אני יודעת שאני חופרת עם העניין הזה אבל באמת באמת שאין על הדבר הזה: clearway, שיחת הכנה
שיחת הכנה לכל דבר.
לשיחה עם מישהו אחר
לראיון עבודה
לארוע, נסיעה....הכנה לכל דבר כמעט.
אני עושה זאת המון, בעיקר לחברי מהקורס. אנחנו עושים זה לזה לקראת ....מצגות, אימונים, שיחות עם בני משפחה....
עשיתי פעמיים לזרים מוחלטים (זו שיחה שמתנהלת בדרך כלל בטלפון) שהפנו אלי מבית הספר לאימון...
עשו לי לקראת שיחות היכרות עם חברי ובני משפחתי ולקראת אימון ראשון עם מתאמני הראשונים
ובכל פעם מחדש אני מתפעלת מהדבר הזה. clearway
היום הגיעה אלי מתאמנת שיש לה מחר בחינה מאד מאד חשובה.
וכבר כאשר היא קבעה את האימון להיום, יום לפני הבחינה, חשבתי לעצמי שאציע לה לעשות clearway באימון הזה.
ומסתבר שזה בדיוק מה שגם היא תכננה לבקש.
שיחת ההכנה בשיטת סאטיה* זו שיחה שמתמקדת בהוויות.
לא "מה אעשה" או "מה אגיד" אלא "מי אהיה". ואיך זה יבוא לידי ביטוי במציאות.
בהתחלה שאלתי אותה מה שלומה. בלי קשר לבחינה. מה שלומה היום, עכשיו , ברגע זה.
אחר כך שאלתי איך היא לקראת הבחינה.
שאלת ה"איך את" מדברת על מצב רוח, הלך רוח, רגשות, מחשבות.
למשל תשובות כמו "מתרגשת" וגם "לחוצה"
חשוב שהאדם יתבונן פנימה ויספר לעצמו איך הוא לקראת השיחה/ארוע וכו.
השאלה הבאה היא "מה את חשה". זוהי שאלה לגבי התחושות הפיסיות, מה שקורה בגוף כאשר היא חושבת על הבחינה הקרבה.
תשובות כמו לחץ בסרעפת או בחילה תארו את הלחץ, את הפחד אפילו. אבל היו גם תחושות נעימות בחלק העליון של החזה משני הצדדים, קרוב לכתפיים. תחושות שתוארו כ"טווס" או "פרפרים". תחושות שביטאו סוג של התרגשות שלא היתה דווקא שלילית
השאלה הבאה קשורה לדאגות, לחששות לקראת הבחינה (או השיחה).
בשאלה הזו הכוונה לפרט אחת לאחת את כל הדאגות וכל החששות שיש לה מהשיחה/בחינה/ארוע הקרב.
אז כמובן תשובות כמו "כשלון" אבל גם מעבר לכך. מה יהיה אם אכשל? מה אעשה עם עצמי? מה יגידו עלי כל אלה שמצפים ממני?
במה אעסיק את עצמי בחודשים הקרובים עד למועד הבחינה הבא והאם יהיה לי בכלל כוח לשבת שוב חודשיים וללמוד מחדש בלי להתחרפן?
האם בבחינה עצמה אאבד פתאום את הריכוז? האם אשכח את הכל, יהיה לי בלאק אאוט?
ועוד ועוד
המטרה היא לפרט את הדאגות - ולשים אותן בצד.
השאלה הבאה עוסקת במטרות. וכאן חשוב להבחין בין התוצאות הרצויות של השיחה / בחינה / ארוע לבין מטרות שקשורות לאופן בו אקיים את השיחה /בחינה / ראיון / ארוע וכו.
כלומר ברור שהמטרה שלה היא לעבור בהצלחה את הבחינה. אבל מעבר לכך יש לה מטרה להיות נוכחת, ורגועה, ולזכור את כל הטיפים שלימדו אותה לקראת הבחינה ולא להתבלבל מניסוחים מטעים של השאלות...
במקרה של שיחה עם אדם אחר חשוב כאן לשים את היחסים לפני התוצאות.
לבוא לשיחה ביושר, עם מטרות ברורות ומוגדרות אבל ללא מניפולציה. הפילוסופיה מאחורי זה אומרת שאם אתה לא מסוגל לבוא נקי לשיחה ולשים את היחסים לפני התוצאות, עדיף לא לקיים אותה בכלל. זה לא אומר לוותר על הרצון שלך. אבל זה אומר להיות נקי וישר.
לאחר ששוטחים את המטרות, מתחילים להתכוונן נפשית. בוחרים הוויות. הלך הרוח שבו אנחנו מתכוונים להיות במהלך השיחה / בחינה וכו.
דבר ראשון בוחרים ערך או תרומה שנביא לשיחה.
הערך הזה הוא הווייה (כמו קשב, קבלה, חמלה, נדיבות או גם מיקוד, יושר, ישירות, נוקבות ועוד) - שאמורה להוות מטריה שתישרה סביב הפגישה / בחינה / שיחה /ראיון / ארוע....
לבחינה שלה בחרה המתאמנת שלי את הריקות. זוהי הווייה שמהותה לבוא ללא שיפוט, ללא דעה קדומה, נקי ובלי להתייחס לרעשים (פנימיים וחיצוניים) שעלולים להסיח את דעתה.
לאחר מכן בוחרים עוד 3-5 הוויות למשך השיחה /בחינה.
היא בחרה להיות רגועה, ממוקדת / מרוכזת, קשובה (לעצמה ולבחינה) וגם חייכנית.
אחר כך מתארים כיצד תיראה כל הווייה במציאות. איך היא כשהיא רגועה. איך זה בא לידי ביטוי במציאות.
במקרה של שיחה עם אדם אחר זה גם - את מי בן שיחך פוגש כאשר את רגועה. כאשר את חייכנית. כאשר את קשובה ומרוכזת.
וכאן היא באמת הצליחה להתבונן פנימה ולהבין איך היא מביאה הוויות אלה לידי ביטוי במציאות. איך היד שלה מתכווצת עד כאב כאשר היא מרוכזת, ואיך הכתפיים שמוטות כאשר היא רגועה, איך הנשימה שלה - סדירה, רדודה ואיטית...
איך החיוך שלה גורם התרחבות של הפנים ופתיחה של ערוצים בגולגולת.......וכולי
בשאלה הבאה אני בודקת מה עלול להוציא אותה מההוויות שהיא בחרה. במקרה של שיחה עם אדם אחר הרבה פעמים אלה דברים שהאדם האחר נוהג לומר, דרך התבטאותו, או הפרעות חיצוניות למשל.
בבחינה עלו חששות מכך שמישהו שיישב לידה יאכל במבה בזמן הבחינה, או שאלה קשה במיוחד שתוריד לה את הביטחון פתאום ועוד.
ואז אני שואלת איך בכל זאת היא תחזיר לעצמה את ההוויות שהיא בחרה, וכאן היא בחרה לשנן את ההוויות שהיא בחרה לפני הבחינה, לעצור ולנשום בכל פעם שהיא מרגישה שהיא יוצאת מהקשב, ריכוז, רוגע וכו. במקרה קיצוני היא תקום ותלך לשירותים, תרחץ פנים...בקיצור, תעשה reset לעצמה כדי לחזור להווייות.
בשלב הזה בשיחת הכנה לשיחה עם אדם אחר, עושים סימולציה. המאמן משחק את תפקיד האדם האחר (בוס, בת זוג, ילד, לקוח וכו) ומתקיימת סימולציה של השיחה המתוכננת. למרות שהמאמן לא מכיר את האדם איתו מתוכננת השיחה, המתאמן סיפק לו כבר מספיק מידע (עם המטרות, דאגות, בחירת ההוויות) כדי שהוא יוכל לשחק את התפקיד לא רע.
בסימולציה יכולים שני ה"שחקנים" מייד להרגיש האם ההוויות באות לידי ביטוי והאם יש בעייה במוכנות לשיחה.
לעיתים, אם המתאמן לא מצליח לקיים את השיחה כפי שתכנן, עושים סימולציה הפוכה. המאמן משחק את תפקיד יוזם השיחה, והמתאמן משחק את האדם השני. ואז חוזרים לסימולציה המקורית.
השאלה הבאה היא: מה תהיינה התוצאות של הבחינה / שיחה במציאות הפיסית. כלומר - כיצד ניתן יהיה למדוד את התוצאות.
התשובות יכולות להיות כמובן - אקבל את התפקיד / העלאה בשכר, אעבור את הבחינה (אעבור בהצטיינות את הבחינה), הוא יסכים למה שביקשתי וגם תוצאות כמו "אני ארגיש מאושרת" או "הוא יגיד לי שהוא שמח שקיימנו את השיחה" אפשריות כאן. אלה תוצאות שאפשר למדוד אותן.
במקרה של הכנה לבחינה אין צורך בסימולציה כמובן, והשאלה הבאה ששאלתי היא:
האם את מרגישה שאת מוכנה ? וגם : מ-1-10 עד כמה את מוכנה?
לפעמים זה הרגע בו המתאמן מבין שהוא כלל אינו מוכן ומחליט לא לקיים את השיחה.
לפעמים המאמן הוא זה שמחליט שהמתאמן עדיין לא מוכן לשיחה, וזו הפעם היחידה בעצם שהאחריות למוכנות היא על המאמן. ה"קלירר" במקרה הזה.
גם במקרה שהמתאמן אינו מוכן, לעיתים אין ברירה אלא לקיים את השיחה. במקרה זה עדיין טוב שהתקיימה שיחת ההכנה, ה-clearway כי עדיף לגשת ככה לשיחה מאשר בלעדיה.
בכל מקרה שהמתאמן אומר שהוא מוכן אבל פחות מ-10, אני שואלת מה חסר לו כדי להגיע ל-10
המתאמנת שלי אמרה שהיא מוכנה 10, ושמאד מאד עזר לה שעשינו את שיחת ההכנה - זה עזר לה להרגע מהדאגות ולהיכנס להוויות ולהיות באמת מוכנה נפשית, לא רק מבחינת הידע בחומר.
בקיצור היה מצוין
וכמה דקות אחרי שהיא הלכה התקשר מתאמן נוסף וקבענו שיחת הכנה גם עבורו, לקראת שיחה עם מנהל השיווק אצלו במפעל.
בקיצור - נחת. סוף סוף.
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
)...וזה כנראה התפתח והתדרדר עוד יותר. כשהיא התקשרה אלי עשרים דקות מאוחר יותר, היא התנצלה שוב ושוב שלא הודיעה בבוקר ושיש לה כנראה דלקת ריאות. היא כמובן אמרה שתשלם על הפגישה שלא קוימה אבל לא אקח ממנה כסף. מחלה זו מחלה. עם כל הכבוד להסכם ביננו ולכלל שיש להודיע 24 שעות מראש על ביטול או שינוי, לא מרגישה שאני יכולה לקחת כסף ממישהו שלא הגיע בגלל מחלה. מצד שני היא היתה חולה כל השבוע....היא לא חשבה שזה הגיוני שהיא לא תגיע בראשון? לא יודעת. 
