לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...And here, at last, I discover a strange truth


"בדיוק כך! לא הבחנת, אף על פי שעיניך ראו הכל. וזו בדיוק הטענה שלי. אני, למשל, יודע שישנן שבע-עשרה מדרגות, כיוון שגם ראיתי אותן וגם הבחנתי בהן." -שרלוק הולמס; שערורייה בבוהמיה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2012

מה עושים כשקר לא מקור?


אני כותב את הפוסט הבא בידיים רועדות.

קר לי - ולא בגלל שישנן רוחות עזות בחוץ.

קר לי כי הגוף שלי מבין שהנפש מתמודדת עם מעמסות כבדים והוא שולח לי אותות אזהרה: "חאלס! תירגע עם כל הלחץ הזה!"

אני לא פואטי בשיט בפוסט הזה. הכל אמיתי. הכל כנה. הכל מכוון.


בימים האחרונים ניסיתי להיות בסדר.

פייר? ניסיתי.

להגיד שחשבתי על כל מילה שכתבתי כי ידעתי שאין משם דרך חזור? חשבתי.

להגיד שניסיתי לחשוב על כל תסריט - אפילו הנוראי מבין כולם - שיכול להתגולל מן הסיטואציה כבדת המשקל הזו? ניסיתי לחשוב.

להגיד שלא הלכתי על הימור בעיוור, אלא מתוך שיקולים וקריאת השטח ועשרות שיחות מסביב במטרה לרחרח? לא הלכתי על כך.


אבל הצורה שבה דברים התגלגלו. הצורה בה דברים השתנו. התגובה הבלתי צפויה שמובילה אותי לרעידות בלתי נשלטות, לצמרמורות ובעיקר לחץ נוראי - תפסו אותי.

לא הייתי אומר שאיני הולך על עיוור לפעמים, אבל הפעם הייתי זהיר; ניסיון העבר לא היטיב עימי בצורה הנהדרת מכולן בעבר. אני מנסה להיות מחושב, להיות זהיר. זה כמו פיל בחנות חרסינה, רק גרסת ג'ונגל הבטון.


בראש שלי מתרוצצות אין-אלו מחשבות. לא קיצוניות לבטח, אבל כאלו שיעסיקו אותי הלילה ולא יתנו מנוח לעיניי עד אשר הן יעצמו עם חלוף השפעת האדרנלין. 

עכשיו יוצא שאני לא הייתי זהיר. לא הייתי מתחשב. לא חשבתי מספיק. 

כל אלו יכולים להיות נכונים, אך איך יצא שאני כרגע מאוכזב טיפה ומצוברח? איך זה שניסיתי לתת צ'אנס למשהו שבהתחלה לא היה נראה לי מחוויות מאי-אלו ימים ואחרי שהצלחתי להוביל את עצמי במחשבה אל עתיד ורוד יותר שבו אני ממש את ההזדמנות ועתה...עתה אני אכלתי אותה?


נכון. תמיד יש את האפשרות שטעיתי בדרך. שלא הייתי זהיר. שהתעסקתי עם כל הנושא הזה מבלי לנקוט במשנה זהירות יאה למצב. 

אבל פה כל הרחמים העצמיים האלו נגמרים. אני מכיר את עצמי. אנשים אחרים מכירים אותי. איני מסוגל להביא לכך שאני פוגע במישהו בכוונת תחילה ואני אומר את זה בכזה ביטחון כי כאשר אני פוגע במישהו או שחשתי פגוע ממישהו - אני דואג טוב-טוב לכך שאותו אדם יידע זאת. אבל לא, כנראה שאנשים ממעיטים ביציבות התקיפות שלי. מעלים בדעתם שאני הססן, שאני משנה את עורי בהתאם לסביבה.


אבל יצא שאנשים חושבים שאני מנסה להכעיס בכוונה. לפגוע ברעיון ראשוני. להעליב או להמעיט בכבוד האדם שניצב מולי מתוך איזשהו יצר מעוות.

אם היו מכירים אותי אותם האנשים, אלה היו יכולים להעלות על דעתם כי אני מרחרח תמיד סביב וכשאני כועס או רוצה לגרום למישהו לדעת כי אני כועס או מתכוון להכעיסו - הם יודעים זאת טוב מאוד. 


כמה חבל. איזה צער.


מה עושים כשקר לא מקור?


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 15/11/2012 00:26   בקטגוריות שגרה, החיים  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אשף הסודות גמביט ב-14/12/2012 10:08
 



מקום חם בלב//כל הכוונות הטובות


השמש תמיד תקום במזרח ותנוח במערב.

הציפורים תמיד יצייצו את אותו שיר מוכר.

השמיים יתנו תמיד אור כחלחל ובשעת בין הערביים - עלטה שחורה.

שחרו של יום תמיד יתדפק על דלתנו, ישלח אותותיו לכל פינות הדירה.


אך דבר אחד הוא בטוח בוודאות ותמידי לכל החיים - 

שדברים תמיד יסתדרו אם יגיעו מן המקום שבאמצעותו אוהבים.

 

 


 


שיר שיצא לי לכתוב עבור מישהי שמאוד יקרה לליבי. היום היא וכל שאר המשלחת יוצאים לפולין.

כולי תקווה שהם יסעו בשלום ויחזרו בשלום. 

בנוסף, כולי תקווה שהכל יסתדר כי אצלי יש מקום חם בלב עבורה ומתוך כל הכוונות הטובות לפעמים נובעת ההצלחה היחסית.

מחוות הדדיות ואמרות גדולות אומרים מאהבה ועושים באהבה או שלא עושים בכלל כי הרי - הכל סובב סביב הכוונה.


באמת כולי תקווה שהכל יסתדר כמו שאני מקווה כבר ימים ולילות ארוכים. 

מה גם - החיים שלי מסתדרים ונכנסים למסלול הנכון. כמו שלימודי פיזיקה הקדימו אותי - מכוח ההתמדה אמשיך בקו ישר ואם לא אתן לכוחות חיצוניים להתערב בתנועתי או שהם יתאזנו באמצעות כוחות נגדיים שיופעלו - הרי שאצליח לשמר את הדרך שבה אני צועד.


החיים מדהימים!


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 11/11/2012 22:22   בקטגוריות החיים, ספרותי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סקירה - Assassin's Creed 3


כמובטח, עבר שבוע והינה - הסקירה של AC3.

**אזהרה: מכיל ספוילרים בינוניניים-כבדים**



 

אני הולך לסקור את המשחק המדובר לפי 5 קטגוריות:

עלילה

גרפיקה

משחקיות

נוחות שימוש

משימות ואורך משחק


עלילה:

המשחק הינו המשך ישיר של המשחק הקודם בזיכיון: Assassin's Creed Revelations.

העלילה במשחק הזה, כמו במשחקים הקודמים, מתחלקת לשתי תקופות זמן עיקריות: העבר (מלחמת העצמאות של האמריקה - השנים לפני ואחרי) וההווה (טורין אשר בסטייט ניו-יורק, אמריקה - 2012).

בשונה מן המשחקים הקודמים, במשחק הזה ישנו דגש חזק על הזדהות עם האויב (במקרה שלנו: הטמפלרים) לעומת הכרתו דרך נקודת מבטו של "הגיבור התורן", כלומר: כשאנו מתחילים לשחק בתקופת העבר, אין אנו מתחילים ישר עם קונור, אלא עם אביו שבצורה די מפתיעה, הוא מתגלה כטמפלר ולא סתם אחד כזה - מאסטר טמפלר.

במשחק העבר ישנה הדגשה חזקה על ההיסטוריה האמריקנית סביב השנים המדוברות (1753-1783) ועל השתלבות רובד AC ברצף המאורעות שפקדו את היבשת.

אין אני מומחה לעניני ההיסטוריה האמריקנית, אך מההתרשמות הכללית וכן מדעות רבים ברשת - המשחק מהימן לציטוטים מקוריים משדות הקרב וממעמדות חשובים וכן הקרבות תואמים את הלך הרוח, המקום והזמן.

קונור, הפרוטגוניסט התורן, מעניק הצצה נדירה, באמצעות העלילה שאנו השחקנים חווים, להתנהלות של אדם המחפש להשיב את הצדק למולדתו ולהעניק את האפשרות עבור אנשים שכוחם אינו הוליכם אל המטרה כהלכה.

מבחינה עלילתית כמות הטויסטים מרשימה ואני אישית נשארתי פעור פה לנוכח התגליות העלילתיות במשחק.

אודות משחק ההווה - 

השחקנים, דרך דמותו של דזמונד, מקבלים הזדמנות לקבל מענה עבור רוב השאלות הקשות שנשאלו בכותרים הקודמים: מי היו "אלו שבאו לפני/TWCB"? מה היו מאמציהם? איך סוף העולם מתקשר לסיפורם? מה יהיה עם ה-21.12.12?

דמויות רבות חוזרות להופיע וגם - דמויות מזיכיונות AC אחרים באים לביקור - בכותר הנוכחי, בינהם: ד"ר וורן וידיק בשר ודם, דניאל קרוס מזיכיון הקומיקס "סובייקט ניסוי מס' 4/Subject 4" וכמובן וויליאם מיילס - אביו של דזמונד.

הסוף מפתיע, על אף שאינו מקובל על פי רוב הדעות. 

העלילה סוחפת ומפתיעה עם סוף מרטיט עצבים אך כשמו הוא - מעלה את העצבים.


ציון:

9.5/10


גרפיקה

אין מה לדבר. המשחק עצמו שווה את ההשקעה והזמן רק בשביל המראה: מנוע המשחק החדש מבית היוצר של יוביסופט, AnvilNext, מביא לידי מימוש את חלומם של גיימרים ומשווקי משחקים רבים: מראה עוצר נשימה, דמויות שנראות בשר ודם, סביבה דינמית ונוחה, מראות טבעיים ולא "מפוקסלים" ועוד. 

בין אם זה תווי הפנים של הדמויות השונות שבכך ניתן להבחין בכל שריר שזז בפרצופיהם, בין אם זה תנועות צל שאינן "מפוקסלות-יתר-על-המידה" ובין אם זה נופים דינמיים ונוחים: יוביסופט מאז ומתמיד הצטיינו בשני היבטים: עלילה וגרפיקה. על העלילה דובר ועל כן - הגרפיקה תפסה את הבמה עתה.

כמו בכל משחק, ישנם את הבאגים הקטנים אך הזניחים ביחס לשאר המראות, אך מן הראוי לציינם: הצמחייה "מופיעה" ככל שמתקדמים בהליכה על הקרקע ואינה נמצאת שם תמיד, מוכנה לבואו של השחקן. יכול להיות שאלו אילוצים של המנוע הגרפי מהיבטים של עומס על המערכת, אך היה אפשר לגרום לזה להיראות עדין יותר.


ציון:

10/10


משחקיות/Gameplay

מניסיון העבר המר עם הזיכיון הזה, לא יכולנו לצפות ליותר מידי, על אף שבנו את התקוות שלנו באמצעות סרטונים ויראלים ומהפנטים.

אני חוזר בי מכל מה שאמרתי: המשחקיות עברו תפנית. בהחלט כך.

אפשר להתחיל מזה שהורידו מספר דברים שלדעתי - עושים רק טוב לזיכיון: 

1. אין יותר שריונות!

2. אין מד חיים שמשתנה (הוא נשאר איתן וקבוע לכל אורכו של המשחק ללא שמץ של שינוי).

3. אין בקבוקי ריפוי כלל!

4. אין אופציה לזריקת סכינים באוויר או כל חפץ אחר.

5. פונקציית הZipline ירדה (נוספה רק ב-ACR וירדה במהלך הפיתוח של המשחק הנוכחי)

6. פצצות (חוץ מפצצת עשן) ירדו מן הפרק.

7. אין מצנחים בתקופת העבר (למעט שימוש במצנח בהווה באחת המשימות עם דזמונד).


אלו הדברים העיקריים שירדו לחלוטין ובמקומם, נוספו הדברים הבאים:


1. כלי נשק חדשים (כדוגמת ה"חבל-חץ/Rope-Dart")

2. אין אופציה לרפא במהלך קרב (מבורך).

3. מערכת הקומבו שונתה מקצה לקצה (מה שאומר שאין יותר רק אופציה של קונטר-קיל או של תקיפה מתמדת, אלא תקיפה מחושבת העושה גם שימוש מלא בלחצנים השונים וגם מותאמת לפי סוג הלוחם וכלי-הנשק).

4. מערכות הטיפוס הפכו לדינאמיות יותר, בין היתר: טיפוס על צוקים, טיפוס על עצים.

5. משחקיות צייד.

6. משחקיות קרבות-ים.

7. מגן אנושי כנגד יריות.

8. קפיצה אוטומטית בעת ביצוע "סינכרון סביבה/View-Point" בוטלה (בעמידה מהמקום הגבוה, יש להתכוונן לערימת-החציר למען קפיצה בטוחה).

9. הוספת מגוון אפשרויות לשימוש באחוות המתנקשים (מעבר להתנקשות נוקדתית).

אלו העיקריים שבשינויים ואלו הכי קריטיים וניכרים לעין.


עם השינויים הגדולים, חשוב לציין שישנם דברים שלא תוקנו והושארו על כנם וחבל:


1. קפיצה אוטומטית במהלך משחק טכני נשארה עדיין, שגורם לכך שאם רצים בקו ישר, תמיד תמצאו איך להמשיך את הריצה - גם על מבנים וגם על העצים בין ענף לענף - מה שמוריד מן האתגר ומוריד מהתחכום של המשחק.

2. בעת המשחק עם דזמונד בהווה, אין כלל (כמו במשחקים הקודמים, וחבל) מד חיים או מפה. 

3. עם כל התחכום של מגן אנושי והתחמקות מיריות, יריות שפוגעות בקונור/דזמונד אינם פוגעים קריטית במכה הראשונה ובכך מאבדים מהריאליסטיות (נכון, זוהי תקופה של רובים בהתפתחות ואין מנוס מהם, אך היה אפשר להוסיף עוד מנגנון שיאפשר פגיעה מיריות. טווח אפס עם אקדח והדמות לא מתה? בחיאת.)


קום והתהלך בארץ:

אחד מהדברים החכמים במשחק, בהיבט של המשחקיות, הוא המעטת "סינכרון הסביבה" באמצעות עמדות תצפית. עתה, אם רוצים לראות את כל המפה באותו המקום, יש ללכת פיזית בתוך המפה, לאורכה ולרוחבה, במקומות הרחוקים מן נקודות "סינכרון הסביבה", מה שמאריך בטיפה את המשחק למי שמעוניין לצפות במפה שלמה.

היבט נוסף הן נקודות ה"מעברים מהירים/Fast Travel". גם כאן, אין אפשרות לטייל על הארץ ולראות סימון של נקודה שכזו על המפה, לשלם טיפה ליש"ט ולפתוח אותה לתנועה: הפעם יש לממש את תכלית המקומות הללו באמצעות הליכה בתעלות תת-קרקעיות, להפעיל תחכום בחלק המקרים ולטייל במנהרות עד שמגיעים לתחנה. זה לא פשוט כמו שחושבים מאחר וגם שם ישנם חיילים ויש צורך לעשות היקופים וכן ניסיונות שווא עד שמגיעים למחוז חפצינו.


על כן, ציון לגמפליי:

8.5/10


נוחות שימוש:

בהיבט הזה ישנו שינוי חצי-דרסטי, בעיקר במערכת הקומבו, בעת הוספת לחצנים נוספים למערך.

מקום לציון דבר רע הינו השימוש במפות, כאשר ישנו שינוי מהותי בשימוש ולוקח זמן להתרגל למקשים. גם כשמתרגלים, ההיגיון ברוב המקרים מנצח ועל כן נוצר בלבול ולא פעם יוצאים מהמפה שלא במתכוון.


ציון:

9.5/10


משימות ואורך משחק:

עבור המשימות, ישנן תוספות מרשימות:

1. קרבות ים, הכוללים שימוש במערכי ספינות, ירית כדורי-תותח, תמרון בין סלעים למען הינצלות מהרס הספינה והרס ספינות היריב.

2. משימות טכניות, כדוגמת "Assassin Tomb" ו-"Romulus Lairs", כשהפעם המשימות מובילות למפה של אי הנקר Oak Island למען מציאת אוצרו של Kidd, הלוא הוא PoE ששמו Shard of Eden (מגן אלקטרומגנטי החוסם יריות אקדח ורובים).

3. משימות של האחווה, כשהפעם רמת התחכום עלתה: ישנם 6 מגויסים, 3 בניו-יורק ו-3 בבוסטון, כאשר המטרה הינה לעשות משימות קטנות לשחרור אותם מחוזות ואזורים מאיומים (כדוגמת חיליים סוררים או כלבים משחיטים) עד אשר עושים את "המשימה הסופית" עם אותו נציג.

4. קרבות ענק בהם לקח קונור כחלק ממעורבותו בהיסטוריה של אמריקה.

5. כמות המשימות עם דזמונד עלתה משמעותית, כאשר בתוך "המקדש הגדול/The Grand Temple" ישנה אפשרות לסיור שמבמהלכם נתגלים חזיונות מ-TWCB. בנוסף, אין נשארים סטטיים עם דזמונד במקום אחד, כמו שקרה ב-AC2: הפעם מבקרים בארצות מסביב לגלובוס, כדוגמת ברזיל, ניו-יורק המודרנית וכן מתקן אבסטרגו באיטליה.

6. ישנן משימות מיוחדות שנקראות "משימות מעקב" שבמהלכן על השחקנים, דרך הדמויות במשחק, להאזין לשיחות אשר נשמעות רק ברדיוס מסויים שמוגדר ומסומן בשטח. חלק מהמשימות הינן סטאטיות וישנו חלק שמבוצע תוך-כדי תנועה.

7. ישנן משימות מעורבות, הכוללות טכניקת משחק וקרבות ים. מרהיב.


קו העלילה הישיר נמשך כ-10 שעות וכל המשחק יכול להגיע ל30 שעות ויותר מאחר וישנן משימות צדדיות רבות ועימן - הנאה צרופה.


ציון:

10/10



 

ציון משוקלל:

9.5/10


במהלך הימים הקרובים אפרסם סקירה של העלילה בלבד, תוך מתן דגש על נקודות חשובות.





נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 9/11/2012 20:34   בקטגוריות Assassin's Creed  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז מה, Assassin's Creed 3?


**הערה: אין ספוילרים בפוסט הבא**


סיימתי היום את AC3, אחרי שהתחלתי אותו ביום שני. 

וואו. פשוט וואו. המשחק כ"כ...מרתק. עמוק. ה מ ו ן טויסטים, שלא לדבר על הגרפיקה *-*

אפרסם בעוד שבוע מהיום את הסקירה שלי למשחק. הפוסט שיפורסם אז - יכיל ספוילרים.


על כל פנים, נהנתי. פייר? נהנתי. הייתי מרותק למסך וכ"כ הרבה דברים שאפילו לא ציפיתי להם היו וכאלה שכן ציפיתי להם - הגיעו בענק בצורה שלא יכולתי לחזות (לטובה, כן?).


בלי לסקור את המשחק אני יכול לומר בלב שלם שכדאי לשחק במשחק, גם אם אתם לא FANBOY של AC. מלבד הגרפיקה שהוא פקטור חשוב במשחקים שיוצאים בימינו, המשימות לא חוזרות על עצמן, ישנו מגוון רחב של משימות צדדיות ויש הרבה על מה לעבור ולשחק. חומר טוב לשבועיים רק עבור קו העלילה הראשי (ללא משימות צד). העלילה מעניינת וסוחפת, ישנה תנועה ערה בין העבר עם קונור לבין ההווה עם דזמונד וכמות המשימות עם דזמונד ביחס למשחקים אחרים עלתה משמעותית וכן - המשימות איתו מעניינות.


שבת שלום לבינתיים



נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 2/11/2012 17:57   בקטגוריות Assassin's Creed  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  אשף הסודות גמביט

בן: 29

Skype:  תבקשו, תקבלו :) 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשף הסודות גמביט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשף הסודות גמביט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)