נוסטלגיה זה שם גדול ליופי גדול.

עוד כשהעניין היה לי בראש לא הייתה לי מטרה נעלה מעבר ללהיות היכן.

וכשהייתי הבטתי בכל מה שיכול היה להפעים אותי יותר מתמיד,

גדולה, מכה ושעמום ולא הייתי מוכנה לתת להם את הכבוד המטופש להתרגש מהם.

כי הייתי רק להיות. ולקבל מבלי להחליט.

וכשצעדנו בלילה מאוחר וכבר לפנות בוקר מבלי לשים לב,

דברים זזו והצד החברתי שלי הושפל.

ולא היה אכפת לי בכלל, או יותר מידי. או בכלל.

וכשהוא אמר בין כולם שהוא מתקדם אל הים

כמעט ואמרתי שאצטרף, אך הנחתתי את חוסרי

ואמרתי לי שלא כולם מסוגלים לקבל אותי כמו שטיבעי לי

ואיני רוצה לא לפגוע בהם ולא בי.

אז שתקתי. 

אבל שמחתי שהיה לי ברור שרציתי ללכת אל הים.