוקיי, אז לא יכולתם לכתוב לי את זה בתשובה במייל? הייתי צריכה להתקשר בשביל זה?

שאלתי את נופר החביבה מה הצפי לתיקון התקלה.

אין צפי. "אבל זה לא קורה רק לך" היא הדגישה ואמרה. כאילו שזה אמור לנחם אותי.

טוב, מעקב אחר התקציב המשפחתי יתעכב קצת החודש.......או השנה...או לתמיד

ואגב כשאני כבר באתר הבנק, יש בצד שמאל למעלה כל מיני הודעות אישיות ללקוח.

שמתי לב שאחת ההודעות אומרת שכתובת המייל שלי לא מעודכנת. נכנסתי לעדכן אותה.

לשמחתי ראיתי שהכתובת מעודכנת להפליא, מספר טלפון אחד לא היה מעודכן אז עדכנתי אותו.

ואז לחצתי "שמור".

המערכת עיבדה את הוראתי ואז הוציאה לי הודעה שזמנית השירות הזה לא עובד.

עכשיו נזכרתי שגם בפעם הקודמת שניסיתי לעשות את זה הוא לא עבד. זמנית. איזה צירוף מקרים!

ואז נזכרתי שלפני כמה חודשים הציע לי האתר שירות "ירוק" - קבלת כל דפי הבנק במייל במקום בדואר.

קפצתי בשמחה על המציאה, נרשמתי לשירות.

התחילו להגיע לי למייל הודעות דוא"ל ריקות. ריקות! לא היה בהן שום תוכן.

גם אז פניתי עם תקלה. לא הבינו מה אני רוצה.

ביטלתי את ההרשמה לשירות הירוק. יאללה, לעזאזל כדור הארץ, בזבזו עלי ניירות כל חודש, למה לא?

בקיצור - טוב לא ממש בקיצור - אשת המחשבים שבתוכי עדיין חיה ובועטת מתביישת בשם אנשי המחשבים של הבנק הזה, שככה מוציאים מוצר לא לגמרי מבושל או מדובג (מלשון באגים - debug) בלי להניד עפעף.

והלקוחה שאני מקטרת שפעולות קטנות ולכאורה לא ממש מסובכות, בלתי ניתנות לביצוע, וגם לא בוער לאף אחד לתקנן.

וגם כאן כמובן