לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

...And here, at last, I discover a strange truth


"בדיוק כך! לא הבחנת, אף על פי שעיניך ראו הכל. וזו בדיוק הטענה שלי. אני, למשל, יודע שישנן שבע-עשרה מדרגות, כיוון שגם ראיתי אותן וגם הבחנתי בהן." -שרלוק הולמס; שערורייה בבוהמיה


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2012

על שאילתות והיבטים - שינויים בראי הזהב


תובנות.

הן רבות מספור.

רבים מאיתנו מקבלים את אותן ההארות על החיים, ולאו דווקא הארות רוחניות - הארות ממשיות על התנהלות החיים, על סדרי עולם קיימים, על מצבים ששוררים. כמו כל אדם תועה בעולם, אני מסתכל על העולם מנקודת מבטי, מנסה למצוא את הרעיון החבוי, את האמת והשקר - את הנכון והשגוי. מין התחקור הבנתי שאין אמת מוחלטת ולא כל שגיאה היא קטלנית; אין אמת מושלמת והשקרים הם לעיתים למען תכלית אחרת ומוסרית בחלקה.


אחד מין הפוסטים עליהם דנתי בבלוג הזה הוא על שינויים. נתתי דעתי על השינויים ועל התנהלותינו כאינדיבידואלים בתוך תווך השינוי - על סוגיו השונים ואף נתתי דעתי על פעולות לקבלת השינוי - או כמו שאני רואה זאת, : ניסיון לשינוי תודעתי. לא הטפת מוסר. שינוי תודעתי.


הרי מה ההבדל? הטפת מוסר קוראת לפעולה והתאמה של רצונותיי לרצונות אחרים, העברת דעתי והנחלתה כאמת שיש להבין וליישם דברים בחיים שישרתו את האמת הזו; שינוי תודעתי זה שינוי תפיסה, של דרכי התנהלותינו בעולם, על דרכים חלופיות לנהל את החיים האלו בלי לאבד את השפיות, כמעין קודים פנימיים שמכתיבים את הגבולות הדקים, בין אם זה רעיון משנה תודעה או המלצות להתנהלות אחרת בעולמינו.


ההשראה שעל פיה כתבתי את הפוסט על שינויים נלקח בראש ובראשונה מחוויתי האישית. 

לימודים.

המקום שבו השינויים מתרחשים באופן תמידי. אותה מסגרת שמלכתחילה משנה את שגרת יומינו - אותה מסגרת אשר מקנה מסגרת תוחמת, האלטר-אגו של השינוי. שימור מול תמורה. 

תמיד נדמה לי שהחופש הגדול ושאר החופשים הם תהום עמוקה שאם אנחנו יכולים להיאחז על הדפנות של בור ללא תחתית זה - נוכל להיות בתווך שבין השגרה האלטרנטיבית  לבין השגרה התוחמת. לעיתים אנו נופלים אל התהום, מאבדים אחיזה במעט - משתחררים. השיחרור הוא טוב, השחרור הוא נפלא. בתור אנשים אשר חיים בעולם שנמצא תמיד עם פניו מופנות אל הקידמה, אנחנו צריכים את אותו שחרור. אך אני מצאתי את עצמי מתמכר לשחרור הזה וכשהמסגרת קראה לי בחזרה - בקושי הצלחתי להיאחז בקירות התהום העמוקה. השינוי הזה שמתרחש בעקבות החופש ממערכת החינוך - היציאה מין המסגרת והיצמדות לדפנות הבור ההוא מעמידה את "האני ששואף לשימור המצב" לאבד את הצפון; ההתמכרות לחופש, שהוא הכרחי לניקוי ראשינו ומילוי מצבורים פנימיים של אנרגיה למען התחדשות וריענון הראש והגוף לקראת החזרה לשגרה הקדתחנית, יכול להיות ממכר מידי ולהביא לזניחת רעיון השינוי אשר עתיד לבוא בתום החופש.


מקום נוסף בו מתרחש שינוי הוא דווקא במסגרת הלימודים - שימור המצב - והוא הצלחה בלימודים. ואני לא מדבר על פרפקטציוניזם, אלא במימוש מלוא יכולותי למען שיקוף חוזק מחשבתי (אדון ביום אחר על משמעות המוטיבציה בעיניי). באתי מין החטיבה כתלמיד של מאה בהיסטוריה ובבת אחת - התערערו היסודות עליהן עמדתי ואיימו לשאוב אותי פנימה אל בטן האדמה; המבחנים והבחנים וכן שיטת הלימוד החדשה, הנושאים רחבי ההיקף - כל אלה לא הובנו אצלי כהלכה - לא הפנמתי את השינוי מין החטיבה לתיכון, מין הגשת ההצלחה על מגש של כסף לבין יציקת המגש ואריגת ההצלחה. ניסיתי לחיות עם המצב בלי לשנות את תודעתי - נתתי להיסטוריה לזרום במקביל אליי - אני לא פוגש אותה והיא לא פוגשת אותי. מדי פעם ירדתי אל ערוץ הידע הזה ושאבתי ממנו השכלה, אך מיד חזרתי לקו הישר-ישר שנמצא במקביל לאותו פלג הידע. לבסוף, הגעיה סוף שנת הלימודים בכיתה י' והגיע עת המתכונות. הבנתי שאם אני רוצה לנסות להשלים עם השינוי - זה הזמן. מסתבר שלא ניסיתי ללגום מין מימי ההיסטוריה המון זמן והמתכונת הראשונה לא צלחה. הבנתי שעליי לפעול חזק יותר למען קבלת השינוי. נלחמתי בשיניים על ציון המגן שלי. לבסוף, ניגשתי על מגן 88 והוצאתי 91 בבגרות. ראוי לציין שזהו הציון הכי גבוהה שלי בהיסטוריה במשך כל השנה ההיא שעברה עלי. 

 



[קרדיט תמונה: מיכאל]


יש את סיפור חיי שהוביל לכתיבת הפוסט - אך יש גם את מקור ההשראה הבלתי-נדלה שממנו נשאבה ההשראה שלי והיא, כמובן, המשחקים והסדרות עליהם מחשבתי מושתת ברובה. בין אם זה אציו בזיכיון של "Assassin's Creed" ובין אם זה דקסטר בסדרת הטלוויזיה שנושאת את שמו. כל אחד בתורו נאלץ להכיר בשינוי ולפעול עימו בשיתוף פעולה מלא למען שימור קיומם ושימור שגרת חייהם, אשר הייתה מתפרקת לאלפי חתיכות ומתנפצת לאין-ספור רסיסים אילולא שינו תודעתם למען תכלית השינוי.


מקווה אני שעתה הפוסט שכתבתי, אשר דן על שינויים, מובן יותר - אחרי שהבנתם מהיכן הוא נבע.


קריאה מהנה סבבי

חוו דעתכם על פוסט זה ואחרים ו...המשיכו לעקוב אחרי. מבטיח שלא תשתעממו קריצה

 




נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 31/8/2012 19:00   בקטגוריות החיים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ממעללי הפסיכומטרי


עוד מעט קורס הפסיכומטרי מסתיים... אני אגש למועד ספטמבר של הבחינה (23.9).

הולך להיות לא קל בשל הרפורמה של החיבורים, אך אני מקווה רק לטוב ^^

 

בינתיים, תטעמו מין המעט שעובר עלי בזמן הקורס XD

 

 



 

 

בעיקר מצחיק, הייתי אומר.. מתיש ומצחיק >.< קול

 

לבלות בבי"ס שלי (איפה שגם מתנהל הקורס) במשך 13 שעות... לא נעים :S עצבני

 

בסופ"ש אני צפוי לחזור לשגרת הכתיבה שלי, אך לעת עתה... פוסטים משחררים במעט :D מוציא לשון

 

לילה מעולה לכולם! דקסטר ואז לישון :P  סבבי

 



נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 30/8/2012 21:31   בקטגוריות החיים, Assassin's Creed  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ההוא עם הגלימה השחורה ב-31/8/2012 18:24
 



Inside AC3 - Part II


על מתקפות, טקטיקות לחימה וקרבות גרילה
קונור הולך להשתמש בארסנל רחב של נשקים, לפעול שונה מין החייל הבריטי הממוצע והוא הולך לעשות את זה שקט, מהיר ויעיל!
קונור, לוחם הגרילה הראשון, ייצא לחסל טמפלרים ומטרות בכל דרך אפשרית: עם נשקים קטלניים, מהלכי קרב ברוטאליים ופעילות שקטה שאין כמותה!
בהחלט יש למה לחכות :D


נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 29/8/2012 21:47   בקטגוריות Assassin's Creed  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



"אם אין אני לי, מי לי" - אלא רעי שעומד לצידי// אנלוגיות כשיקוף לערבות הדדית


מניע אישי, או ידוע בשמו בישראל "אינטרס", הינו כמו שעון מעורר פנימי במוחינו אשר מתריע כי זה הזמן לחשוב טיפה על עצמינו. בעולם שקשה לשרוד בו בשל מועקות סביבתיות וחוסר התייחסות כללי מהעולם כלפינו, אנו נאלצים תכופות לחשוב בשביל עצמינו, למענינו, עבורנו. על כן, אינטרסים כאלה או אחרים הפכו לשכיחים בחיי היומיום וכל אחד החל לפעול באופן בלעדי רק למען עצמו. טוב, כמעט. 


סט ראשון:

אגואיזם:אגואיסט


מה הופך אדם לחברתי יותר? לטוב יותר בקרב אנשים ולמענם? אפשר להעלות מספר היבטים לעניין, אך דבר אחד בטוח: אגואיזם אינו מועיל לתדמית של אדם בקרב הסביבה. אגואיזם, ידוע יותר בשמו "אנוכיות", היא תכונה של אדם לפיה הוא שם בראש סדר עדיפויותיו את טובתו האישית, קרי: מחשבותיו, צרכיו והוויתו. אגואיזם הוא לא רק האגוז הכי קטן ומכונס בעצמו, אלא זה שהכי קשה מבין שאר הזרעים צפופי הגרעין. לעומת תכונות אחרות בשק האיפיונים של האדם, אגואיזם הוא תוצר של מחשבות מכונסות בעצמן ושל נתק מהסביבה והוא מוליד התבודדות מין החברה והרס התכונות האחרות ששוכנות בקרב אותו אדם. אגואיסט, ידוע יותר בשמו "אנוכי", הוא אדם אשר החליט כי צרכי החברה אינם הולמים את אישיותו וכי הוא מעדיף לפעול למען עצמו ולמען קיומו. לא ניתן לומר על אדם שכזה כי "אין תוכו כברו" כשם שאותו אדם משקף את מחשבותיו המנכרות והחשוכות מהיבט חברתי בהתנהגותו, מבלי שיעבור דרך מסנן פנימי למען התחשבות בצרכי הזולת. אגואיזם יכול להאפיל על שאר תכונותיו של אותו אדם, כמו שנאמר "לא מדבשו ולא מעוקצו". 


סט שני:

אלטרואיזם:אלטרואיסט


האם אדם שפועל למען החברה משמע שהוא אדם טוב יותר? האם עזרה לחברה יכולה לתרץ התנהגויות בוטות או קיצוניות? אלטרואיזם בהחלט מצטייר יפה, אך האם אימוץ היבט זה מעידה על תוכו של האדם באופן שאינו משתמע לשתי פנים? אלטרואיזם, ידוע יותר בשמו "זולתנות", הינה "השקפה מוסרית לפיה אדם מתאים את התנהגותו על פי אינטרסים של בני אדם אחרים, רוחחתם ואושרם"[אנציקלופדיית ynet]. השקפה פילוסופית זו, אשר מבטאת את תכונת העזרה לזולת בצורה כה מובהקת, תלויה בהגדרת המושג "מוסר" וכן בהגדרה של "עזרה". מהו מוסר טוב? האם מעשה שאני עושה עבור אדם בחברה אחת נחשב למעשה פוגעני בפורומים אחרים? אלטרואיזם אמנם משקפת את הרצון לעזור לזולת ולהכיר בצרכיהם, אך האם זה אומר שכל דבר שנעשה למען הסביבה ייתפס כזולתנות לשמה? אלטרואיסט, ידוע יותר בשמו "זולתני", הינו אדם אשר שם כנגד עיניו את צרכי החברה ומתאים את אופיו והתנהגותו למען אותה תכלית. האם אדם כזה הוא אדם ריאלי? האם אדם כזה יעמוד במבחן המציאות? יכול להיות אדם שעושה למען החברה ואין לו התעניינות באינטרסים? זה אירוני במקצת, שכן זהו ניגוד אינטרסים של המוח: "לעזור לאחרים, אך לא לעזור לעצמך?". לאניות דעתי, אדם שכזה לא יישרוד ולו יום אחד בעולם האינטרסנטי שבו אנו חיים. הסיבה? שפיות, ירידה בביטחון העצמי, ראייה עצמית כנחות ביחס לאחרים, הקדשת הוויתך למען הוויה של אחרים - כל אלה בזמנם ישחיתו את יכולת הפגנת הערבות ההדדית של "האדם האלטרואיסט הפשוט" והוא ייכשל בכל דבר שקשור לקשרים בין אישיים.


סט שלישי:

אחד בשביל כולם:כולם בשביל אחד


אגואיזם ואלטרואיזם הינם ניגודים מושלמים אחד של השני, אך מתוך הניגודים נולדות ההשלמות: אלה שזורים באלה, תכונה אחת במינון כזה והשנייה ברמה שונה. שתי התכונות הללו יכולות ואף רצוי שייתקימו בכל אחד ואחד מאיתנו: האנוכיות למען האינטרס האישי ולמען שמירת השפיות והווית הקיום שלנו בעולם בכלל ובחברה בפרט והזולתנות למען איזון האנוכיות וגם למען ההתערות בחברה. כששני אלה פועלים זה לצד זה ולא זה מול זה, הם משלימים את עצמם בצורה הרמונית, כאילו שני הקיצונים הללו מעולם לא היו קווים מקבילים; שני האיפיונים משולבים זה בזה ביותר מנקודת חיתוך אחת והאזורים שנוצרים בין שניהם מהווים נתח מהאופי של האדם. כמו שמינוס כפול מינוס ייתן פלוס, ככה קיצון כפול קיצון נותן איזון. שתי התכונות הללו יכולות להתקיים יחדיו באדם בלי להשחית את מחשבתו ולהרוס את שפיותו.


סט רביעי:

אינטרסנט:מתחשב


באופן טבעי, אנשים משייכים את האנלוגיה הזו לאנולוגיה "אגואיסט:אלטרואיסט", אך זה לא לגמרי נכון: בעולם כמו שלנו, לכל אחד כמעט יש מניע ואין אדם אחד אשר אינו עושה למען מישהו 'טובה', קרי מגלה אלטרואיזם קל, מבלי שיירצה לקבל משהו בתמורה ואדם אגואיסט מתחשב בטובתו האישית כי הרי: "אם אין אני לי, מי לי?". לעומת שני הקיצונים ששמם: "האנוכי, הזולתני ומה שבינהם", 'אינטרסנט' ו'מתחשב' אינם מבטאים את אותו קיצון באישיות כמו אדם אגואיסט ו/או אדם אלטרואיסט. לכולם יש אינטרסים אישיים, ושלא יעבדו עליכם. כולם מחפשים את הדרך בה יוכלו להתקיים בחברה מבלי שישחיתו את הוויתם כליל. ממש כמו שחברות התעופה קוראות בקול: "במקרה חירום, אנא שימו על עצמיכם את מסיכות החמצן טרם תשימו על ילדיכם או מי שיושב לצידכם". אך עם זאת, אדם אינטרסנט יעשה הכל למען השגת מטרתו, גם אם זה לדרוך על אנשים כשם שאדם מתחשב לעיתים שוכח מעצמו בעת עזרתו לאחרים. על כן, הנוסחה הפשוטה שחכמים ממני הצליחו לרקוח: תהיו אנשים עם אינטרסים אישיים, אך תחשבו גם על הזולת ועל החברה, על האנשים הכי קרובים אליכם. 


עזרה לזולת הינה ערבות הדדית. חשבו על עצמיכם, אך אל תזנחו את יקירכם ואת החברה אשר מקיפה אתכם. פעלו למענם כשם שאתם פועלים למען עצמיכם. תראו נכונות. תהיו מעורים בחברה. תגלו אכפתיות, אל תהיו אדישים - לא לעצמיכם ולא לסביבתכם. לפני שנהרוס את עצמינו, תעצרו לרגע וחשבו: האם עשיתי משהו למען מישהו היום? האם התפנתי לדברים האישיים שלי? האם מצאתי פנאי בחיי וייחסתי חשיבות לאינטרסים שלי? האם אני יכול להיות זה שיעשה את השינוי?


השינוי מתחיל בקטן - אמצו לחיקכם את ההיגד "אל תירקו לבאר ממנה אתם שותים", כלומר: אל תפעלו כנגד האנשים שביום מין הימים יכולים לעזור לך בשעת צרתך, ואת הציטוט מהתנ"ך: "שלח לחמך על פני-המים כי ברוב הימים תמצאנו"(קהלת, י"א:א'-ב') - תהיו אדיבים היום למישהו - וביום מין הימים, כמעין בומרנג של מעשים טובים, מישהו יהיה אדיב עבורכם וככה הגלגל ימשיך להתגלגל.







נכתב על ידי אשף הסודות גמביט , 28/8/2012 21:59   בקטגוריות פרספקטיבה אחרת, השקפות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

Avatarכינוי:  אשף הסודות גמביט

בן: 29

Skype:  תבקשו, תקבלו :) 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשף הסודות גמביט אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשף הסודות גמביט ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)