לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

יומנה של אומפה-לומפה.



Avatarכינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

7/2013

Day Two.


HELLO THERE!
אני עדיין רוצה את הצמידים. מאוד מאוד מאוד.
יום 1 | יום 2 | יום 3 | יום 4.
-
מכירים את הרגע האדיר הזה של הארה מנטלית של איזה פוסט מקורי לעשות לבלוג, סתם רעיון מדהים שבא לכם פתאום לראש?
טוב, זה קרה לי שלוש פעמים. מה קרה בשלושתן? שכחתי את הרעיון! הולי קאפקייקס, הרגשתי כל כך קרובה להברקה ואיבדתי את זה.
אני שמחה שאת היום הזה לא שרפתי על יוטיוב. שיחקתי גם עם האחים הקטנים, יצאתי לטייל במערב ראשון עם המשפחה וכרגיל שטפתי את הכלים שלכלכתי.
כתבתי הגשה לתחרות כתיבה (הכתיבה הראשונה שלי בחופש הזה. וואו, זה עצוב. אוף), פשפשתי בטאמבלר המוזנח שלי, והייתי ביוטיוב רק כדי לשמוע את shouldn't come back וnever been hurt (שבזמן האחרון לא יצא לי לשמוע הרבה, אגב.)
זה היה כביכול יום עמוס אבל הוא הרגיש לי קצת מבוזבז, כמו כל הימים בחופש הזה. לא שאני לא מעריכה את הרגעים הקטנים עם האחים הקטנים או המשפחה!
זה גם לא ש׳חברות׳ (או מה שהן לא יהיו בשבילי) חשובות יותר. אני פשוט רוצה לעשות משהו החופש, משהו שכל פעם שאני אסתכל אחורה ואגיד, ״וואו, אני לא מאמינה שעשיתי את זה.״ או ״זה היה הקיץ הכי טוב בחיים שלי, סוף סוף עשיתי משהו משמעותי.״
אני. רוצה. לחיות!
נמאס לי להיות במסגרת, זה מעייף ומשעמם.
אולי אני סתומה שנואמת לכולם ולא תהיה זו שתשבור את השגרה שלנו,
אבל אני קוראת לכל המשועממים שבינינו לקחת קרטון גדול, לרסס עליו בספריי בצבעי ניאון ״אומפה לומפה״ ולצאת לרחובות למרות שאנשים ייסתכלו עליכם כמו דבילים גמורים! מי איתי?
לא, עזבו. השעות בהחלט משפיעות.
אני הולכת לישון.
-
עריכה – האהא! נזכרתי בעוד משהו!
רציתי לספר שציירתי על היד את הלב של הלובאטיקס ❤
אולי זה קצת פתטי… אבל הוא בדיוק יצא בטעות מעל כמה, אממ… ׳שריטות׳ על היד.
-
מזל שכתבה בתגובות של הפוסט הקודם? נתערב על המעט כבוד עצמי שנשאר לי שהפוסט הזה שינה את דעתך לגביי ;)
אוקיי עכשיו לישון.
LATER LADS.
נכתב על ידי , 14/7/2013 00:20  
קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט חדש עם עדכון + המחשבות ההזויות שלי שתקועות בעבר O.O


❤ Heyya Darlings
אז היום נשמתי עמוק וביקשתי מאבא (לאחר התלבטויות רבות של לשאול-או-לא-לשאול, זה עניין גדול בשבילי! 0:)
שיזמין לי באיביי צמידים ששווים 40₪ ביחד ואני אחזיר את הכסף.
רציתי לקנות 4 צמידים - 3 מהם זה חבילה של צמידים מדהימיםםםם של אהבת חיי, ברונו מאוהב
והייתי הולכת על צמיד אחד כי שלושת הצמידים זהים, אבל זאת הייתה חבילה ולא היה בבודדים.
והאחרון הוא צמיד מהמם של דמדמ המדהימהההה! ♥
אוח, כמה שאני אוהבת את הבנאדם המדהים הזה!
שקלתי לקנות שרשרת של הסמל של דוקטור הו (DW), אבל היא פשוטה מאוד ויקרה יחסית,
ואני יכולה להכין מפימו כזאת בעצמי (חוץ מהעקומה שכבר הכנתי ולא יצאה טוב במיוחד, אבל נשכח אותה.)
אולי הייתי צריכה לנסח יותר טוב את הבקשה, כי הוא אמר שעוד 4 ימים, אם עדיין ארצה את הצמידים הוא יזמין.
ואני נחושה בדעתי לקבל אותם, SO…
יום 1 | יום 2 | יום 3 | יום 4.
-
שוב שרפתי את היום, כמו כל יום בחופש, על היוטיוב.
עוד funny moments של ברונו, עוד הופעות חיות של דמי (אגב, מצאתי את הדרך שהיא מתבלבלת במילים בהופעות שלה מאוד חמודה.)…
ואז שמעתי את shouldn't come back. משום מה התחלתי לחשוב על הפר׳ח [לכל הקוראים החדשים, הוא סוג של ערס. היינו חברים טובים מזמן. אבל זה היה מזמן מאוד. לפניי שהוא התערסס(?) ונפרדנו לדריכנו. כן, גם היינו חברים-חברים. אבל הוא דפוק. ועכשיו אני שונאת אותו כי הוא מטומטם וערס ובריון.]
אני קצת מתגעגעת לזמן שלפניי שהוא התקלקל. ואני יודעת שעמוק-עמוק בין האלבומי תמונות במחשב שוכנת תמונה אחת שאנחנו כורכים את הידיים סביב הצוואר אחד של השני ומחייכים חיוך ילדותי כשאיפה שהיו אמורות להיות חלק מהשיניים הקדמיות שלנו, היו חורים עקב שיני חלב שנפלו.
לא יודעת, זה סתם זיכרון מתוק מכיתה ב׳, שנתיים לפניי שהוא השתנה. שנתיים אחר כך הוא היה בסדר בהתחלה, וקיבלתי חיבוק כל כך משמעותי ממנו אז. ואז הוא השתנה ו״התמסחר״ ונהיה מקובל ואני נשארתי מאחור. אני לא רוצה להרוס לי את החיים עם ״מה אם הוא היה נשאר החבר הטוב והנאמן שלי ואיך עכשיו הכל היה שונה״ כי זה רק גורם לי לסבול. ובכלל, אני מסתדרת מעולה בלעדיו. ואני די בטוחה שאם הוא ואני היינו נשארים חברים טובים אני הייתי הופכת לאחת מזונות השכבה והוא היה נשאר ערס, מה שממש לא מקובל מבחינתי כי לא משנה מה, אני לא ארד לרמה של הפרחות האלה.
אז פר׳ח יקר (או שלא), התקופה שלך בחיי תמה. ותאמין או לא? אני יותר מבסדר עם זה מוציא לשון
-
טוב, אין לי עוד מה לכתוב לכם. תנו לי להיזכר ואני אחזור אליכם עם המחשבה הזו ;)
SEE YA! ♥
נכתב על ידי , 12/7/2013 21:37  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט חדש עם עדכון על המצב עם ההוויאן + מצוקת קריאה! >:


אומפה כאן וזה הזמן לעשות בלגן! לשכב על המיטה באפס מעש.
אז שלחתי להוויאן סמס, נחושה מאוד שאם הוא לא יענה לי לא יהיה אכפת לי.
והוא באמת לא ענה. והאמת? לא אכפת לי! מוציא לשון
הוא חושב שכל פעם שהוא ישלח לי הודעה אני אקפוץ על הטלפון ואענה? חחחח לא.
כמו שהוא חופשי מסנן את ההודעות שלי, ככה אני אתעלם משלו.
-
בעניין אחר, התחלתי לכתוב היום פאנפיק של דייל ^^
וזה אדיר כי הייתי Diall shipper אבל עוד לא יצא לי לכתוב סיפורים שלהם.
בדרך כלל בת דודה שלי מדברת איתי בשעות האלה, אבל עכשיו היא בחו״ל אז אני מסתפקת במסך ריקני של אייפד.
כן… לפעמים אני מרגישה קצת בודדה.
אני גם כתבתי תקציר לסיפור חדש שאני אעלה לבלוג סיפורים לאחר תום הסיפור הנוכחי,
שהפרק האחרון שלו שמור לי בטיוטות, אגב <:
ואררררג! ספריה ארורה!
אני בתמימותי הלכתי לחפש לי ספר לקריאה כי ספרים הפכו להיות הסם שלי בזמן האחרון ואני חייבת לקחת איתי ספר טוב בהישג יד,
אבל את כל הספרים היקרים מהרשימה שלי כבר השאילו, ואני נאלצתי לעבור מן קרב מבטים סמוי עם הספרנית. יאי.
רק בסוף, כשכבר הזמנו מעלית כדי לחזור רצתי למדף הספרים הקרוב ושלפתי את ״מסע בין כוכבים״ הראשון. רק כי אני לא יכולה בלי ספרים ולא רציתי לצאת בידיים ריקות מהספריה המעצבנת. יכולתי לקחת גם את פרסי ג׳קסון השלישי, אבל החלטתי שאני לא אהרוס לי את הסדרה הזאת, לא משמה מה.
עוד לא התחלתי לקרוא. האמת שלא ממש התרשמתי. אני כן שופטת ספרים לפי הכריכה, אבל כשאין משהו אחר לקרוא אני קוראת מה שיש.
אני מחכה שאשבר וארוץ ל״מסע בין כוכבים״, כדי לפחות לנסות לקרוא ולא לשלול ישר. אני באמת רוצה כבר לקרוא לאחר יומיים מפרכים בלי קריאה.
-
אני רוצה להזמין מאיביי צמידים של ברונו וצמידים של דמי שאני רוצה כבר זמן מה ואני פשוט מאוהבת בהם.♥
בהתחלה זה לא היה לי כל כך דחוף, אפילו חשבתי על זה כפנטזיה שאני אדחיק עד שאקח את זה לידיים מתישהו,
אבל בביקור תמים בקניון הזהב הוארו עיניי למראה צמיד של וואן דיירקשן! אני לא מעריצה שטחית שלהם, אבל אני כן אוהבת אותם והמוזיקה שלהם (או דיירקשנית, בקיצור.) ולקחתי את הצמיד היפהפה ב10₪ שלי איתי. ועכשיו אני אובססיבית לגביי צמידי גומי!
ועוד מושא שמתקשר לצמיד שקניתי, מדייפעם אני אעשה פוסט תמונות עם תמונות של דברים שקניתי לאחרונה…
בקרוב יהיה כזה לראשונה והצמיד, עם עוד דברים מרודוס (כן הייתי שם בתקופה שלא עדכנתי פה) והעליונית מאיביי יופיעו בפוסט.
-
חפרתי מספיק.
צ׳או ❤
נכתב על ידי , 10/7/2013 23:05  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

2,369
הבלוג משוייך לקטגוריות: החנונים , סיפורים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליומנה של אומפה-לומפה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יומנה של אומפה-לומפה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)