פורים 2014. עברה שנה מאז ההארוקון (ובסוף השנה אני לא נוסעת. גרר. בית ספר אידיוטי.) והמון השתנה בשנה הזאת. המון.
אבל אין לי חשק להכנס לנוסטלגיות.
השנה יש לי 2 סטים של תחפושות, מחוך ושמלת החתונה של אמא שלי.
את המחוך לבשתי אתמול לבית הספר, ובראשון אני אלבש את השמלה.
1. שמלת החתונה של אמא ~
2. פרופייייל
3.
4.
5.
6.
7.
8.
פורים היה באוירה מעורבת. מצד אחד, חג כיפי וצבעוני. מצד שני, נפצים.
הכלבה שלי (AKA הנסיכה דיאנה, זאת שבתמונות כמובן) מפחדת מדברים מסויימים בצורה.. מוגזמת. הייתי מגדירה את זה בצורת הפרעת חרדה (ראיתם? אני פסיכולוגית לכלבים D:).
אז, היא מפחדת מ-מים, רעמים, ובעיקר מנפצים.
אתמול אחרי שחזרתי הביתה מבית הספר אני יצאתי איתה לטיול, ודיברתי בפלאפון (זה עוזר לי לא לפחד לבד בחושך לבד). והתפוצץ נפץ, ממש קרוב לאיפה שטיילתי איתה.
הרגשתי משיכה ברצועה. הסתכלתי למטה, וראיתי קולר ורצועה ריקים ביד שלי. התחלתי לבכות בהיסטריה וצעקתי לאמא שלי שדיאנה נעלמה והתפללתי שהיא לא תסיים כמו הנסיכה דיאנה המקורית, בתאונת דרכים, כי היא נורא לא רגועה ליד כבישים.
בכיתי וחיפשתי אותה בהיסטריה בכל מקום שהיא יכלה להיות.
מפחיד. בהחלט.
התחלתי לדמיין את החיים שלי בלעדיה ולא יכולתי. היא החיים שלי. היא מוציאה אותי מהבית ומהדיכאון ואני אוהבת אותה בצורה שבחיים לא חשבתי שאני יאהב מישהו.
למרבה המזל, מצאנו אותה. מסתובבת בשיחים ליד הבית. אני לוקחת את זה במחוות אהבה מצידה, שהיא ברחה ליד הבית, כי היא מרגישה בטוחה שם. הרבה יותר מהרחוב.
היא מוציאה ממני את כל הדברים הטובים שבי. את האחריות, האהבה, העשייה והרכות.
אני ככ שמחה שאימצנו אותה. היא הכלבה המושלמת בשבילנו. שקטה, אוהבת, נמרצת ורגועה בו בזמן.
זה שהיא כמעט ברחה לנו, גרם לי להעריך אותה מחדש. היא הרגישה כמו בת בית מובנת מאליו אצלנו.
ככה זה תמיד. לא מעריכים דברים עד שהם נעלמים ואם הם חוזרים מעריכים אותם שוב.
הבית ואמא והכל נראה לי מובן מאליו, אבל אחרי שחזרתי הביתה משם... אני הערכתי אפילו את זה שיש לי מגבת משלי.
אנשים, תעריכו את מה שיש לכם. את הדברים הקטנים ואת הגדולים ואת הפרטים הקטנטנים שאם פתאום הם יעלמו לכם תרגישו בחסרונם.
פורים הוא חג של הערכה ושל ניסים ושל כבוד ועזרה ומזל. המון מזל.
הקלישאה נכונה. אי אפשר בלעדיה. אי אפשר איתה.
אהבה.
איש אחר חכם אמר שכל מה שאתה צריך זאת אהבה ואהבה זה כל מה שאתה צריך.
מ''נ.
שאוהבת ומעריכה את החיים שלה יותר מתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
