כבר לא כל כך תמימה.

כבר מלא זמן לא הגיבו לי בבלוג. 

וכבר יותר מדי זמן אני מרגישה שאין לי באמת איפה להתפרק לחלוטין. 

החברות שלי קצת הזניחו אותי. אני לא יכולה להסביר את זה ממש. 

אנחנו עדיין חברות טובות והכל אבל נראה לי שהן פשוט התחברו יותר אחת עם השניה מאשר איתי, אז קצת נשארתי החברה המוזנחת בשלישיה.

נכנסתי היום לחדר שבבירור רואים שבכיתי. הם התעניינו לרגע, ושאלו מה קרה, אבל לא ניסו באמת להבין או לעזור.די התעלמו, התעסקו בעניינים שלהם, ואיכשהו באמצע ההסבר שלי אני קולטת שהן בכלל אומרות למישהי אחרת בחדר משהו.

ואני יודעת שזה סתם היה. אני יודעת שבשניה שאני אגיד להם על זה הם יגידו שהם באמת לא שמו לב ויתנצלו ויגידו שהן אוהבות אותי. 

ואני אגיד להם את זה בשניה שאחת מהן תסיים את השיחה עם החבר שלה.

אבל בכל זאת. לא קשורה.