נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

סתם עוד רגע שיש לי יותר מידי לומר, שיש לי מידי מה לחשוב או להרגיש

רגעים של שקט אחריי ולפני הסערה

שאתה רק רוצה לעכל ולהרגע אך יודע שכבר מיד תבוא החדשה.

הפחד הזה והכאב מהמחשבה שיום אחד האדם יהיה כל כך רחוק,

רחוק מההספק שלך,

מאוחר.

שוב תלויה בזה

שוב מפחדת לפגוע באדישות

אבל אדישות זה הנשק היחיד שנותר לי

הבנתי שלעולם לא אפסיד אם לא אכריז על מלחמה

ורע לי לחשוב שאני מבלבלת מישהו

אבל אני לא אוכל להיות נוחה מידי,

כך לעולם לא אדע.

ואני רוצה! כל כך רוצה לצעוק משהו

לומר אותו כבר

להסביר...

להיות אמיתית.

אבל יש דברים שנידונו להסתיר בלב

ולהלחם עם הטבע זה מסוכן.