אני לא מאמינה כמה עבר מהשלג שנה שעברה. זה כל כך מוזר לי.

איך שנה שעברה התפללנו לשלג ובדקנו כל שעה את המזג אוויר רק כי רצינו שיתבטל שיעור תנ"ך.

ופתאום השנה לא שינה לי אם יהיה שלג או לא, כי גם ככה אני בבית, וגם ככה אני אעשה מה שאני רוצה ואין שום בצפר או מבחן שאני רוצה להתמחק ממנו.

מוזר לי ששנה שעברה העברתי את השלג עם החברות הכי טובות שלי, ופתאום אחת בצבא, אחת במכינה, אחת בגרעין, ואני לא אומרת את זה בקטע רע.

כי טוב לי, מדהים לי, ואני כל כך אוהבת את האנשים שבחיים שלי.

שאני מסתכלת על התמונה הזאת מהחלון שלי, שבה הכל לבן וכל הגגות של הבתים מכוסים בשלג, זה הכי מזכיר לי איך באת אליי ברגל בשלג למרות שאתה גר במרחק של עשרים דקות נסיעה, רק כדי לנשק אותי ולהגיד שאתה רוצה שנהיה ביחד,

ואיכשהו נשארו ביחד מהשלג שנה שעברה, עד השלג הזה.

אשכרה שנה.