אבל מה אם דמיינתי את זה שהיא ספרה לכולם?
כלומר, היא מכחישה את זה. למרות שיש לי זיכרון ברור שהיא סיפרה להם
חבורת אינפנטילים שמאז ומתמיד היו בחינוך מיוחד כי הם צריכים את שיעור כישורי חיים.
הם לא יודעים איך לתקשר.
זה נורא , שאני מוקפת בחברה גדולה (ביחס לבנות החדשות והנחמדות), של אידיוטים שמצחקקים מאיך שאני אוכלת בננה. בחושניות משהו.
והכנתי סלט סגול טעים ועוגת גבינה וזה נחמד לי. אני אוהבת לבשל ולאפות.
החלטתי ללכת להופעה. זהו. אני לא מתחרטת יותר. יהיה כיף ואם יהיה לי התקף חרדה יהיה ליידי מטפל ואני אעבור את זה.
ויהיה בסדר. יותר מבסדר. יהיה אדיר.
השיער שלי רטוב וקר אחרי מקלחת אבל אני לא מרגישה נקיה. לא מבפנים.
אני רעבה למתוק ומקיאה מאוכל רגיל וזה ממש מעוות
כולי מעוותת.
תפיסת מציאות מעוותת
גוף מעוות
מחשבה פרנואידית
אני לא יפה במיוחד, או מוכשרת.
אז למה אנשים אוהבים אותי? למה הוא, עם כל ההיסטוריה שלנו אף פעם לא בחר בי, ובכל זאת הוא אוהב אותי?
למה ד' בחר דווקא אותי.
אני ילדה קטנה בכיינית וטיפה בוגרת לגילי ולא יותר. פשוט שום דבר מעבר.
מ"נ.
שלא מבינה, היא סתם ילדה קטנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
