רושמת בתוך יומן מסע

מפגש לפולין 1#

אז היום היה המפגש הראשון לפולין- טוב כמעט הראשון היה לנו אחד לפני החופש בו הסבירו לנו מה נעשה במפגשים, מי ירצה בכל מפגש וכזה. עשינו קולאז'ים של –מה נראה לנו שנראה בפולין מחוץ ומתוך הגטאות על החיים שהיו והחיים שנעלמו כלא היו.

היום במפגש המורה שלנו להיסטוריה (לשעבר) הרצה לנו על הגורמים לאנטישמיות –על הנצרות ועל כל התורות המדעיות שהובילו לשנאה הקשה הזאת נגדנו עד שהרעיון להרוג את כולנו לא נראה להם כל כך מופרח- עד כמה שאירוני הדבר.

הוא הרצה והרצה למשך של 3 שעות ברצף ואני בספק בלי קשר לרמת העניין של הנושא וכושר הרטוריקה של המורה אם זה בכלל אפשרי ואנושי להישאר בריכוז ככה כל כך הרבה זמן ברצף.

אחרי הפסקה קצרצרה הוא דיבר איתנו על יהדות פולין, על החלק היחסית קטן שהיו מתוך כלל האוכלוסייה ועל היחס אליהם כטפלים/

אבל כל זאת לא השתווה לשני משפטים שהמורה שלי אמרה : "כולם זוכרים את מליוני היהודים שמתו בשואה- שישה מליון יהודים מתוכם חצי מליון ילדים יהודיים אבל זה לא הדבר היחידי שמת- כל ההיסטוריה, הספרות, כל התרבות של יהודי פולין מתה איתם"

זה תפס את תשומת ליבי. כן המספר הכולל, שישה מליון הוא ענקי ואכזרי ובלי נתפס אבל החשוב באמת זה מי שהיה כל בן אדם ובן אדם ועד כמה הוא חסר בעולם הפנימי שלו, מי שהיה ומה שיכל להיות.