אתמול קיבלתי עוד תזכורת שלאחרונה, נראה לי בשנה האחרונה או so, הפכתי רשמית למגנט לכל מה שאינו רצוי. ליתר דיוק, מגנט לכל מי שאינו רצוי. גזענים, מתנשאים, יהירים מכאן ועד לפסגת האוורסט, אלה האנשים שאני משום מה מוצאת חן בעיניהם. אלה הגברים שניגשים אלי בהצעות כאלה ואחרות. רק כאלה.

איפה ה-nice guy שלי עם המשקפיים, התלתלים, הספר והחיוך העקום, הא?

טוב, האמת שהוא לא חייב לבוא עם משקפיים או תלתלים או אפילו חיוך עקום. העיקר שיהיה מטיפוס ה-nice guy ויקרא ספרים מדי פעם, במחשבה שנייה אפילו על עניין הספרים אני מוכנה לוותר.

אגב, לאחרונה ישרא ואולי המחשב עצמו או החיבור שלי לאינטרנט, עושה לי בעיות וכך מצאתי את עצמי עם צמד פוסטים מחוקים בזמן עריכה.

אז, סליחה מכל מי שהגיב וראה שהפוסטים נעלמו להם פתאום.

אגב מס' 2, לתמונה הפעם באמת אין כל קשר לתוכן.

אני פשוט חושבת שהיא יפה וכיף לי להסתכל על הלנצ'קה הזאת.

אגב מס' 3, כי מסתבר שיש בכך צורך:

ה-"nice guy" איננו גיק וגם לא הגרסה המבוגרת של ילד הכאפות המוכר מתקופת הגן, הוא פשוט "nice guy" וזהו זה.