נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

נווו ומה חשבתי ?

שאני אגיד לעצמי לא , ובאמת אני יעמוד בזה ?

מה אני יעשה שהוא התחיל , אני סתם נמשכתי.

גבולות - הצבתי.

לא לפנטז - הבטחתי

לא להתמכר-השתדלתי

אבל לא , זה יותר מסובך מזה ...

מילים , לעזאזל - מילים !! 

הייתי בטוחה שאני יעמוד בזה אבל שתבינו , הוא יותר בוגר , הוא יודע איך לסובב.

ואז אמרתי "סטופ!" לא האמנתי שאני אצליח , אבל הצלחתי.

עד שתגובה אחת מהצד אמרה לי שהכל בסדר ואני יכולה לחזור.

שוב .

שוב הקשבתי לאחרים ולא לעצמי...

עכשיו אם אני כבר טועה שאני ידע בוודאות.

בדקתי , לא טעיתי לגמרי ואז כל המחשבות והניסיונות לסדר בילבלו את הכל.

זאת כבר לא אני , משהו פה מרגיש לי זול מידי. כבר לא אמיתי כמו פעם.

לנסות לעצור שוב ?! אני כבר מעדיפה לשחות בטעות במקום לנסות לעשות שוב צעד גדול ואמיץ ולעצור את הכל,אולי אני יתנחם שלפחות לא ניסתי.

אולי אלו החיים שלי , כמה שהם נשמעו בסדר בהתחלה לאט לאט גילתי כמה מסובכים הם.

כבר לא אכפת לי ליפול , התחלתי להרשות לעצמי להרפות במקום להילחם כמו תמיד.

עכשיו אני רוצה לשכוח מכל זה , מחר אני יתקן שוב ...