תחייך , הכל לטובה :)

בימים  האחרונים יש מן סוג של אווירה עכורה בב"ש.

אין אנשים ברחובות , בקושי יש בבניין עצמו , והאוויר מריח מפחד.

אם אתם בטווח הירי בימים האחרונים , בטח גם אתם מבינים על מה אני מדברת.

על הצביטה הזו שמרגישים כשיש אזעקה , למרות שידעתם שתהיה , וידעתם שאתם מוכנים.

אז אנחנו אף פעם לא באמת מוכנים.

כשגילגלתי את הגלגלת בעכבר בפייסבוק ביום בו הייתה אזעקה בת"א ... וואו

כל סטטוס , אבל ממש כל סטטוס דיבר עליו.

אני יכולה להין איכשהו למה אנששים מתעצבנים , הרי עד שלא היה איום על ת"א הממשלה שמה עלינו זין.

וברגע שקורה פיפס שם הם  התעוררו ובסוף אנחנו גם סובלים מזה הכי הרבה.

האדישות שלהם היא שהכי הורגת אותי - מעבר לכך שהם הריצו אינספור בדיחות על הדרום לפני , אני רואה שת"א כותבים דברים בסגנון "אזעקה , אבל למה לי לברוח מבית הקפה? " (אמיתי לגמריי)

אז ביון דקה לשעה , וליום , השגרה שלי בזמן האחרון היא לצאת לחדר המדרגות.

וזה מזעזע לשמוע לא רק אזעקה אחת ובום אחד , אלא לשמוע 2-3 אזעקות ברצף ומטח של כ10 טילים שמתפוצצים לנו מעל הראש.

ובנוסף החבר שמתגייס ביום שלישי.

כאילו .... הם לא בחרו זמן יותר טוב לטילים שלהם?

הוא ישן אצלי ... ואנחנו כל כמה דקות קמים לאזעקה , ולא רק שאני בקושי רואה אותו בבית , אני גם בקושי אראה אותו בשנה וחצי הקרובות.\

פשוט , בע עליכם עזה.

שבת שלום