נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

טעיתי. נתתי למחשבה של אדם אחר להכניס לי פעולה לחיים.אדם שכמעט ואינו מכיר אותי, אבל קלט הרבה ממני, ששאל אותי שאלות נכונות ובניהן גם כאלו מיותרות. ואת אחת המיותרות לקחתי ושחיתי בה, לקחתי לתשומת ליבי. שזה טוב. כי פעם הייתי מוחקת הרבה אמירות על הסף. אבל לא הייתי צריכה לפעול בעקבות כך.

אם לומר את האמת, אולי הייתי צריכה לפעול, להכוות, לא לאהוב את שעשיתי ואז להבין מה מקומי מול אמירות שכאלו.

מקומי שלי שידעתי עליו תמיד ורק שכחתי קצת ממנו.

אני לא מפחדת לזוז, זזתי מהמקום הנוח. אבל יש מקום נוח ויש מקום נכון.

שמחתי לגלות שבחרתי שנים רבות במקום נכון.

בדיעבד אני שמחה לגלות שאני מודעת לכך שטעיתי.

הנזק הוא לא עמוק בכלל כלפי חוץ, אבל זה ניצן שאם לא הייתי מתקנת, היה יכול להתפתח למקום הפוגעני.

פניי שלי. חיי שלי ושל מי שארשה לו להתקרב. באמת.

אינני תצוגה. חיי אינם תצוגה.

ליבי-אינו-תצוגה.