מניע אישי, או ידוע בשמו בישראל "אינטרס", הינו כמו שעון מעורר פנימי במוחינו אשר מתריע כי זה הזמן לחשוב טיפה על עצמינו. בעולם שקשה לשרוד בו בשל מועקות סביבתיות וחוסר התייחסות כללי מהעולם כלפינו, אנו נאלצים תכופות לחשוב בשביל עצמינו, למענינו, עבורנו. על כן, אינטרסים כאלה או אחרים הפכו לשכיחים בחיי היומיום וכל אחד החל לפעול באופן בלעדי רק למען עצמו. טוב, כמעט.
סט ראשון:
אגואיזם:אגואיסט
מה הופך אדם לחברתי יותר? לטוב יותר בקרב אנשים ולמענם? אפשר להעלות מספר היבטים לעניין, אך דבר אחד בטוח: אגואיזם אינו מועיל לתדמית של אדם בקרב הסביבה. אגואיזם, ידוע יותר בשמו "אנוכיות", היא תכונה של אדם לפיה הוא שם בראש סדר עדיפויותיו את טובתו האישית, קרי: מחשבותיו, צרכיו והוויתו. אגואיזם הוא לא רק האגוז הכי קטן ומכונס בעצמו, אלא זה שהכי קשה מבין שאר הזרעים צפופי הגרעין. לעומת תכונות אחרות בשק האיפיונים של האדם, אגואיזם הוא תוצר של מחשבות מכונסות בעצמן ושל נתק מהסביבה והוא מוליד התבודדות מין החברה והרס התכונות האחרות ששוכנות בקרב אותו אדם. אגואיסט, ידוע יותר בשמו "אנוכי", הוא אדם אשר החליט כי צרכי החברה אינם הולמים את אישיותו וכי הוא מעדיף לפעול למען עצמו ולמען קיומו. לא ניתן לומר על אדם שכזה כי "אין תוכו כברו" כשם שאותו אדם משקף את מחשבותיו המנכרות והחשוכות מהיבט חברתי בהתנהגותו, מבלי שיעבור דרך מסנן פנימי למען התחשבות בצרכי הזולת. אגואיזם יכול להאפיל על שאר תכונותיו של אותו אדם, כמו שנאמר "לא מדבשו ולא מעוקצו".
סט שני:
אלטרואיזם:אלטרואיסט
האם אדם שפועל למען החברה משמע שהוא אדם טוב יותר? האם עזרה לחברה יכולה לתרץ התנהגויות בוטות או קיצוניות? אלטרואיזם בהחלט מצטייר יפה, אך האם אימוץ היבט זה מעידה על תוכו של האדם באופן שאינו משתמע לשתי פנים? אלטרואיזם, ידוע יותר בשמו "זולתנות", הינה "השקפה מוסרית לפיה אדם מתאים את התנהגותו על פי אינטרסים של בני אדם אחרים, רוחחתם ואושרם"[אנציקלופדיית ynet]. השקפה פילוסופית זו, אשר מבטאת את תכונת העזרה לזולת בצורה כה מובהקת, תלויה בהגדרת המושג "מוסר" וכן בהגדרה של "עזרה". מהו מוסר טוב? האם מעשה שאני עושה עבור אדם בחברה אחת נחשב למעשה פוגעני בפורומים אחרים? אלטרואיזם אמנם משקפת את הרצון לעזור לזולת ולהכיר בצרכיהם, אך האם זה אומר שכל דבר שנעשה למען הסביבה ייתפס כזולתנות לשמה? אלטרואיסט, ידוע יותר בשמו "זולתני", הינו אדם אשר שם כנגד עיניו את צרכי החברה ומתאים את אופיו והתנהגותו למען אותה תכלית. האם אדם כזה הוא אדם ריאלי? האם אדם כזה יעמוד במבחן המציאות? יכול להיות אדם שעושה למען החברה ואין לו התעניינות באינטרסים? זה אירוני במקצת, שכן זהו ניגוד אינטרסים של המוח: "לעזור לאחרים, אך לא לעזור לעצמך?". לאניות דעתי, אדם שכזה לא יישרוד ולו יום אחד בעולם האינטרסנטי שבו אנו חיים. הסיבה? שפיות, ירידה בביטחון העצמי, ראייה עצמית כנחות ביחס לאחרים, הקדשת הוויתך למען הוויה של אחרים - כל אלה בזמנם ישחיתו את יכולת הפגנת הערבות ההדדית של "האדם האלטרואיסט הפשוט" והוא ייכשל בכל דבר שקשור לקשרים בין אישיים.
סט שלישי:
אחד בשביל כולם:כולם בשביל אחד
אגואיזם ואלטרואיזם הינם ניגודים מושלמים אחד של השני, אך מתוך הניגודים נולדות ההשלמות: אלה שזורים באלה, תכונה אחת במינון כזה והשנייה ברמה שונה. שתי התכונות הללו יכולות ואף רצוי שייתקימו בכל אחד ואחד מאיתנו: האנוכיות למען האינטרס האישי ולמען שמירת השפיות והווית הקיום שלנו בעולם בכלל ובחברה בפרט והזולתנות למען איזון האנוכיות וגם למען ההתערות בחברה. כששני אלה פועלים זה לצד זה ולא זה מול זה, הם משלימים את עצמם בצורה הרמונית, כאילו שני הקיצונים הללו מעולם לא היו קווים מקבילים; שני האיפיונים משולבים זה בזה ביותר מנקודת חיתוך אחת והאזורים שנוצרים בין שניהם מהווים נתח מהאופי של האדם. כמו שמינוס כפול מינוס ייתן פלוס, ככה קיצון כפול קיצון נותן איזון. שתי התכונות הללו יכולות להתקיים יחדיו באדם בלי להשחית את מחשבתו ולהרוס את שפיותו.
סט רביעי:
אינטרסנט:מתחשב
באופן טבעי, אנשים משייכים את האנלוגיה הזו לאנולוגיה "אגואיסט:אלטרואיסט", אך זה לא לגמרי נכון: בעולם כמו שלנו, לכל אחד כמעט יש מניע ואין אדם אחד אשר אינו עושה למען מישהו 'טובה', קרי מגלה אלטרואיזם קל, מבלי שיירצה לקבל משהו בתמורה ואדם אגואיסט מתחשב בטובתו האישית כי הרי: "אם אין אני לי, מי לי?". לעומת שני הקיצונים ששמם: "האנוכי, הזולתני ומה שבינהם", 'אינטרסנט' ו'מתחשב' אינם מבטאים את אותו קיצון באישיות כמו אדם אגואיסט ו/או אדם אלטרואיסט. לכולם יש אינטרסים אישיים, ושלא יעבדו עליכם. כולם מחפשים את הדרך בה יוכלו להתקיים בחברה מבלי שישחיתו את הוויתם כליל. ממש כמו שחברות התעופה קוראות בקול: "במקרה חירום, אנא שימו על עצמיכם את מסיכות החמצן טרם תשימו על ילדיכם או מי שיושב לצידכם". אך עם זאת, אדם אינטרסנט יעשה הכל למען השגת מטרתו, גם אם זה לדרוך על אנשים כשם שאדם מתחשב לעיתים שוכח מעצמו בעת עזרתו לאחרים. על כן, הנוסחה הפשוטה שחכמים ממני הצליחו לרקוח: תהיו אנשים עם אינטרסים אישיים, אך תחשבו גם על הזולת ועל החברה, על האנשים הכי קרובים אליכם.
עזרה לזולת הינה ערבות הדדית. חשבו על עצמיכם, אך אל תזנחו את יקירכם ואת החברה אשר מקיפה אתכם. פעלו למענם כשם שאתם פועלים למען עצמיכם. תראו נכונות. תהיו מעורים בחברה. תגלו אכפתיות, אל תהיו אדישים - לא לעצמיכם ולא לסביבתכם. לפני שנהרוס את עצמינו, תעצרו לרגע וחשבו: האם עשיתי משהו למען מישהו היום? האם התפנתי לדברים האישיים שלי? האם מצאתי פנאי בחיי וייחסתי חשיבות לאינטרסים שלי? האם אני יכול להיות זה שיעשה את השינוי?
השינוי מתחיל בקטן - אמצו לחיקכם את ההיגד "אל תירקו לבאר ממנה אתם שותים", כלומר: אל תפעלו כנגד האנשים שביום מין הימים יכולים לעזור לך בשעת צרתך, ואת הציטוט מהתנ"ך: "שלח לחמך על פני-המים כי ברוב הימים תמצאנו"(קהלת, י"א:א'-ב') - תהיו אדיבים היום למישהו - וביום מין הימים, כמעין בומרנג של מעשים טובים, מישהו יהיה אדיב עבורכם וככה הגלגל ימשיך להתגלגל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אשף הסודות גמביט