לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.


"כשאתה לא יודע בדיוק איפה אתה עומד, פשוט תתחיל ללכת."


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2015    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728




הוסף מסר

2/2015

לילה.


אמרתי להם שאני אביא את העיתון, שילכו, אני כבר באה...

הם עלו במעלית ואני התקדמתי עם המפתח לכיוון תיבת הפח. הכיתוב 16 המתין לי.

אהבתי את הקור, אהבתי את הפחד של הלבד בשעה המאוחרת, אהבתי את זה שאני מוציאה עיתון שמעולם לא התעניינתי בכתוב בו- ובכל זאת, הרגשתי בוגרת עם הדפים המשעממים חסרי הצבע ומלאי המילים.

עברתי ליד מראה וזאת הייתה אותה האחת עם השיער הארוך,עם שמלת כתפיות רחבה עד הברך, כל כך אופיינית לה, עם הסריג הבורדו-חום ומעליו מעיל בז'. והצעיף הזה והגרביון הבורדו והמגפיים הארוכות, השחורות והפשוטות שלא רוצות לגנוב את ההצגה. עם שתי טבעות, חסרת איפור או קישוט נוסף. כי ככה היא אוהבת את זה..

הגעתי הביתה, פשטתי את המעיל הארוך מידי ונתתי לו להתקרזל לו על אחד הכיסאות,

ידעתי שזה שוב חוזר. הבנתי שכנראה שיש דברים שלעולם לא יעלמו, ושלעולם לא אצליח להסביר.

הכנתי לעצמי קפה עם חלב חם, ושתי וופלים. בטח מיותרים לקיבה.

עמדתי מול הצרות שלי כשעוד חלב על שפתי,

נאנחתי, התעייפתי. זה בסדר.

אני מרגישה את הנפילה החזקה באה,

כרגע זו רק אני ועצמי, פשוט מחכות לה..

 

 

נכתב על ידי ללא גבולות דימיון , 27/2/2015 00:08  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  ללא גבולות דימיון

בת: 26



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

קוראים אותי
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , בלוגי בנות , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לללא גבולות דימיון אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ללא גבולות דימיון ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)